אנדרו לינקולן: "באפוקליפסה אמיתית אמות ראשון"
בתור ריק מ"המתים המהלכים", אנדרו לינקולן מוביל חבורת שורדים במלחמתם מול הזומבים - אבל במציאות הוא מאמין שאין לו סיכוי: "אני חסר תועלת, אחזיק מעמד כמה שעות". בראיון הוא מספר גם למה לא יישאר בז'אנר: "יהיה מוזר מדי להרוג זומבים של אחרים"
ימים לא קלים עוברים על צופי "המתים המהלכים" (ימי חמישי ב-22:00 ב-yes Oh HD). מצד אחד, סדרת הדרמה-אימה-זומבים המצליחה כבר חודשה לעונה רביעית, וספרי הקומיקס מאת רוברט קירקמן, עליהם היא מבוססת, ממשיכים להתפרסם - ואף רשמו השנה מכירות שיא.
ראיונות נוספים בערוץ הטלוויזיה של ynet:
מצד שני, הצופים שלא בקיאים בנעשה בסדרת הקומיקס הופתעו לאחרונה כשנאלצו להיפרד מכמה דמויות אהובות במיוחד - ולצפות בגיבור הראשי, השריף ריק גריימס, עובר משבר אישי ונפשי שמטלטל אותו ואת הסדרה כולה (זהירות - ספויילרים מכאן ואילך).
צפו: הפרומו לחלק השני בעונה השלישית של "המתים המהלכים"
גם עבור אנדרו לינקולן, שמגלם את גריימס, הפרידה מהדמויות הקבועות שליוו אותו מתחילת הדרך לא היתה פשוטה. "זה בלתי נסבל", הוא מספר בראיון טלפוני ל-ynet. "כשהגיעו הזמן להיפרד ממישהי חשובה כמו שרה (שרה וויין קאליס שגילמה את לורי, אשתו של גריימס שמתה בלידה - ל.ס.), התקשרו גם אלי שאדע, כי שנינו היינו קרובים מאוד. נוצרים קשרים מאוד חזקים בסדרה. שרה ידעה על זה מראש, אבל במהלך הצילומים אנשים לא תמיד יודעים שזה עומד לקרות. זה היה לה מאוד קשה. היא אמרה שנורא עצוב לה להיפרד מהדמות ולא להיות יותר עם ריק בתור בעלה".
אז איך מתמודדים עם זה?
"זה נורא כואב, וזה הדבר היחיד שרע בעבודה הזו. אתה זוכה לעבוד עם אנשים מדהימים ופתאום נאלץ להיפרד מהם. אף אחד לא בטוח. זה מרסק אותך כשחקן,
ביקורת טלוויזיה
"המתים המהלכים 3": בואו לא נדבר על זה
דרור עמיר
עזבו אתכם מדילמות ודיונים מוסריים: העונה השלישית של "המתים המהלכים" מכניסה את הגיבורים לאווירה לוחמנית מתמיד. ואין שום סיבה שלא תמותו על זה
היות ודמותו של גריימס מובילה את העלילה - בסדרה ובקומיקס כאחד - ניתן להניח שהוא יכול להרשות לעצמו להרגיש בטוח למדי. ובכל זאת, לינקולן מסרב לקחת את התפקיד שנפל בחלקו כמובן מאליו: "אני מנסה להיות נחמד ומקווה שישאירו אותי בסדרה, שלא יתקשרו אלי יום אחד להודיע לי שאני מחוסל. התפקיד הזה הוא הדבר הכי אדיר שקרה לי בקריירה עד כה. אני מאוהב בריק, על כל הפגמים שבו".
מהלכים כאלו מחזקים את הסדרה או מחלישים אותה?
"זה כמו חרב פיפיות - יש כאן איזון עדין ומאוד מעניין. כשדמות אהובה נלקחת מהקהל, זה דומה לגמילה מהירואין, וזה גם משנה לגמרי את הדינמיקה של הסדרה. כל מוות משפיע, משנה את ההיררכיה ומוביל להתפתחויות חדשות. זו אחת הסיבות לכך שרציתי לשחק את ריק - הוא משתנה כל הזמן, על בסיס יום-יומי. אין קיפאון בסדרה הזו, אין חזרה על אותן בעיות. אני מקווה שנהיה כמו עוף החול שעולה מוך הלהבות, ושגם הקהל יהנה מזה".
"דרמה משפחתית בגיהנום"
מאז עלתה הסדרה ב-2010, הדרמה לא פסקה גם מאחורי הקלעים. בעוד שקירקמן, יוצר הקומיקס, ממשיך לקחת חלק פעיל בהפקה - יוצר הסדרה פרנק דרבונט עזב במפתיע במהלך הפקת העונה השנייה. גם המפיק הנוכחי גלן מזארה יעזוב עם תום העונה השלישית, ככל הנראה בגלל חילוקי דעות עם הרשת המשדרת, AMC.
