מגלים את אמריקה: וויסקי משובח מארה"ב
הזהב של טנסי וקנטאקי מתיישן בחביות עץ ומתבסס על תירס. ליבי שפרלינג גומרת את ההלל על הוויסקי המעודן והמתקתק של ארצות הברית. כל מה שרציתם לדעת על וויסקי טנסי, ברבן ומה שביניהם. יש גם 10 המלצות
הוא בעל אופי ייחודי משל עצמו ומתאים מאד למתחילים בזכות הרכות והחמאתיות הקרמלית. הוויסקי האמריקאי הוא באמת משקה יוצא דופן, שלא בכדי זוכה לפופלריות רבה בעולם.
עוד בערוץ האוכל:
מקורה של המתיקות האופיינית של הוויסקי מארה"ב הוא בגרעיני התירס מהם הוא מופק. טעמי חבית מודגשים משפיעים גם הם, הן על הארומות והן על הצבע הענברי שלו, שהוא תוצר מובהק של שימוש בחביות אלון חדשות, גם אם חרוכות.
בין סוגי הוויסקי שמקורם בארה"ב ניתן למצוא וויסקי טנסי, וויסקי שיפון וכמובן - ברבן, אותו וויסקי כל-אמריקאי המופק מ- 50% תירס, מתיישן בחביות עץ אלון חרוכות לפחות שנתיים ומיוצר במחוז ברבן שבמדינת קנטאקי.
מי שמזוהה יותר מכל עם נבחרת הוויסקי האמריקאית הוא כמובן ג'ק דניאלס, וויסקי טנסי (ולא ברבן, למשל) שמיוצר במדינה הנושאת אותו השם. מברבן וסוגי וויסקי אחרים הוא נבדל בזכות תהליך סינון שעובר דרך פחם מעץ מייפל, מה שיוצר משקה חלק מאד.
בעבר כינו אותו 'הוויסקי הישן של מחוז לינקולן' והוא נחשב איכותי בהרבה ממותגים אחרים. אבל עם השנים הצטמצמו הפערים ועוד מזקקות החלו לייצר וויסקי מקסים והרמוני או קשוח ומחוספס, מאיכות מצוינת.
אז מי אתה, וויסקי אמריקאי?
נטען כי וויסקי אמריקאי החלו לייצר במאה ה-18, כשכומר בפטיסטי בשם אלייז'ה קרייג החל לזקק וויסקי מתירס. עדויות חדשות מצביעות כי המתיישבים הראשונים בווירג'יניה (שהיגרו מאירלנד וסקוטלנד) ניסו לזקק וויסקי עוד קודם לכן. שיפון, לתת ושעורה לבדם לא הניבו את התוצאה הרצויה, אבל דווקא זיקוק הדגן הצהוב של היבשת החדשה - תירס - הניב תוצאות מוצלחות והשאר היסטוריה.
מזקקות החלו לצוץ ברחבי ארצות הברית כפטריות אחרי הגשם במהלך המאה-18 וה-19 עד לכניסתו לתוקף של חוק היובש בשנת 1919, שקלקל קצת את החגיגה ל-14 השנים שלאחר מכן.
החוק לא השיג את מבוקשו - המבריחים חגגו והאמריקאים לא באמת הפסיקו לשתות ובשנת 1933, עם סיומה הרשמי של תקופת היובש, הוקמו מזקקות רבות חדשות וגם הישנות ניערו מעליהן את האבק. במובנים רבים הוויסקי האמריקאי המציא אז את עצמו מחדש, תוך שילוב טכניקות חדשות מרחבי היבשת האירופית ועזרה של אנשי מקצוע מאירלנד וסקוטלנד.
בשנים האחרונות זורח שוב הטרנד של מונשיין, וויסקי בזיקוק ביתי, שהיה מיוצר באופן בלתי חוקי בתקופת היובש. בדומה ליצרני הבירה הביתיים אצלנו, מזקקים שם וויסקי תירס בחדרי האמבטיה.
בישראל עדיין לא ניתן להשיג את המבחר הגדול שמקשט מדפי ליקר סטור אמריקאית ממוצעת, אבל התמונה הולכת ומתבהרת וכבר מביאים לכאן דברים בסיסיים ולמעלה מכך במחירים שווים.
