"אדישות הרופאים הרגה את תהילה שלנו"

"לא החיסון המרובע הרג את התינוקת שלי, תהילה, אלא האדישות של הרופאים והראש הקטן שלהם. שבעה שבועות היא הייתה מאושפזת, והם ראו איך היא מידרדרת להם מול העיניים, אבל לרגע אחד הם לא שינו את ההתייחסות המקצועית שלהם ואת הטיפול הלא מתאים שנתנו לה. וככה, בגיל שנה וחודשיים, היא נפטרה".‬ כך מתארת בבכי מיתר צ'קויאשוילי, שהחליטה עם בעלה יוסב לתבוע את קופת חולים לאומית ואת המרכז הרפואי העמק.

"אפשר להבין בכלל דבר כזה? בימים אלה, שהרפואה כל כך מתקדמת ומצילה אלפי ילדים חולי סרטן, רק את הילדה שלי, שבסך הכל חלתה במחלה זיהומית, לא הצליחו להציל. את תהילה שלנו כבר לא יחזירו לנו, אבל לפחות שהורים אחרים לא יעברו את הזוועה שאנחנו עברנו‭."‬

בתביעת הרשלנות הרפואית, שהוגשה על ידי עו"ד טלי טרייבנד - מומחית לרשלנות רפואית - לבית המשפט המחוזי בלוד, מתוארת השתלשלות האירועים המצערים והטיפול הרפואי הלקוי, כפי שעולה מרשומות בית החולים.

הרופא הרגיע: תופעה רגילה

בתחילת יולי 2010 קיבלה תהילה הפעוטה את החיסון המרובע MMR (החיסון המשולב לחצבת, לחזרת, לאדמת ולאבעבועות) בטיפת חלב. "מיד אחר כך היא הייתה חייכנית וערנית כמו תמיד‭,"‬ מתארת אמה, "אבל יומיים אחרי החיסון עלה לה החום ל־‭.38.5‬ לא נלחצתי, חשבתי שזו אולי תופעת לוואי של החיסון, אבל בכל זאת התקשרתי לרופא, והוא המליץ לתת לה אקמול ונורופן‭."‬

החום נמשך לסירוגין גם בימים הבאים. ביום שישי נבדקה תהילה על ידי רופא, והוא איבחן כי לקתה במחלה ויראלית והמליץ לבצע בדיקת שתן חיונית, שלא בוצעה בסופו של דבר. "חזרנו הביתה. בחושים האמהיים שלי הבנתי שמשהו לא בסדר‭,"‬ מתארת מיתר. "כשניגשתי למיטה שלה הבחנתי בכתמים אדומים שהתפשטו על הצוואר שלה, והייתה גם נפיחות‭."‬

האם המבוהלת התקשרה למוקד, והרופא התורן הרגיע אותה שמדובר בתופעה רגילה אחרי חיסון, ולכן אין צורך לפנות אותה למיון. קביעה זו נעשתה בלי שראה בכלל את הפעוטה ובדק אותה.

תהילה ז"ל ואימה. "בחושים האמהיים שלי הבנתי שמשהו לא בסדר"(צילום: גור דותן)

מצבה של תהילה החמיר, והיא הפסיקה לאכול. ביום ראשון היא הופנתה לבית החולים הצרפתי בנצרת, שם נלקחה ממנה דגימת שתן דרך דופן הבטן, ונראה שתן כהה. הוחלט לא להמתין לתשובות על שאר הבדיקות והתרביות ולהעבירה למרכז הרפואי העמק באבחנה משוערת של אי־ספיקה כלייתית.

"השלב הזה‭,"‬ טוענת עו"ד טרייבנד בכתב התביעה, "נחשב לנקודת המפנה שממנה המשיך מצבה של התינוקת להידרדר עד למותה המיותר והמקומם. הרופאים בהעמק פעלו בהיעדר מוחלט של כל מחשבה רפואית מושכלת, תוך התעלמות מהפרוטוקול הטיפולי, ונתנו לה לאורך זמן טיפול לא מתאים, שהביא בסופו של דבר למותה‭."‬

ראינו שמזמינים מומחים  

תהילה אושפזה בטיפול נמרץ ילדים בבית חולים העמק. בדו"ח המחלקה נכתב בין השאר: "מצב כללי: בינוני. חלושה, בהכרה מלאה. בבית החולים הצרפתי נצפו חום והפרעה בתפקודי כליה וכבד‭."‬

