"מינרלי הקונפליקט" - המוצרים שיעלו לכם ביוקר

בעוד סוגיית "יהלומי הדמים" זכתה לתהודה עולמית רחבת היקף, המאבק ב"מינרלי הקונפליקט" - מינרלים המופקים באזורי סכסוך (בעיקר קונגו), תוך סיכון להפרה בוטה של זכויות אדם - מוכר לנו פחות.

• עושים עסקים בחו"ל: בטוחים שתקבלו כספכם?
• התעשיות הישראליות על המפה, וגם בפייסבוק
• הקשר שבין אצות, בוצה, ביוב וצמח הקיקיון
  

לאחרונה, הנושא זוכה לתהודה הולכת וגדלה בקרב חברות בישראל, בפרט אלה הנסחרות בארה"ב או המייצאות אליה, עם כניסתן לתוקף, באוגוסט 2012, של תקנות הרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) בנושא מינרלי קונפליקט.

התקנות ישפיעו על אלפי חברות 

לא מדובר ביוזמה מקומית אמריקאית - גם ארגון ה-OECD והאו"ם דנו בנושא. באוגוסט 2012 גובשה רגולציה מחייבת עבור כל חברה הנסחרת בארה"ב, שיש לה השלכות ישירות גם על חברות ישראליות שהן ספקיות של מוצרים/רכיבים לחברות שנסחרות בארה"ב. הערכות ראשוניות מצביעות על כך שהתקנות ישפיעו על אלפי חברות בארה"ב ויצריכו השקעה של מיליארדי דולרים.

ובכן, מה הם אותם מינרלי קונפליקט? העלייה העצומה בעשור האחרון בביקוש למינרלים כגון בדיל, טנטלום, טונגסטן וזהב, במגוון תעשיות, בהן תעשיית האלקטרוניקה, הרכב, ציוד רפואי, החלל ועוד, הסיטה משאבים במזרח קונגו לטובת כרייה, זאת לצד החרפת מאבקי השליטה במכרות בין המליציות המקומיות, בקונגו ובמדינות השכנות.

באזורים נגועי הסכסוך, בהם כוח השלטון המרכזי במדינה חלש, והם נתונים לשליטתן של המיליציות החמושות, בוצעו הפרות בוטות של זכויות אדם, כמו העסקת ילדים במכרות, זיהום מקורות מים, עבודה בכפיה, ואף חמור מכך.

הדו"חות יגלו 

במסגרת המאמץ הכלל עולמי לנתק את צינורות ההזנה שמממנים את המיליציות והמשך שפיכות הדמים באזור מחד ולעודד כריית המינרלים הלגיטימית שתשמש לפיתוח האזור מאידך, ארגון ה-OECD גיבש הנחיות בדיקת נאותות לשרשרת אספקה אחראית של מינרלים מאזורי סכסוך.

ההנחיות אומצו על ידי מועצת הביטחון של האו"ם במסגרת החלטה 1952, וכן על ידי מחלקת המדינה של ארה"ב. במקביל לכך, הבשיל תהליך רגולטורי בארה"ב, כאשר ביולי 2010 נכנס לתוקף חוק Dodd Frank, הכולל תחת סעיף 1502 דרישה שכל החברות הציבוריות יגלו בדיווחיהן ל-SEC, האם הן מייצרות מוצרים המכילים אחד מארבעת "מינרלי הקונפליקט" שמקורם בקונגו או במדינות השכנות.

מחלקת המדינה של ארה"ב אימצה באופן ספציפי את הנחיות ה-OECD ומעודדת חברות להסתמך על הנחיות אלו בעודן קובעות את נהלי הגילוי הנאות שלהן.

חברות נחשפות לסנקציות 

באוגוסט 2012, ה-SEC פירסמה תקנות מפורטות לדיווח מקור המינרלים. התקנות חלות על כל חברה שנסחרת בבורסה האמריקאית ומייצרת (בעצמה או באמצעות קבלני משנה) מוצרים שכוללים אחד או יותר מהמינרלים בדיל, טנטלום, טונגסטן וזהב. חברה כזו נדרשת להצהיר האם מוצריה "נקיים ממינרלי קונפליקט" וכן לכלול בדו"חות השנתיים ל-SEC גם מידע על בדיקת מדינת המקור של המינרלים, ובמקרים מסוימים גם דו"ח מבוקר חיצונית על בדיקת הנאותות שבוצעה במורד שרשרת האספקה שלה.

