סקר: 17% מהאוכלוסייה חשים אפלייה בעבודה
נתוני התמ"ת מגלים כי לא מעט עובדים חשים מופלים במקומות העבודה רק מעצם השתייכותם לאוכלוסיה מוגדרת, בראשם ערבים, חרדים, אמהות ובעלי אנשים עם מוגבלויות. אף כי נשים דיווחו על תחושות אפליה נמוכות יחסית - בעמותת ידיד מספרים שיותר ויותר נשים עובדות ממעמד הביניים מבקשות סיוע
- סבא, בוא לעבוד: התנועה לביטול גיל הפרישה
- הגנה על נשים במקומות עבודה - הלכנו רחוק מדי?
- תולדות העבודה הפוגענית בישראל
הסקר בחן תחושות של עובדים אפליה מצד מעסיקיהם בקרב 9 קבוצות אוכלוסייה. מהנתונים עולה כי חלק לא מבוטל עדין חשים מופלים במקום עבודתם, רק מעצם השתייכותם לאוכלוסייה מוגדרת. שלושת האוכלוסיות שדיווחו על השיעורים הגבוהים ביותר של תחושת אפליה היו ערבים (21.2%), חרדים (18.9%) ואימהות לילדים מתחת לגיל 6 (18.7%).
לאחר מכן בסדר יורד: אנשי עם מוגבלויות (17.1%), עולים מבריה"מ (13.3%), ומבוגרים מעל גיל 45 (11.9%). אוכלוסיית הנשים העובדות, אנשים ממוצא מזרחי ושכירים המשרתים במילואים, דיווחו על תחושת אפליה בשיעורים הנמוכים ביותר, בין 0.1% ל – 11%.
מדובר בהיפוך מגמה לעומת השנים 2011-2009, בהן חלה ירידה בתחושת האפליה של מגזרים בחברה, מ-19% ל-14.2%. עם זאת, הגידול בשיעור המדווחים על תחושת אפליה התקיים רק בקרב חרדים וערבים, בעוד שבקרב יתר האוכלוסיות, השיעור כמעט לא השתנה ואף ירד ביחס לשנת 2011.
אפליה גם בחיפוש עבודה
עוד מתברר, כי תחושת האפליה מתקיימת לא רק במקום העבודה עצמו, אלא גם בתהליך חיפוש העבודה– כ-25% ממחפשי העבודה דיווחו על אפליה בעת חיפוש עבודה על רקע השתייכותם לאחת מהקבוצות שנבדקו. הקבוצות שדיווחו על תחושת האפליה הגבוהה ביותר (36.2%-22.4%) הן אנשים עם מוגבלות, ערבים, חרדים ודתיים, אימהות לילדים קטנים ועובדים מעל גיל 45.
בני פפרמן, מנהל מינהל מחקר וכלכלה, מציין כי תחושת האפליה אינה בהכרח מודדת את קיומה של אפליה בפועל – אך בהחלט עשויה להשפיע על התנהגות העובדים שחשים כך, ולהפחית למשל את תדירות חיפוש העבודה או להגביר את הייאוש נוכח מציאת עבודה הולמת, מתוך הנחה כי ייתקלו בתקרת זכוכית בכל מקרה. לכל אלו יש השלכה על פריון העבודה, כאשר גידול בתופעה עשוי להשפיע על גידול התוצר במשק".
מצד שני יש גם בשורה מעודדת והיא עלייה בשיעור האנשים שמכירים את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, מ-25% בשנת 2011 ל-39% בראשית 2013. "יותר ויותר עסקים במדינות המפותחות, קולטים עובדים מאוכלוסיות שונות ואף יוזמים את איתורם", אמרה הנציבה, עו"ד אינה סולטנוביץ'-דוד. "והגיע הזמן שגם העסקים בישראל יתחילו לגוון וירווחו עסק צומח, מתפתח, חדשני, יצירתי ויעיל".
יותר נשים ממעמד בינוני מבקשות סיוע
אף כי נשים דיווחו על פי הסקר על תחושות אפליה נמוכות יחסית - הרי שמבדיקה של עמותת ידיד, שפועלת לסיוע לשבות חלשות בחברה, עולה כי 55% מהפונות למרכזי הזכויות של העמותה ב-2012 היו מצד נשים, כ- 53% מתוכן עובדות בגילאי 50-35.
בבדיקה, שנערכה לקראת יום האישה הבינלאומי שיצוין בסוף השבוע, התברר כי 56% מהפונות השתכרו בין 5,000 ל-8,000 שקל לחודש. המשמעות: יותר ויותר נשים עובדות ממעמד הביניים מבקשות את הסיוע של העמותה. מדובר בהיפוך מגמה לעומת שנת 2011, אז רוב הפניות היו מצד נשים בשכר של עד 5,000.
בסך הכל פנו לעמותה 14,115 נשים כדי לקבל סיוע במיצוי זכויותיהם, מתוך 25,491 פניות בסך הכל. כ- 6,314 מתוך הפונות הינן גרושות או חד הוריות והשאר (כ-5,450) הינן בעלות משפחה. 39% מהפונות הן מישובי הדרום, 30% הן מהמרכז ו-35% מישובי הצפון. בין התחומים בהם לנשים יש רוב בבקשת סיוע: דיור (61%), ביטוח לאומי (62%) והתמודדות עם מערכת הוצאה לפועל.
"מהנתונים עולה בבירור כי בעיות של דיור, תעסוקה וחובות כלכליים הפכו בשנים האחרונות ללחם חוקם של משפחות מעוטות הכנסה בהן מפרנס אחד לפחות ובמקרים רבים אף שני מפרנסים", אומרת מנכלי"ת "ידיד" שרי רבקין. "אין לנו ספק ששתי הבעיות המרכזיות היום הן דיור ותעסוקה. ללא תעסוקה הולמת, לא ניתן לממן דיור בשכירות או במשכנתא והראשונות להיפגע הן הנשים".
לפנייה לכתב/ת 
