הילדים המוכים עדיין מחכים

בימים האחרונים נרעשה הארץ משופט שנחשד בעבירות אלימות כלפי ילדיו. מבלי לדבר לגופן של עובדות התיק או הראיות בו, ברור שאלימות כלפי ילדים היא תופעה קשה ומכוערת, בייחוד כשהיא באה מידי מי שאחראי לדאוג ולהגן עליהם. ברור לכולנו איזו צלקת משאירה אלימות כזו - לא רק בגופו של הילד, אלא גם ובעיקר בנפשו.

כולם נרעשו מהזמן הרב שחלף - שלוש שנים מתחילת הפרשה - עד להחלטה לחקור אותו ואף נשמעו קולות הקוראים להתפטרותו של היועץ המשפטי לממשלה. הציבור צודק. מדינת ישראל וההיגיון הבריא לא יכולים לשאת את המחשבה שתיק כזה, של אב החשוד שהיכה את ילדיו, יתעכב זמן רב כל כך במערכת המשפט, לפני שבכלל יגיע לדיון מהותי.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

בניי נהרגו ב"ציר המוות". מי האחראי? / מלכה חכם

עבריינים בחסות המדינה / קובי סודרי

ברור לנו שילדים אלה, שכבר אוזרים אומץ לחשוף את שקרה להם, ועוד מידי הורה - האדם הקרוב להם ביותר - זכאים להגנה מיידית, והם צריכים לדעת שנעשות פעולות להגן עליהם ככל האפשר. גם ברור לנו שהליך משפטי ממושך משמעותו טראומה בפני עצמה לכל אדם. ואם זה נכון לגבי אדם מבוגר, הרי שלילדים הפגיעה הזו חמורה פי כמה. אין זה פלא שהציבור לא מצליח להבין כיצד ייתכן שהמערכת המשפטית גררה רגליה באיטיות לנוכח פרשה כואבת כל כך. קל להתפתות לתיאוריות קונספירציה ולחשוב שגרירת הרגליים מכוונת משום שמדובר בשופט. שהרי, כיצד ייתכן שיעברו שנים מאז שהתעורר חשד חמור כל כך עד שהתיק יגיע לדיון בבית המשפט?

הבעיה היא שההתרעמות הציבורית על היועץ המשפטי בפרשת השופט מקפלת בתוכה את העובדה שאלפי ילדים נפגעי עבירות אינם זוכים לטיפול מהיר ויעיל יותר של רשויות החוק, גם כאשר הוריהם אינם אנשי מערכת המשפט. כמי שמייצגים ילדים רבים שנפגעו בעבירות מין ואלימות, אנו נתקלים כדבר שבשגרה במקרים של סחבת בלתי נסבלת בטיפול בתיקים, לפעמים במשך שנים. כן, גם כשאין מדובר בחשוד שעובד במשרה בכירה במערכת המשפט.

הסחבת פוגעת בילדים

סחבת שכזו גורמת בראש ובראשונה לפגיעה קשה בילדים עצמם. בחודשים ובשנים שבהם הם ממתינים לסיום החקירה ולסיום הטיפול בתיק, החשוד משוחרר ואפילו לפעמים דורש לראותם במסגרת הסדרי ראייה. הסחבת עלולה להתיש את הילדים ולגרום לחוסר רצון שלהם להמשיך לשתף פעולה עם המשטרה, לגרום לשיבוש ראיות או להחלשתן, עד כדי סגירת התיק.

במדינת ישראל נסגרים עשרות רבות ואף מאות תיקי אלימות ועבירות מין כלפי ילדים מדי שנה. אנחנו רואים ילדים שמחכים חודשים לחוקר ילדים שישוחח איתם על מה שקרה להם. כשהילדים אינם דוברים עברית, ההמתנה לפעמים ארוכה יותר. יש תיקים שבהם גם אחרי שהילדים נחקרו עברו חודשים ואף שנים עד שהתיק הגיע להחלטה בפרקליטות. ועוד לא התחלנו לדבר על העומס בבתי המשפט.

בלי שינוי משמעותי ויסודי בחוק שיגביל את משך הזמן עד להגשת כתב אישום בתיק אלימות כלפי ילדים, ימשיכו ילדים רבים - ולא רק ילדיו של השופט החשוד - לסבול מסחבת איומה. בלי שינוי תשתיתי בתקציבים לחוקרי ילדים ושינוי סדר העדיפויות הציבורי של רשויות הרווחה, ימשיכו ילדים רבים להמתין זמן רב עד שהתיק שלהם יטופל, אם בכלל.

אנחנו, כציבור, נקבל רק מדי פעם הצצה לתיקים הקשים הללו שלא מטופלים בזמן ולפעמים גם נסגרים רק בגלל הסחבת. הגיע הזמן להילחם בתופעות הקשות של אלימות כלפי ילדים ובהזנחת ילדים על-ידי מערכות הרווחה והמשפט שאמורות להגן עליהם.

עו"ד טלי איינזברג - נגה המרכז לזכויות נפגעי עבירה - הקריה האקדמית אונו.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il