שימוש במינרלי קונפליקט אינו בלתי חוקי עבור החברות האמריקאיות, אולם חברות שלא יספקו מידע או שלא יגישו את הדו"חות הנדרשים, חשופות לסנקציות הרשות לניירות ערך בארה"ב, הכוללות עונשים פליליים ואזרחיים. על החברות להגיש את דו"חותיהן הראשונים עד מאי 2014, בגין שנת 2013.

התקנות כבר מחלחלות לחברות ישראליות 

כפי שידוע לנו, השפעת תקנות ה-SEC כבר החלה לחלחל לחברות הישראליות, דרך פניות של לקוחות אמריקאים, דבר המחייב אותן להיערך בהתאם. מדובר בתהליך מורכב, הדורש ידע, שיתוף פעולה בין מגוון גורמים בתוך החברה (תפעול, כספים, משפטי והנהלה) ומשאבים רבים.

המלצתנו לחברות היא ללמוד את הרגולציה החדשה ולהיערך בהתאם תוך מתן מענה לבקשות של מידע בנושא זה באופן מהיר ומקיף ככל הניתן, לבל יאבדו קשרים עסקיים. לחברה שמקבלת דרישה מלקוח בעניין מינרלי קונפליקט מוצעים הצעדים הבאים:

1. לנתח את עץ המוצר(ים), על מנת לזהות רכיבים בהם משולב אחד/יותר מארבעת "מינרלי הקונפליקט" (בדיל, טנטלום, טונגסטן וזהב).

2. לפעול מול ספקי הרכיבים הרלוונטיים, במטרה לזהות את מקור המינרלים והחברה שביצעה את שלב ההתכה/זיקוק של המינרלים (smelters/refiners). במקרים רבים ספקי החברה הישראלית יצטרכו "לגלגל" את הבדיקה הלאה לספקים שלהם, במורד השרשרת.

3. לשקול פיתוח מדיניות בעניין מינרלי קונפליקט ומערכות לניהול הסיכונים, ועידוד הספקים לפעול באותו אופן.

4. במקרים מסוימים תידרש בדיקה יותר מעמיקה של המתיכים (בדיקת נאותות לוודא שרכש המינרלים אינו מממן קבוצות חמושות באזורי הקונפליקט), ולפיכך תיעוד ראוי ומקיף של מידע בהקשר שרשרת האספקה הינו חיוני.

התמ"ת מסייע 

במינהל סחר חוץ בתמ"ת, אנו עוקבים אחר ההתפתחויות בנושא מינרלי הקונפליקט, נמצאים בקשר עם החברות הישראליות וכן עם הגורמים המתאימים בחו"ל, בין היתר באמצעות הנספחים המסחריים של משרד התמ"ת בוושינגטון וב-OECD (פריז).

בזירה הבינלאומית, אנו פועלים להגן על האינטרסים של התעשייה הישראלית ולהקל, במידת האפשר, את תהליך יישום התקנות האמריקאיות. ברמה המקומית, אנו עובדים עם החברות ואיגודי תעשייה, על מנת להביא את הידע העדכני ביותר, לסייע במתן כלים פרקטיים ולהגביר מודעות בקרב התעשייה הישראלית.

כך למשל, הקמנו מרכז מידע ייעודי באתר סחר חוץ, בו ניתן למצוא חומרי רקע בעברית ובאנגלית וכלים שימושיים ליישום דרישות התקנות. לפרטים נוספים והצטרפות לרשימת התפוצה בנושא מינרלי קונפליקט, ניתן לפנות במייל לארז זיונץ ממחלקת OECD, באגף למדיניות סחר והסכמים בינלאומיים, מינהל סחר חוץ, משרד התמ"ת.

הכותבת, לנה זייגר, היא מנהלת תחום הקשרי סחר, אגף מדיניות סחר והסכמים בינלאומיים, מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת