המעריצה שהתחתנה איתו, המעריץ שהפך לסולן
כמה מהמעריצים של כוכבי המוזיקה הגדולים, הפכו למפורסמים בפני עצמם. המעריצה של אלביס פרסלי התחתנה איתו, מעריץ הצ'ילי פפרס הפך לגיטריסט הלהקה, וזה של ג'ון לנון רצח אותו. סיפורי הגרופיז שהלכו עם ההערצה עד הסוף
על פי מילון עברי-עברי, מעריץ - מַאֲלִיל, מוֹקִיר במיוחד, חָסִיד נִלְהָב, סוגֵד, מעריך באופן קיצוני מישהו - לרוב בזכות תכונותיו או כשרונותיו, אוהֵד וּמְכָבֵד מאוד (במיוחד את האדם המפורסם כמו זמר, שחקן, סופֵר וכד').
מילה לא פשוטה היא "הערצה", ברוב המקרים, היא מופיעה ברגעים חיוביים, גורמת לנו להעריך יצירות ודרכים של אחרים ולהכניס אותם לחיינו. אך במקביל אנחנו מכירים, וכנראה שעוד נכיר, גם את ההשפעות הקיצוניות של המילה, בדיוק כפי שהיא מתוארת במילון.
במהלך השנים, לאורך ההיסטוריה של המוזיקה המודרנית, הכרנו כמה מהמעריצים שהפכו למפורסמים בעולם. חלק מן המקרים הביאו לסגירת מעגל נפלאה, באחדים מהם הפגישו את המעריץ הקטן עם הדמויות שהוא כל כך אהב, ויחד הם יצאו לדרך חדשה ולא צפויה - אבל מקרים אחרים הביאו איתם צער, פגיעות קשות, והנורא מכל, מוות. אלו הן רק חלק קטן מהמקרים המדגימים עד כמה יכולה המוזיקה לשנות את עולמך ועולמם של אחרים לנצח - להכי טוב, ולהכי רע.
המעריצה שהתחתנה
14 - זה היה גילה של פרסיליה בוליו (נולדה: פרסיליה אן ואגנר), כאשר פגשה לראשונה את הזמר שהיא אוהבת, הכוכב הגדול בעולם, אלביס פרסלי. שמונה שנים אחר כך, כשהיתה בת 22, היא הפכה לאישתו, פרסיליה פרסלי. זה קרה בגרמניה: אביה החורג של פרסיליה הוצב שם במסגרת שירותו הצבאי הבכיר וכך גם אלביס פרסלי בן ה-24, כשהפתיע עולם שלם בהתגייסו לצבא ארצות הברית. ב-13 בספטמבר, 1959, במסיבה בביתו של כוכב הרוק, ליבו של אלביס נכבש.
סיפור האהבה בין אלביס לפרסיליה הרקיע שחקים, ולא רק בין שניהם, אלא בינם לבין כל העולם. כשפרסיליה ליוותה את אלביס לשדה התעופה בגרמניה, בדרכו לתפוס מטוס בחזרה הביתה לארצות הברית, התקשורת העולמית החלה לגלות עניין רב בנערה הצעירה, ולא הניחה לה. ההורים של פרסיליה מאוד התנגדו למערכת היחסים. אבל עם הזמן אלביס הצליח לכבוש גם אותם בקסמו המפורסם.
שמונה שנים חלפו - ולמרות הבגידות, הקשר הקרוב-רחוק, הפער האדיר בין הגילאים (אלביס הבטיח כי לא קיים עם פרסיליה יחסים כשהיתה קטינה), הביקורת הקשה, והקשר הבעייתי שנוצר בעקבות הקריירה של הכוכב הגדול - השניים התחתנו, ובדיוק תשעה חודשים אחר כך, נולדה בתם, ליסה מארי.
סיפור האהבה והמשפחה תועד עד היום בכל כך הרבה דרכים, בדוקו או בדרמה, חייהם הפרטיים של משפחת פרסלי הפכו לחלק בלתי נפרד מתרבות הפופ של המאה העשרים. למרות זאת, השניים לא שרדו יחד. בעקבות סגנון החיים הבלתי אפשרי שיצר בעיות חוזרות ונשנות, אלביס ופרסיליה התגרשו ב-1973. ארבע שנים לפני שהמלך נפרד מהעולם והשאיר את פרסיליה וליסה מארי מאחור.
המעריץ שהפך לסולן הלהקה
"רוק סטאר" היה סרט נפלא. בדרמה הטראש-מוזיקלית, בכיכובם של מארק וולברג וג'ניפר אניסטון, מגלם וולברג (בשיער ארוך) סולן להקת מחווה לאחת מלהקות המטאל הגדולות בעולם. חייו מתהפכים כשאותה להקה גדולה, שבסרט נקראת "סטיל דרגון", מגלה אותו והופכת את חלומו למציאות כשהיא מצרפת אותו לשורותיה. מאחורי אותו הסרט שיצא ב-2001, ישנו סיפור אמיתי לגמרי.
לפני כעשרים שנה, הזמר האמריקני טים "ריפר" אוונס בן העשרים וקצת, צרח בקולי קולות בלהקות מטאל שונות. אחת מהן היתה "בריטיש סטיל", להקת מחווה לחלוצת המטאל "ג'ודאס פריסט" הבריטית, שנקראה על שם אלבומה המפורסם מ-1980. ברגע אחד, אוונס הפך ממעריץ של להקה לדמות המובילה שלה. ב-1996 "ג'ודאס פריסט" החליטה לגייס אותו במקומו של הזמר רוב הלפורד, אחד מזמרי המטאל החשובים בעולם. שנתיים לאחר פרישתו מהלהקה, הלפורד הפתיע את עולם המטל המטאל ויצא מהארון. בסופו של דבר, הוא שב ללהקה שנים אחר כך.
אבל למרות הכבוד ההוליוודי לו זכה ועוד בדמותו של מארק וולברג החסון, אוונס לא ממש התלהב מהפרויקט שנוצר בהשראתו. "התפרסמה כתבה עליי ב'ניו יורק טיימס' שהפכה לסיפור מאוד גדול", הוא תיאר בעבר בראיון ל-ynet את תהליך ההפקה,"ובעקבות הכתבה החליטו ליצור את הסרט. הרעיון המקורי היה שאנחנו נכתוב מוזיקה לסרט, אבל המוזיקאים שהשתתפו בו ושיחקו את חברי הלהקה הטילו וטו, והחליטו שהם רוצים שליטה יצירתית, אז 'ג'ודאס פריסט' התרחקה מהפרויקט". למרות שהלהקה כבר מאחוריו, אוונס המשיך לפתח קריירה לא רעה בכלל בתור אמן סולו וזמר של להקות נוספות - וכאמור, בשנים האחרונות גם הופיע בישראל.
גם לסיד וישס זה קרה
לונדון, אמצע שנות השבעים. הסקס פיסטולס חורכים את הבמות באנגליה ומבשרים על לידתו של ז'אנר מוזיקלי ותרבותי חדש: הפּאנק. בשיער ירוק, מכנסיים קרועים ושלושה אקורדים בארסנל המוזיקלי - מנהיג הלהקה ג'וני רוטן ואקדוחי המין מזמרים שירי הלל נגד המלכה.
חבר ילדות של רוטן, בחור צעיר בשם ג'ון סיימון ריצ'י, מתמיד להגיע לכל ההופעות. הוא במהרה הופך למעריץ מספר אחת של הלהקה, כשהוא מפיץ את ריקוד ה"פוגו" המפורסם וסוחף את הקהל בהופעות למעגל מיוזע, אלים ומקפץ, כמו מקל הפוגו - צעצוע פופולרי באותם הימים. אותו ריצ'י יזכר לנצח בדפי ההיסטוריה של הרוק כסיד וישס, שם שיירש בכבוד לאחר שננשך על ידי סיד המרושע, אוגר המחמד של ג'וני רוטן.
ב-1977 החברים נקלעים לסכסוכים פנימיים, כך שהבסיסט הראשון בהרכב, גלן מטלוק, מסולק מהלהקה בבושת פנים. תקן גיטרת הבס לא נשאר מיותם זמן רב - רוטן פונה לסיד וישס בבקשה להצטרף כחבר רשמי. העובדה שהוא בכלל לא יודע לנגן על בס לא ממש הפריעה לו להשיב לבקשה בחיוב, כשהוא משלים במהרה את אותם שלושה אקורדים.
עם צלב קרס על החולצה, וישס הפרובוקטיבי בשיטוט ברחובות
ימי התהילה של סיד על הבמה היו קצרים. ב-1978 הפיסטולס מתפרקים רשמית, במקביל הוא פונה לקריירת סולו - כשהאמרגנית היא לא אחרת מחברתו היצאנית וסוחרת הסמים ננסי ספנג'ן. בין השניים נרקם קשר רומנטי עם סוף טראגי: סיד מתעורר שוכב לצד גופתה הדקורה של ננסי בחדר מלון בניו יורק, כשהוא החשוד המרכזי ברצח. כמה שבועות אחר כך, שבור ממותה ומהחקירה, המעריץ שהפך לכוכב מוצא את מותו ממנת יתר של הרואין, כשהוא רק בן 21.