מתוך העונה השלישית של "המתים המהלכים". קשה לאבד חברים לדרך
למרות זאת, "המתים המהלכים" ממשיכה לשבור שיאי רייטינג גם בעונתה השלישית. היא נהנית ממעמד של סדרה המשלבת בין אקשן ומאבק תמידי מול זומבים קלאסיים, איטיים ורעבים לבשר אדם, לבין הרבה מאוד דרמה אנושית קורעת לב, שמתרחשת אחרי האפוקליפסה. בעונה השלישית, לאחר שאיבד את אשתו, שריף גריימס הופך לאדם שבור, אפל, שמנסה להמשיך להנהיג את השורדים אבל מתקשה לתפקד.
איך אתה מקבל את השינוי שעבר על הדמות שלך?
"זה מסעיר. אני אוהב את זה שתמיד יש מאבק מוסרי שמתחולל בקרבו של ריק. זה דורש תעוזה גדולה מצד הכותבים והמפיקים, לתת לדמות הראשית לעבור התמוטטות כזו. בדרך כלל אתה זה שמחזיק את כולם, אתה עקבי, אבל לא כאן. קיבלתי הזדמנות מטורפת לגלם את הדמות הזו עם התהפוכות שהיא עוברת כבר שלוש שנים. כשאתה חי בגיהנום אתה חייב להשתנות, וזו המהות של 'המתים המהלכים' - זו דרמה משפחתית בגיהנום".
לינקולן עצמו נשוי מזה שבע שנים לגיל אנדרסון, בתו של איאן אנדרסון מלהקת "ג'ת'רו טאל", ולשניים שני ילדים. המשפחה מלווה אותו בשנים האחרונות, והם מנהלים חיים כפולים - בין אטלנטה, שם מצטלמת הסדרה, לבין ביתם שבלונדון. כן, לינקולן שמתהדר בסדרה במבטא אמריקני דרומי מצויד במציאות במבטא בריטי רהוט.
מתוך הסדרה. "אחזור לקומיקס לקראת העונה הבאה"
"זו עבודה מהנה במשרה מלאה עכשיו", אומר לינקולן, "הצילומים של העונה השלישית ארכו כשמונה חודשים, ובשאר השנה יש המון נסיעות למטרות יחסי ציבור. יש לנו שני מסלולי חיים עכשיו, אנחנו עוברים וזזים יחד כמשפחה ממקום למקום. לא הייתי מסוגל לעשות את זה בלעדיהם".
גם בסדרה גריימס הוא איש משפחה: "זה מה שמניע את הדמות, האחריות שלו כבעל והורה - והתחברתי לזה לגמרי. הבנתי איך אפשר להסתכן ככה עבור המשפחה שלך. ואז, יום אחד נכנסתי לחדר הכותבים, שאלתי אותם מה תהיה נקודת השבירה של הדמות - וסיפרו לי שאשתי תמות. עכשיו הוא חייב למצוא משאבים חדשים של אומץ ונחישות בשביל הבן שלו".
בסדרה אתה מביא עוד בת לעולם אחרי האפוקליפסה. האם במציאות היית מביא ילד לעולם שכזה?
"זה עולם חדש, אכזרי, מדמם ולא מתפשר, והילדה היא התקווה הקטנה של כולם, דור העתיד. לאבד את התינוקת משמעו לאבד את העתיד. הילדה הזו לא תכיר את העבר. לה ולקארל (הבן הגדול יותר של ריק - ל.ס.) אין נקודות ייחוס לעבר, ולכן אולי דווקא הם יהיו מתורגלים יותר לעולם החדש".
בהקשר הזה, לינקולן משווה את "המתים המהלכים" לספרו עטור השבחים של קורמאק מקארתי, "הדרך". "זה מזכיר לי את הסצנה בספר שבה הילד שנולד אחרי האסון לא יודע מה משמעות המילה 'ציפורים'. זו חקירה שמטרתה לגלות מזה זה אומר להיות אנושי, ומה אסון כזה אומר על ההיסטוריה, על השפה שלנו ועל היכולת לספר סיפורים".
לינקולן מאזכר פעמים רבות את הקומיקס עליו הסדרה מבוססת, אך עדיין לא קרא את כל האוגדנים. "הפסקתי לקרוא כשהגעתי לקטע בו הורידו לי את היד, זה עיצבן אותי נורא. אני בערך באמצע, אבל אחזור לקרוא לקראת העונה הרביעית".
נעשו הרבה שינויים בעיבוד לטלוויזיה, למרות המעורבות של קירקמן.
"זה מדיום אחר, וחייבים להתייחס אל הקומיקס והסדרה כשני דברים שונים ונפרדים. קירקמן היה איתנו מההתחלה, ואני מתייעץ איתו, אבל הוא מכבד אותי ונותן לי לנהל את סגנון המשחק שלי. מבחינתו אין כאן סיפור סגור, הוא רוצה לכתוב סיפור שיימשך לנצח, על מה שקורה אחרי שהקרדיטים בסרט הזומבים יורדים. זה לא סיפור על מציאת תרופה, אלא על הסתגלות למצב שלא ניתן לרפא. זה הרבה יותר ניהיליסטי".
מה היית עושה באמת באפוקליפסה?
"הייתי מת ראשון, אני חסר תועלת. הייתי לוקח את נורמן רידוס (שמגלם את דריל דיקסון, רדנק טוב לב - ל.ס.) שיגן עליי, או שהייתי משיג סירה ובורח לאי כלשהו. בטח הייתי מחזיק מעמד שעות ספורות".
כיף לעבור את משבר אמצע החיים עם המתים
לפני שכבש את המסך האמריקני, לינקולן שיחק בדרמות בריטיות, ביניהן "This Life" מ-1996, ששודרה גם אצלנו, וגם "Teachers". הראשונה עסקה בחבורה של בוגרים טריים מבית ספר למשפטים שיוצאים להתמודד עם החיים כ"מבוגרים אחראיים" וחווים שלל משברים. לינקולן גילם את אדגר 'אג' קוק, שעובר משבר אישי ומחליט לבשל ולכתוב ספר במקום לעסוק במקצוע אליו הוכשר."This Life" ייצגה נאמנה את הדור המבולבל של שנות ה-90. איזו אמירה מייצרת "המתים המהלכים"?
"ריק הוא כמו איוב. הוא נבחן וסובל, ועדיין יכול להתעלות על עצמו ולהועיל לאחרים. יש אמירה בכך שהגיבור הוא אדם שעושה כל מה שהוא מסוגל. אולי הסדרה אומרת שאנשים צריכים יותר גיבורים. הוא מזכיר לי טרגדיה יוונית, אולי אפילו שייקספירית - מבחינת האפיות, האינטנסיביות והאכזריות. אנחנו מראים את כל הצדדים של המין האנושי. הגיבור של פרק אחד יהיה הנבל של הפרק הבא, כי הם נמצאים בעולם שדורש מהם מעשים בלתי אפשריים.
אנדרו לינקולן ב"המתים המהלכים". "הפחד על התפקיד מחשל ומשפר אותנו"
"כשקראתי את הפיילוט הרגשתי שמדובר בסוס טרויאני. מכניסים אותך לעלילה עם זומבים, מלא אקשן מסביב, אבל אז מדברים איתך על אנושיות, על תקשורת בין בני אדם, על זה שהכול נלקח ממך וכבר אין לך שום דבר להסתיר".
תכננת לשחק בסדרת זומבים לפני שקיבלת את התפקיד?
"לא. כשהסוכנת שלי סיפרה לי על זה, התלהבתי בגלל ההפקה, ולפי השם הייתי בטוח שמדובר בסדרת מלחמה. ואז אמרו לי שמדובר בסדרת אימה, עם זומבים - והחלטתי לנסות בכל זאת. כל יום הוא אתגר, ואולי מפני שאנחנו מרגישים שאנחנו בתוכנית הישרדות על אמת, חיים בפחד על התפקיד שלנו, זה מחשל אותנו וגורם לנו לשחק טוב יותר".
אתה תחגוג 40 השנה. מרוצה ממה שהשגת עד כה?
"אפוקליפסת זומבים היא הסביבה המושלמת לעבור בה את משבר אמצע החיים. אני בר מזל באופן יוצא דופן ולעולם לא אשכח את זה. אני בעסק תחרותי וקשה, וחברים טובים שלי שהם שחקנים עזבו את התחום כי אין עבודה ולא היו להם מספיק הזדמנויות. אני עושה משהו שאני אוהב, זה בדם שלי, ואני חושב שהייתי נורא עצוב אם לא יכולתי לעשות את זה. אני כמו סוס עם כיסוי עיניים, שועט רק קדימה. קל לשכוח כמה טוב לך, אבל חבר הזכיר לי לאחרונה שהספקתי המון, ופתאום זה היכה בי. אני אסיר תודה על כך".
ומה לגבי מעבר לקולנוע?
"אנחנו עושים סוג של סרט כל שבוע. הצוות הוא קולנועי בעיני, וכך גם הצילום. מה שבטוח - הדבר הבא שאעשה יהיה נטול זומבים! ארצה לעשות משהו שונה באופן קיצוני מהתפקיד שאני עושה עכשיו. אשמח לעבוד עוד בקולנוע, ואני לא רוצה לפסול מראש, אבל יש לי נאמנות מאוד גדולה ל'מתים המהלכים'. יהיה לי נורא מוזר להרוג זומבים של אחרים".
אנדרו לינקולן, כוכב "המתים המהלכים". במציאות הוא בכלל נשמע בריטי
צילום: Gettyimages
מומלצים