"ישבנו על ידה כל הלילה מטורפים מדאגה וראינו איך היא ממשיכה לסבול‭,"‬ מתארת האם. ואכן, מתיעוד של דיון ביניים שערכו הרופאים, המצורף לתביעה, ניכרת ההידרדרות‭" .‬החמרה במצבה הכללי‭,"‬ נכתב שם. "בטן תפוחה, לולאות מעי מורחבות, אנמיה. נתחיל במתן לבופד (תרופה לאיזון לחץ דם - א"א) במקביל להרצת נוזלים‭."‬ כירורג שהוזמן להתייעצות סיכם את התרשמותו: "הבטן רכה לחלוטין, לא רגישה. בשלב זה לא נראית בעיה כירורגית‭."‬

מומחה למחלות זיהומיות ציין: "אין לשלול מחלת חצבת קלה לאחר מתן החיסון, לתת רוצפין (סוג של אנטיביוטיקה) עד לקבלת תשובות תרבית השתן‭."‬

"ראינו שמזמינים בשבילה כל מיני מומחים מתחומים שונים, וזה נתן לנו תקווה שהמצב בשליטה ושהרופאים מתאמצים ועושים הכל בשביל התינוקת שלנו‭,"‬ סיפרה האם. אך לא כך היו פני הדברים. "אין שינוי במצבה. לחצי דם נמוכים‭...‬ יש התגברות הפריחה, אנמיה והיעדר בתפקוד כליות וכבד‭,"‬ נכתב.

בשלב זה, לאור חומרת הממצאים, החליטו הרופאים לבצע דיאליזה. יום לאחר מכן הסתמן שיפור קל: "אתמול הוחדר קתטר, והתחלנו בביצוע דיאליזה בטנית‭...‬ נותנת מעט שתן. יש התגברות של הפריחה שטיבה לא ברור, ייתכן חצבת או אדמת קלה בעקבות החיסון‭."‬

היינו בטוחים שהכל מאחורינו

ארבע שעות לאחר כתיבת דו"ח רפואי זה התקבלו תשובות לתרביות שנלקחו מהתינוקת בבית החולים הצרפתי. "באופן שאינו מובן לחלוטין, וחרף המלצת המומחה למחלות זיהומיות שלפיה יש לשקול את הטיפול התרופתי לאור ממצאי התרביות, מתעלם מהן כל צוות המחלקה לטיפול נמרץ ילדים במשך יממה שלמה‭,"‬ נכתב בתביעה.

וגם אז, כשתוצאות הבדיקות כבר זכו להתייחסות, הטיפול לא השתנה - וזאת למרות הפרוטוקול הרפואי המחייב זאת. "במצב כזה‭,"‬ מפורט בתביעה, "יש למהר במתן פניצילין לווריד במינון גבוה וגם קלינדמיצין (סוג של אנטיביוטיקה - א"א) תוך־ורידי במינון גבוה‭."‬

כך חלפו ימי אשפוז יקרים בחוסר מעש ובהיעדר חשיבה רפואית מקצועית, כפי שעולה מכתב התביעה. בחלוף 12 ימי אשפוז הסתמנה הטבה במצבה של תהילה, והיא הועברה למחלקת ילדים: "חיונית, ערנית, אוכלת רגיל, תפוקת שתן רבה. הטיפול בדיאליזה הופסק. לא מקבלת טיפול תרופתי‭,"‬ צוין בתיעוד של רופא היחידה לטיפול נמרץ ילדים.

"התחלנו סוף כל סוף לנשום לרווחה. תהילה שלנו חזרה להיות מי שהיא: ערנית, חייכנית. היינו בטוחים שהכל כבר מאחורינו ושאנחנו לוקחים אותה הביתה בריאה. מי האמין שהרע מכל עוד מחכה לנו‭,"‬ אומרת האם בדמעות.

ההתאוששות של תהילה הייתה קצרה ולא שיקפה נכונה את מצבה הקשה. "פתאום היא התחילה להשתעל ואחר כך פיתחה קוצר נשימה. לחץ הדם שלה עלה. עשו לה צילום חזה וראו גודש בריאה. שוב כל התמונה התהפכה, והשמיים נפלו עלינו‭,"‬ אומרת האם.

