רופאי שיניים עונים: איך מטפלים בחולים במחלות זיהומיות?

הפרסום כי רופאי שיניים סירבו לטפל בנשאי HIV   קומם עליהם את הציבור. אולם חשוב להבין איך במרפאת השיניים מטפלים במזהמים נוספים שהם אף מסוכנים יותר. בנוסף, לפי הנחיות משרד הבריאות, חייב כל רופא שיניים להתייחס לכל מתרפא כנשא פוטנציאלי של מחלה זיהומית.

וזאת מכמה סיבות: לעתים כי המתרפא עדיין אינו מודע להיותו נשא של מחלה זיהומית, או כי לא תמיד מגלה המתרפא את המידע הרפואי הזה לרופא עקב חשש מאפליה, מבוכה או בושה, ולכן הרופא חייב להתייחס לכל מתרפא בהתאם.

עוד כתבות על טיפול רפואי

לקוחות הסובלים ממערכת חיסונית מוחלשת עקב מחלות כגון סוכרת בלתי מאוזנת או עקב טיפולים רפואיים כגון הקרנות וטיפולים רפואיים שונים הינם חשופים יותר להעברת זיהומים. על הצוות הרפואי לשקלל מידע זה ולהתאים ללקוח טיפולים פולשניים פחות תחת תנאי סטריליזציה מחמירים.

התפתחות רבה בתחום הבקטריולוגיה

קצת מידע על החיידקים: הם אוהבים טמפ' של 5-80 מעלות, מתרבים בריבוע כל 18 דקות, זעירים מאד בגודלם ואוהבים להתביית על נשא, לעבור ממקום למקום ולהתרבות. בלתי אפשרי להימנע לחלוטין מסכנת הזיהום והעברתו במהלך פעולה רפואית, אך חובה על הרופא לבצע פעולות משמעותיות להקטנת הסבירות להעברת זיהום. 

עוד בשנת 1845 - ד"ר זמלוויס שבווינה, מנהל מחלקת מיילדות בבית חולים, גילה כי התמותה של היולדות במחלקתו הייתה גדולה פי 7 מאשר במחלקה המקבילה -שבה לא נערכו ניתוחים.

הוא בדק ומצא כי הדבר נעוץ בעובדה כי הרופאים במחלקתו היו מבצעים ניתוחים לאחר המוות ביולדות שמתו מזיהום בלידה – וחייב את כל הרופאים לרחוץ את ידיהם במים וסבון וכך התמותה במחלקתו ירדה פי 6. מאז נוצר תחום רפואי חדש – בקטריולוגיה - ומאז ועד היום חלה התפתחות גדולה וטכנולוגית בתחום זה.

כבר בשנות ה- 70 נוצרה תקינה בתחום הסטריליזציה במדינות אירופה וארה"ב. למרות כל זאת עדיין נחשבים בתי החולים כ"בתי גידול" לזנים עמידים של חיידקים ולמעשה קיים חשש להעברת זיהום במהלך כל טיפול רפואי לרבות ניתוחים.

למנוע זיהום במרפאת שיניים

• שטיפת ידיים עם חומרים אנטיבקטריאלים
• שימוש בכפפות
• כיסויי פנים של הרופא והצוות המטפל
• כיסויי משטחי עבודה
• שימוש במכשירים חד פעמים- מזרקים, אמפולות וכו...
• חיטוי כלי העבודה הרב פעמים בנוזלי חיטוי, שטיפתם והעברתם במכשיר עיקור.
  

אמצעים מודרניים נוספים כוללים: שימוש בלוחות נירוסטה ו"לחץ-על" בחדרי הניתוח, שימוש בקלבניום לחיטוי מים ממזהמים, ופיתוח בדים מיוחדים "דוחי חיידקים ונגיפים" לשימוש הצוות הרפואי והמטופל.

המזהמים הנפוצים ברפואת שיניים

כולם מפחדים מזיהום על ידי איידס אולם קיימים עוד גורמים רבים אחרים שהם אף מסוכנים יותר:

שפעת: מחלה חריפה של דרכי הנשימה נגרמת על ידי וירוס האינפלואנזה – העברת המחלה נעשית ע"י אירוסול – תרסיס הנובע מהתעטשות או שיעול.

דלקת כבד נגיפית: קיימים מספר וירוסים הממוינים לפי אותיות אנגליות כאשר המסוכן מביניהם הוא C ועלול לגרום לשחמת הכבד – מחלה קשה הגורמת לצורך בהשתלת כבד. המעבר הוא בנוזלי גוף, דם וזרע. נגיף זה הינו עמיד הרבה יותר מנגיף HIV.

נגיף האיידס HIV: עובר בדם ובמגע מיני.

הרפס HSV: עובר במגע בעור. מאוד מדבק, גורם לשלפוחיות בשפתיים.

ציטומגלווירו CMV: ממשפחת ההרפטיקווירוסים – גורם למחלת הנשיקה.

טוברקולוסיס TB: שחפת – מופץ באוויר –פוגע בריאות.

הבשורות הטובות הן שהיום עם התפתחות הטכנולוגיה ופיקוח ובקרה טובים – קיימת מגמת עלייה בסטריליזציה במרפאות השיניים, אשר תורמת להצלחת הטיפול בעיקר הכירורגי.

בטיפולים כגון שתלים, השתלות עצם ועקירות מורכבות – שמירה על סטריליזציה מעלה את אחוז ההצלחה כי חיידקים עלולים להכשיל את קליטת השתל ולפגוע בהצלחת הטיפול.

כמובן שכאמור, קיימת חשיבות רבה גם למצבו הרפואי של הלקוח המועמד לטיפול. לקוחות הסובלים ממערכת חיסונית מוחלשת עקב מחלות כגון סכרת בלתי מאוזנת או עקב טיפולים רפואיים כגון הקרנות וטיפולים רפואיים שונים, חשופים יותר להעברת זיהומים. על הצוות הרפואי לשקלל מידע זה ולהתאים ללקוח טיפולים פולשניים פחות תחת תנאי סטריליזציה מחמירים.

הכותבים הם מנהלי מאלו קליניק ישראל