הטובות למדע: קידום נשים בטכנולוגיה
אצלנו ארועי יום האשה הבינלאומי עדיין מזוהים עם מפגשי נשים, ארגוני נשים, דיונים של נשים וימי כיף לנשים. ד"ר יהודית אברהמי על חשיבות של קידום שוויון ההזדמנויות במקצועות המדעים
סיפור מהחיים: בינואר השנה ארחה השגרירות האמריקאית בארץ מדענית מתחום הגאולוגיה שהתמחותה היא במשאבי טבע ואנרגיה. היא משמשת כסגנית בכירה לנשיא חברת נובל אנרגיה העולמית ומקושרת גם לחיפושי הגז בארץ. במסגרת הרצאתה בנושא "מדעניות מובילות חדשנות" ספרה על מקרה בו הגיעה עם כמה מעמיתיה בטיסה לטקסס, שם עמדו לנהל מו"מ על בארות נפט. בשדה התעופה פנו לנהג מונית ונתנו את כתובת מקום המפגש. הנהג הסתכל על הכתובת ופנה אליה ואמר: "יש קניון קרוב בו תוכלי לקנות נעלים בזמן שהגברים בעבודה". הגברים שהגיעו אתה לא התבלבלו ואמרו לו""סליחה היא הבוסית שלנו".
העובדה שאשה מטופחת בשנות ה 50 לחייה מתויגת מיד כמי שהגיעה העירה לשופינג מדגימה עד כמה עדיין רווחת הראייה השונה של מסלולי חיים ותחומי עניין של נשים ושל גברים. ננסה תרגיל פשוט על מנת לחשוף את ההטיה בחשיבה: שערו בנפשכם מה היה מציע נהג מונית לגבר יחיד שהיה מגיע בקבוצת נשים ומצהיר שבא בענייני עבודה. לא נראה לי שדמיינתם שהוא היה נשלח לקניות, סביר יותר שהיחס אליו יהיה כאל הבוס של הנשים שאתו.
מסתבר שגם כיום ההתייחסות האוטומטית לאשה נשענת על סטריאוטיפים שרבים טוענים שכבר אינם שגורים. המאמצים שנשים צריכות לעשות על מנת שיקחו אותן ברצינות עדיין רבים ומתישים. שאיפות של נשים, במיוחד בתחומי לימוד ועיסוק הנחשבים "גבריים" כמו מדע, הנדסה וטכנולוגיה עדיין מעוררים פליאה, ולרוב אינן זוכות לעידוד. רוב המורים והמעסיקים אינם מוטרדים ממיעוט הנשים בתחומים אלו, ואינם רואים עצמם מחויבים לשינוי המצב הנראה להם טבעי לחלוטין.
רק בישראל: עיוורים לפערים
התפיסה כאילו מעמד האשה והעשייה לשיפור אפשרויות הקידום שלה בחברה ובעבודה היא סוגיה לנשים בלבד מפספסת את המימד החברתי הרחב. שוויון הזדמנויות אינו סוגיה נשית אלא חברתית מתוקף היותה תפיסה ערכית המייחסת ערך שוה לאיש ולאשה, ליכולותיהם, לתרומותיהם ולזכותם לממש את עצמם ולהיות מתוגמלים ומקודמים על פי כישוריהם והשקעתם השווים. החשיבות שבגיוון בכח האדם ובמיוחד בדרג קבלת ההחלטות כבר מקובל בשיח הניהולי והכלכלי, אך נדיר למצוא עשייה של דרגים בכירים בארגון להבטחת הגיוון (diversity) הזה.
בארצות שונות גוברת המודעות לצורך בהתארגנות משותפת של גברים ונשים להובלת השינוי, ומסגרות הפעילות הולכות וגוברות. זכיתי להשתתף בסדנא מאתגרת ב 2011 של קבוצת חוקרים וחוקרות בבריסל שעסקה בדרכים בהם גברים יכולים לתרום להבטחת שוויון הזדמנויות. הודעות על ארועים בינלאומיים שכותרתם "גברים ונשים כשותפים למען שוויון", מגיעים לתיבת הדוא"ל שלי לקראת יום האשה הבינלאומי, ומתרבים הפורומים המקצועיים באינטרנט בהם דנים בחשיבות שבגיוס הגברים הבכירים לפיקוח על קידום הנשים בארגוניהם.
לצערנו, בארץ גישה זו עדיין אינה נפוצה, ורבים האנשים שעדיין לוקים ב"עיוורון מגדרי", מצב בו אין רואים את הפערים בין המינים: לא שמים לב שבכנס או בפנל בטלויזיה רוב הדוברים הם גברים, לא מתייחסים לעובדה שבנים בכיתה מקבלים יותר התייחסויות ממורים ומורות מאשר הבנות, לא רואים שעוני ואבטלה מכים ביותר נשים מאשר גברים, לא רואים שמעט נשים לומדות הנדסת מכונות והנדסת אלקטרוניקה. כשאין אנו רואים את התופעה ברור שמבחינתנו בעיה אינה קיימת.
דרך לנטרל את ה"עיוורון למגדר" הוא לחייב ארגונים מדעיים לדוגמא לבדוק את עצמם ולחתור להשגת איזון מגדרי בכל העיסוקים ובכל הרמות בארגון, ולמדוד את איכותם על פי עמידתם בדרישה. הדבר כולל גם העלאת מספר הגברים בתפקידים שמסורתית נחשבים לנשיים. דרישה זו מיושמת על ידי הנציבות האירופית, מקור משמעותי כיום לכספי פרויקטים מגוונים בינלאומיים, אשר בהליך הערכת הצעות לפרויקטים המוגשים למימון מודדת את המידה בה עומדות ההצעות בדרישות לאיזון מגדרי בכל הרמות, למשל בחוקרים, בועדות קבלה, במקבלי מענקים מחקריים, וכן בדרישה ליצירת תנאים המבטיחים הזדמנות שווה גם לא/נשים שעשו הפסקה בקריירה לטיפול במשפחה, מצב שאופייני עדיין לנשים יותר מאשר גברים.
אצלנו ארועי יום האשה הבינלאומי עדיין מזוהים עם מפגשי נשים, ארגוני נשים, דיונים של נשים וימי כיף לנשים. התפיסה שהקבוצה המוחלשת צריכה לדאוג לעצמה מראש מסירה אחריות מהכלל, וגם מניחה שאפשר להתגבר על חסמים חברתיים גם מבלי לרתום את הקבוצה שעדיין משמרת את הסדר המסורתי. חסר עירובם של גברים בהתלבטויות אודות הצעדים הנדרשים בעידן של חתירה לשוויון בתעסוקה ובחלוקת הנטל בבית.
"נדרשת עשייה משותפת"
אי צדק חברתי מחייב התערבות, ואין לסמוך על משאלת לב ש"הזמן יעשה את שלו".עדיין רבות הנערות השבויות בתפיסות המסורתיות שלא יכולות לדמיין עצמן במקצועות "גבריים", והמאמצים לנטרל את החסמים החברתיים הללו וליצור איזון מגדרי עדין ספורים ביותר. עדיין נשים בעלות ידע ומומחיות חוות מצב בו קידומן נעצר כי מעסיקיהם מניחים מראש שעיקר עיסוקן צריך להיות בביתן, וחלקן אף שבויות בציפיות אלו ואינן מאמינות שזכותן, וזכות חברותיהן, להשקיע בלימודים במחקר ובתעסוקה ולהנות משיתוף במטלות המשפחתיות מבן זוג. עדיין קשה לנשים מדעניות לצאת לפוסט דוקטורט לחו"ל כשהן בעלות משפחה, כחלק מההנחה שהאשה הולכת אחרי האיש אך לא להיפך, ויפה עושה מכון וייצמן המועיד מלגות מיוחדות לנשים כדי לעזור גם לבן הזוג להעתר ליציאה.
נדרשת עשיה משותפת של נשים וגברים לקידום שוויון ההזדמנויות, לעידוד בנות ונשים לבחור במסלולים יוקרתיים במדעיים וטכנולוגיה הנחשבים עדיין לגברים בלבד, ולפתיחת דלתות לרווחה כדי לאפשר להן תנועה נוחה עד לעמדות בכירות. נדרשת הקפדה על איזון מגדרי בחלוקת מלגות, בהצעת תפקידים בהשתלמויות מקצועיות ובקידום בעבודה, ויש לעשות מאמץ מכוון להשגת מטרה זו. לעיתים המשמעות היא העדפת מועמד/ת המין שבמיעוט כשיש שני מועמדים בעלי יכולות זהות. אם איננו רוצים להתקל באנשים הסובלים מדיסוננס קוגניטיבי כשנתקלים באשה המשמשת בתפקיד גברי , או לשמוע עוד אנשים השולחים מדענית מומחית לקנות נעלים, כדאי שנפקח את עיננו למצב הקיים ונגייס עוד נשים וגברים להנחלת שינוי.
ד"ר יהודית אברהמי-עינת, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל. יועצת נשיא המכללה למעמד האשה ושותפה ישראלית בפרויקט האירופי GENDERA להובלת שינוי לקראת שוויון מגדרי במדעים ובטכנולוגיה.