קרדיולוג ילדים ביצע אקו לב בפעוטה והתרשם שחלה ירידה קלה בתפקוד חדר, וכן דליפה ממסתם. הממצאים הללו, כך סיכם, "יכולים להיות משניים לאי־ספיקת כליות‭."‬

הזיהום לא אובחן

כעבור כמה ימים החלו מערכות גופה של התינוקת לקרוס. היא שוב הועברה, מונשמת הפעם, ליחידה לטיפול נמרץ. "בשום שלב, לאורך כל האשפוז, לא דיברו איתנו‭,"‬ מדגישה האם. "לא פירטו את חומרת המצב שלה, וכששאלנו את הרופאים הם זרקו מילה פה, מילה שם‭."‬

המצב הידרדר עד שעלה הצורך להרדימה. בהמשך אף השחירו רגליה והפכו קרות. "חרף החשד לזיהום, ומאוחר יותר תוצאת בדיקת המעבדה מבית החולים הצרפתי שאישרה זאת, לא הותחל במתן אנטיביוטיקה‭,"‬ נכתב בחוות דעת מומחה המצורפת לתביעה.

אחרי שבעה שבועות באשפוז תהילה נפטרה. "ימים רבים, כפי שעולה מהתיעוד הרפואי, לא נעשה כל מאמץ לטפל בילדה‭,"‬ נכתב בכתב התביעה. "למעשה 'המתינו' למותה‭."‬

"היא הגיעה לבית החולים העמק עם סימפטומים רבים המחייבים העלאת אבחנה של זיהום על רקע סטרפטוקוקוס, אך הרופאים לא איבחנו זאת. ואם לא די בכך, אף כשהתקבלו התרביות ונקבעה האבחנה המדויקת, נמנעו מלתת לפעוטה את הפרוטוקול הטיפולי המקובל. כך למעשה נמנע ממנה הטיפול התרופתי המיטבי הדרוש להח־ למתה‭,"‬ ציין המומחה בחוות דעתו.

"מצבה של הפעוטה הלך והידרדר אל מול עיני הצוות הרפואי, אשר פיספס שלל הזדמנויות לבדוק ולוודא את טיבו ואת התאמתו של הטיפול שהעניק לה, ואשר ללא ספק לא הועיל לשיפור מצבה. זאת תוך אדישות פושעת, ניסוי וטעייה, משל לא ניתן להתייעץ ולכל הפחות לעיין בספרי הרפואה, כפי שצריך היה לעשות מלכתחילה, ולוודא מה הפרוטוקול הטיפולי שלא ניתן‭."‬

"כשאנו פונים לבית חולים, במיוחד עם ילד קטן, היינו רוצים להאמין שניתן לסמוך על כך

שהרופאים מפעילים את שיקול דעתם באופן המקצועי ביותר, ושהם בודקים את עצמם לפני החלטות הרות גורל‭,"‬ אומרת עו"ד טרייבנד. "אך לא תמיד זה כך. לכן אמליץ להורים לא להת־ בייש, אלא לשאול ולהבין בדיוק מה שם המחלה, האם הרופא בטוח בתרופה שנתן, מהן האפשרויות הטיפוליות הנוספות, מהם הסיכונים. במקרים של חוסר ביטחון, אל תהססו להתייעץ עם מומחה נוסף. אל תסמכו על רופאים בעיניים עצומות, כי החלטה לא נכונה שלהם עלולה להסתיים בתו־ צאות קשות ביותר‭."‬

תגובת קופת חולים לאומית: "הקופה משתתפת בצערה של המשפחה על מות הבת. הילדה קיבלה את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, כולל בדיקת רופאת ילדים מומחית, אשר בחנה את מצבה לעומק והחליטה לפנותה למיון‭."‬

תגובת המרכז הרפואי העמק: "הילדה התקבלה במצב קשה ביחידה לטיפול נמרץ, לאחר שהועברה מבית חולים אחר. במהלך אשפוזה התברר כי היא סובלת מחיידק אלים וקטלני. במשך חודשיים נאבקו הרופאים על חייה, ולצערנו, למרות הטיפול המקצועי, הידרדר מצבה והיא נפטרה. המקרה המצער דווח למשרד הבריאות, ונסיבותיו מתבררות במסגרת ההליך המשפטי המתקיים כעת‭".