2012: ירידה של 13% בהתחלות בנייה

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו היום (ה'), בשנת 2012 חלה ירידה של 13% בהתחלות הבנייה בישראל. זאת, לאחר שברבעון השלישי של השנה האחרונה הואט קצב הבנייה בכ-20% ביחס לרבעון המקביל ב-2011, ואילו ברבעון הרביעי של 2012 חלה עלייה של כ-6% במספר התחלות הבנייה.

• הלמ"ס: ירידה של 12% בביקוש לדירות
• השמאי: הדירות התייקרו ב-2012 ב-5%
• הוזלה במחירי דירות יד שנייה: 7% ירידה בת"א
  

הירידה בקצב הבנייה נרשמה למרות הצהרות הממשלה על ניסיונותיה להגדיל את היצע הדירות, כמענה לעליות המחירים הנמשכות בשוק הדיור. השבוע דיווחה הלמ"ס על ירידה חדה בביקוש לדירות בינואר 2013. באותה נשימה דווח כי למרות הירידה של 20% במספר הקונים, מספר הדירות "שנותרו על המדף" דווקא קטן בהשוואה לינואר 2012 - מה שמעיד על כך שלצד הירידה בביקוש, חלה גם ירידה משמעותית בהיצע הדירות.

יש המייחסים את ההאטה בקצב הבנייה למצוקת אשראי שבה נתונים הקבלנים; ויש המייחסים אותה לירידה בביקושים במעוררת חשש בקרב הקבלנים, אשר נמנעים מלהתחיל בבניית פרויקטים חדשים. כמו כן, ניתן לייחס את הירידה למחסור בקרקעות זמינות ומתוכננות לבנייה.

על פי נתוני הלמ"ס, ב-2012 חלה עלייה של 7.9% במספר הדירות שבנייתן הסתיימה. עלייה זו חלה בעקבות המספר הגבוה יחסית של התחלות בנייה בשנת 2010, מגמה שהתסיימה כעת.

מהנתונים עולה עוד כי במהלך 2012 החלה בנייתן של כ-39 אלף יחידות דיור בישראל. כ-29% מכלל הדירות שבנייתן החלה ב-2012 נבנו במחוז המרכז; כ-10% בירושלים ובחיפה; 16.7% בתל-אביב; וכ-20% במחוז הצפון.

חסרות דירות כדי לענות על הביקוש? 

האם מדובר בכמות מספקת של דירות על מנת לתרום לירידת מחירים? יש הטוענים כי קצב התווספות משקי הבית לאוכלוסייה (זוגות צעירים המקימים משפחה ומחפשים לרכוש בית) עומד על כ-40 אלף בשנה, ובמובן זה די בבנייה הקיימת כדי לענות על הביקוש.

עם זאת, בשנים האחרונות נוצר חוסר מצטבר ביחידות דיור זמינות לרכישה, לאחר שמאז תחילת המאה ה-21 נרשמו רק שני רבעונים (באמצע 2011) שבהם נבנו יותר מ-40 אלף דירות. במרס 2011 הצהיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי "הפער הוא של 10,000 דירות בשנה, והפער שהצטבר נע בין 60 אלף ל-100 אלף דירות".

משמעות הפער המצטבר היא שאין די בבנייה של 40 אלף דירות בשנה על מנת להביא לירידת מחירים. שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, התייחס בעבר לנושא כאשר אמר בראיון ל"מעריב" במרס 2011 כי "נאשר תוכניות, כך שבוועדות הדיור הלאומיות יהיו תמיד 50 אלף תוכניות דיור".

היום הגיב השר אטיאס לנתוני הלמ"ס ואמר כי "הנתונים מכים פעם אחר פעם את התחזיות ואת היעדים השאפתניים שהציבה לנו הממשלה. שיווקי הקרקעות למגורים שהיוו דגל מרכזי של המשרד בקדנציה האחרונה הוכיחו את עצמם ותרמו תרומה מכרעת להגדלת התחלות הבנייה ולמספר שיא של דירות בבנייה פעילה".

לדברי השר, "היצע גדול יותר משמעותו הקלה על מצוקת הדיור. היקפי התחלות הבנייה ב-3 השנים האחרונות התקרבו מאוד לימי העלייה הגדולה של המחצית הראשונה של שנות ה-90. בעשור הקודם נוצר מחסור של עשרות אלפי יחידות דיור ובשלוש השנים האחרונות הצלחנו לקזז ממנו בהדרגה. עם זאת, ניתן היה לייצר התחלות בנייה של עוד אלפי יחידות דיור כל שנה, אם הגורמים הרלוונטיים היו פותרים את מצוקת האשראי, מעניקים חמצן לשוק הנדל"ן ומונעים פגיעה בזוגות הצעירים".

פישר: הטיפול במחירי הדיור - דרך צד ההיצע

אמש התייחס גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להאטה בקצב הבנייה. "הגורם המרכזי בעליית מחירי הדירות הוא המחסור בהיצע", אמר פישר בהרצאה בפני סטודנטים בקרייה האקדמית אונו.

"עליית המחירים הביאה לתגובת ההיצע המצופה: יש עליה במספר התחלות הבניה. הקצב שעמד על כ-30 אלף יחידות בשנה הגיע עד 44 אלף , זו עלייה משמעותית. אולם בהמשך ירד קצב שיווק הקרקע על ידי המדינה וקצב ההתחלות ירד ל-40 אלף בשנה. לדברי מינהל מקרקעי ישראל, הבעיה היא ברשויות המאשרות את תוכניות הבנייה, שללא אישוריהן לא ניתן להמשיך לשווק את הקרקעות. הדרך לטפל במחירי הדיור צריכה לבוא דרך צד ההיצע".

פישר תקף בדבריו את אלה שקוראים לבנק ישראל לטפל במחירי הדיור דרך הורדת הריבית. "מה שלא נוכל לעשות, זה להשתמש בכלי הריבית, שהוא כלי מדיניות המשפיע על כלל המשק, רק כדי לטפל במחירי הדיור. אנשים אומרים לנו שאנו לקחנו על עצמנו אחריות גדולה מדי בקשר למחירי הדיור.

"זה מזכיר לי את אלו שטוענים שהנגיד האמריקאי, בן ברננקי, משחרר את הממשלה מאחריותה למצב המשק בכך שהוא עושה ככל יכולתו כדי להמריץ את הצמיחה. אנו עושים מה שאנו יכולים, ולא הייתי רוצה לגרום נזק לכל האוכלוסייה כדי ללמד את הפוליטיקאים להתנהל בצורה טובה יותר".