מי שמבקר בארה"ב או מגיע לדיוטי פרי גדול במדינות אחרות, טוב יעשה אם יחפש את מייקר'ס מארק (ובמיוחד את מייקר'ס 46), בלאק מייפל היל, אנג'לס אנוי ואולד פורסטר.
בינתיים, הנה כמה המלצות של בקבוקי וויסקי אמריקאי שאפשר להשיג גם בברים וחנויות המשקאות הקרובות לביתכם:
ווילד טרקי 81
הוויסקי הותיק, שהיה פה להיט אמריקאי ענק כבר בשנות השישים והשבעים (לא רק אחרי הופעות של התרנגולים) חוזר סוף סוף לייבוא סדיר ארצה עם שתי סדרות חדשות.
אנחנו טעמנו את ווילד טרקי 81, שהוא קליל וכיפי, ברבן יומיומי כמעט שיהלום מאד את הקיץ הישראלי, עם ארומה פרחונית, וניל וטעמי חבית חרוכה בולטים.
בסיס מעולה לקוקטיילים ולהיט גם עם סודה קרה או ג'ינג'ר אייל. המשקיענים ילכו על גרסת ה-101 הבוגרת והמחוספסת.
180 שקלים או 260 שקלים, בהתאמה.
פור רוזס סמול באטצ'
לאחר ההצלחה המסחררת של מהדורת הסינגל בארל (ברבן מובחר מחבית יחידה), הלכו במזקקה הוותיקה על זיקוק כמויות קטנות של ברבן ואז בלנדינג (ערבוב או 'חיתון' חביות שנעשה ע"י המאסטר דיסטילר) של ארבעה סוגי ברבן מובחרים, בכמויות קטנות מאד.
התוצאה: טעמים בולטים של קינמון, תפוז, אגוזיות נעימה ווניל. החבית הקלויה מורגשת, הגוף מלא והסיומת חמימה וארוכה, מפתיעה עם טעם קוקוס בולט. ברבן עגול מאוד ושווה. 249 שקלים.
באפלו טרייס
בקנטאקי, עדרי הבפאלו, בדהרתם, הותירו טביעת רגל ענקית ובכך התוו את הדרך לחלוצים הראשונים שבאו להתיישב אחריהם. במקום חצייתם של העדרים הנודדים את נהר קנטאקי, הוקמה המזקקה, שהיא הותיקה ביותר בארה"ב, הפועלת מיום הקמתה ללא הפסק.
בתקופת היובש המזקקה אף זכתה לאישור מיוחד והותר לה להמשיך וליייצר ויסקי ל"מטרות רפואיות". הברבן שקרוי על שמה מורכב ומאוזן, מפנק בארומה של חבית קלויה, טופי ופירות הדר. הסיומת ארוכה ובשרנית, חגיגה אמיתית. 299 שקלים.
מקאפי'ס בנצ'מארק
מותג בסיסי וטוב, הפשוט ביותר שיצא תחת ידיה של המזקקה המעולה באפלו טרייס. הספרה הענקית על הבקבוק מציינת שמונה שנות יישון בחביות קלויות והטעם אכן מהדהד גם חמאה וטופי, משמשים מיובשים ופלפל.
הגוף בינוני, החספוס נעים והמתיקות מתונה ביותר, שזה יתרון גדול. תמורה מעולה למחיר. ברבן ששווה להכיר וממש לא רק למתחילים. 129 שקלים.
וודפורד ריזרב
בשנת 1797 החל אלייז'ה פפר לזקק וויסקי בדודי נחושת קטנים במחוז וודפורד, לצד אקוויפר שעל אדמת גיר. עם הגידול בצריכה ועליית הביקושים הוא הקים מזקקה של ממש וב- 1833 גויס אליה ברנש סקוטי, שבהשכלתו היה גם כימאי גם פיזיקאי, כמזקק הראשי. הסקוטי הביא את המסורת שלו, זיקוק דודי ולא רציף (דבר נדיר בין הברבנים), שימוש במיכלים קטנים ויישון, שמתבצע עד היום במחסנים מהמאה ה-19, מחופים אבן גיר.
