"שחקנים אינטליגנטים מבינים שההצלחה בוגדנית"

קחו שחקן תיאטרון אליטיסט שבשם החתירה לשלמות בוחר בגלות מרצון מהבמה, מהמקצוע ומאנשיו המזויפים, ונמנע גם ממעגלי האליטות המחבקות בגינוני חנופה. קחו כוכב טלנובלות מצליח שמשווע להכרה כשחקן "רציני" ומחזר על פתחו, במטרה להעלות במשותף הצגה קלאסית שתוכיח את כישוריו.

על השולחן מונח מחזהו של מולייר "המיזנתרופ", קומדיה על צביעות, זיוף, העמדות פנים ויומרנות, שמשמשת אלגוריה לכל מה שרוחש בין שני גיבורי סרטו החדש של הבמאי הצרפתי פיליפ לה גה.

צפו: הטריילר לסרט הצרפתי "מולייר על אופניים"

"מולייר על אופניים", שיפתח השבוע את פסטיבל הקולנוע הצרפתי בסינמטק תל אביב, הוא שיר אהבה לעבודת השחקן, לשחקנים ככלל, לאמנות התיאטרון ולשפתו המחורזת והמבריקה של אחד מגדולי הכותבים של הקומדיה. בסרט, כמו במציאות, בין הקולנוע לבין התיאטרון זורם נהר.

"תיאטרון לא יכול לעבור כראוי בקולנוע כיוון שהמילים, המשפטים והקצב שונים", סיפר לה גה בראיון ל-ynet שנערך לא מזמן לקראת צאתו של הסרט בפריז, "אבל אנחנו מציעים לצופים בסרט להיכנס אל מאחורי הקלעים, אל המטבח שבו רוקחים את הרטבים, ובכך ללמוד משהו על הכימיה המוזרה שנוצרת בין הדמות לשחקן".

פיליפ לה גה. על סט הצילומים של "מולייר על אופניים"

הליהוק לסרטו של לה גה מבריק: את השחקן המיוסר והמסתגף, שמתלבט אם לקבל עליו את תפקיד המיזנתרופ, מגלם פבריס לוקיני. לצד תפקידיו הקולנועיים הנפלאים, לוקיני עשה לעצמו שם כשחקן במה מוערך, שגילם לאורך הקריירה לא מעט תפקידים מובילים במחזות קלאסיים, ממש כמו דמותו בסרט.

את ידידו, כוכב הטלוויזיה המצליח, מגלם לאמבר ווילסון, מי שכיכב לא פעם ברשימות הרווקים הנחשקים בקולנוע הצרפתי. ווילסון, נצר לשושלת תיאטרונית ובנו של מנהל ה-Theatre National בפריז, כיכב גם הוא, כמו דמותו בסרט, בלא מעט שוברי קופות וסדרות טלוויזיה מצליחות.

פבריס לוקיני ב"מולייר על אופניים". מיזנתרופיה או יומרנות?

"לאמבר משחק דמות מעט גרוטסקית. הוא נכנס לתפקיד מבלי לפחד להיראות מגוחך, וזה לא ברור מאליו. אולי זה חוש ההומור הנפלא שלו, הילד שבו והנוכחות הפיזית שלו שמשחררים אותו מהפחד להשתעשע. אני מעריץ אותו על כך. הוא שחקן נפלא ואדם מקסים", אומר לה גה.

"הדמות נולדה מהאהבה לטקסטים קלאסיים"

העבודה עם לוקיני, בניגוד לווילסון, אינה זרה לו. בסרטו הקודם "הנשים בקומה השישית", שהוקרן בשנה שעברה גם בישראל, גילם לוקיני דמות שונה בתכלית מזו הנוכחית. "אין דבר נפלא יותר מאשר להוביל שחקן בדרכים שונות לחלוטין מאלה שבהן הוא כבר ביקר", הוא אומר.

"קשה לומר שלביים את פבריס לוקיני זה עניין של נוחות. אחרי הכל, מדובר בשחקן תובעני שיודע מה הוא רוצה ויש לו מה לומר. זה נכון שעבודה משותפת לאורך זמן מחזקת את ההיכרות עם הכלים שיש באמתחתו של שחקן, כלומר יכולותיו וכישרונותיו. הדרך המשותפת מאפשרת לנו להבין זה את זה מבלי לדבר כמעט".

מתוך הסרט. שני עולמות, שתי תפיסות עולם

הדמות, כך לדברי הבמאי, נכתבה במיוחד עבור לוקיני. "זו האהבה הגדולה שלו לטקסטים קלאסיים גדולים והשיחות הרבות שניהלנו סביב הפנטזיה לעזוב את עולם המשחק, שמהם נולד התפקיד", אומר לה גה, "כל השחקנים האינטליגנטים באמת מבינים שההצלחה חמקמקה ובוגדנית.

"אני מניח שחיבוק הרעיון לקום ולעזוב את הכל ולהתנתק מהמערכת הכובלת נובע מהרצון להוכיח שהם לא אסירים בידי המקצוע או הכישרון שלהם. המבט של

פבריס על כל זה מאוד מפוכח. הוא מבין את המתח בין החלום להתנתק מהכל לבין ההתמכרות למחיאות הכפיים, שהוא אחד הנושאים המרכזיים בסרט. הוא יודע שהוא חלק מהקומדיה של אמנות המשחק".