ברבן חגיגי נתון בבקבוק יפהפה ומרשים, שמאופיין בטעמי פירות וחמאה. טעם חלק, ארומה מורכבת ומדוייקת (לא מתוק מדי לא כבד מדי) וסיומת עסיסית. 340 שקלים.
אולד סמואל
לא תואר לו ולא הדר. פשוט מאד, אלכוהולי שמותיר מתיקות אופיינית לז'אנר, חבית חרוכה וצהלות סוסים ברקע. ברבן עבודה במחיר מנצח שיעשה טוב למשקאות ארוכים וקוקטיילים יצירתיים.
בקיץ נסו אותו עם קרח, פלחי אפרסקים לבנים, נענע וסודה קרה. זול והולם מסיבות חיילים. 120 שקלים.
אולד וירג'יניה
פשוט וטוב כמו שאנחנו אוהבים. נעים אבל לא מתחנף. טעימה ראשונה בועטת אבל מתרככת לאיטה עם דגש בולט של עץ ופלפל שחור.
ברבן מחוספס לברנשים קשוחים, שמהווה יופי של בסיס לקוקטיילים. אנחנו שתינו אותו עם פלחי תפוז, הרבה קרח וזילוף נדיב מלמעלה של אנגוסטורה ביטר, לוגמים לאט דרך מקל קינמון שהתחפש לקשית. טעים מאד. 163 שקלים.
נוב קריק
ברבן רומנטי שכולו מחווה לימים עברו. הוא קרוי על שם ערוץ נחל קטן אשר זורם דרומית למזקקה ומספרים עליו שהוא אותו פלג אשר זרם ליד בית ילדותו של אברהם לינקולן. הבקבוק, שחותם אותו פקק שעווה גדול, עוצב כמחווה למבריחים העסוקים שפעלו בתקופת היובש, מעין הומאז' לנייר עיתון שהיה עוטף את הבקבוקים.
מלבני ושטוח, הוא מהווה תפאורה נפלאה לנוזל שבפנים. ברבן עשיר וסמיך, המתיישן בחביות קטנות משך 9 שנים לפחות, עצי ומתוק, שהגוף העגול שלו כמעט שמנמן ומאד פירותי. מענג ממש. 440 שקלים.
ג'ים בים שיפון
כבר שבעה דורות שבני משפחת בים מייצרים ברבן משובח, מתקתק ואופייני לאיזור השופע שדות תירס. תקופת היובש אמנם הצליחה לקלקל מעט את החגיגה אבל מייד עם סיומה הם נעמדו שוב על הרגליים וקולונל ג'יימס בים, שהיה כבר בן 70, הוביל את המזקקה אל שנים של פריחה ושגשוג.
הברבן הנמכר ביותר בעולם לא מספיק מוערך בישראל וחבל. כל הלייבלים של המזקקה שווים אבל אנחנו אוהבים במיוחד את הירוק (בימ'ס צ'ויס) ואת הצהוב, וויסקי שיפון מקסים ומעושן בקצוות, שאפילו המתיקות שלו חרוכה. קסם. 129 שקלים.
אוון וויליאמס
ברבן שמגיע אלינו ממזקקת אוון היל של האחים שפירא, מזקקה חדשה יחסית אשר הוקמה רק בשנת 1934. הוא הברבן הנמכר ביותר בארה"ב אחרי ג'ים בים, ולא בכדי. עד היום מיישנים את החביות שלו במחסני ענק, בלי כל בקרה על הלחות או הטמפרטורה, רק החלונות הגדולים פתוחים לגרמי השמיים, שיעשו בהן כרצונם וייבשו את האויר ייבוש טבעי.
ברבן מורכב אבל ידידותי, מכיל אחוז ניכר של שיפון וגברי הרבה יותר מאחיו לז'אנר. חמאתי כן, מתובלן ומפתיע עם ארומות שוקולד ודובדבנים. הסיומת חמה ועסיסית, כמעט עצית. המחיר מצויין והופך אותו לחגיגה אמיתית בגרון. 123 שקלים.