המעריץ ג'ון פרושיאנטה
"ג'ון היה מעריץ פאנטי שהיה מגיע להופעות שלנו מאז שהוא היה בן 16. האמת היתה שפגשתי אותו בעבר, הגענו להופעה גדולה בפסדינה ועדיין נלחמתי בהתמכרות שלי. נשאר לי עוד קצת הרואין, אז החנתי את האוטו כמה בלוקים לפני המקום שבו הופענו והלכתי ברגל דרך הפארק כדי למצוא מקום להזריק. בדיוק אז, שני ילדים ניגשו אליי ובהתרגשות אמרו: 'או מיי גוד, אנטוני! רק רצינו להגיד שלום, אנחנו מעריצים גדולים של הלהקה'".
Knock Me Down
כך מתאר זמר להקת "רד הוט צ'ילי פפרס", אנטוני קידיס, בספרו האוטוביוגרפי את המפגש הראשון עם ג'ון. ג'ון פרושיאנטה בשבילכם, מי שכאמור היה מעריץ שרוף של הלהקה עוד כשמעטים הכירו אותה - ושנים לא רבות אחר כך, הפך לגיטריסט שלה, ואיתו היא פרצה והפכה לאחת הלהקות הגדולות בעולם.
הנער המבריק פרושיאנטה הגיע לאודישן, והאגדה מספרת שכשחברי הלהקה הודיעו לו בטלפון שהוא בפנים, הוא לא האמין ורץ עם ידיים מורמות גבוה ברחבי הבית שלו. הלהקה החדשה הוקמה, והשיר הראשון שאנטוני קידיס ופרושיאנטה כתבו יחד היה "Knock Me Down", מהיפים שהלהקה כתבה עד היום. שיר שמלבד הגיטרה, פרוישאנטה תורם בו גם הרבה מקולו, והוא מתאר את החיים הבלתי נסבלים של קידיס כמכור לסמים. זהו שיר אהבה לגיטריסט הלהקה הלל סלובק, ששקע באותו הבוץ ולא שרד.
המעריץ שרצח
עד היום, 33 שנים אחרי הרצח הנורא של ג'ון לנון, קשה לפענח איזה אדם הוא מארק דיוויד צ'פמן, האיש שירה בו. הוא גדל על לנון והביטלס, וכמו מיליוני צעירים בעולם, ליבו נכבש על ידם. אבל כשהפך קנאי דתי, והשנאה והטירוף חילחלו בו, פנה צ'פמן נגד המוזיקאי האהוב, ורצח אותו. צ'פמן, חולה נפש בן 25, פיתח אובססיה סביב הסיפור "התפסן בשדה השיפון" של הסופר ג'יי די סלניג'ר וביום הרצח, קנה עותק ונשא עימו את הספר. על כריכתו כתב את המילים: "זו היא ההצהרה שלי".
לנון ויוקו אונו התגוררו בבניין דקוטה, אחת מבנייני הדירות המפורסמים והמרהיבים בניו יורק, השוכן בפינת הרחובות סנטרל פארק מערב ו-72, ואונו היא עדיין הבעלים של כמה דירות בבניין העתיק. באותו אחר הצהריים של ה-8 בדצמבר צ'פמן עמד מתחת לביתו של לנון כשהוא אוחז באלבומו החדש של הזמר, "דאבל פנטסי".
אחר הצהריים יצא לנון לאולפן ההקלטות וביציאתו פגש את צ'פמן. הוא חשב שהוא פוגש רק עוד מעריץ והעניק לו חתימה אישית על האלבום שבידו. הרגע גם הונצח על ידי צלם פאפרצי במקום.
ב-11 בלילה, כשהלימוזינה של לנון ואונו עצרה מול הכניסה האחורית לבניין, צ'פמן עדיין היה שם. כשלנון החל לפסוע במסדרון אל עבר הכניסה לבניין קרא צ'פמן: "מר לנון?" וירה חמישה כדורים מאקדחו. שלושה מהם פגעו בלנון. הוא מת בדרכו לבית החולים. צ'פמן נשאר שם, מחכה למשטרה, קורא לעצמו מ"התפסן בשדה השיפון".
מעריצה צמודה
אמנם אצלנו בישראל היא לא זכתה להכרה גדולה, אבל בתחילת שנות התשעים, סלינה קינטאניה פרז, או פשוט סלינה, היתה אחת מהכוכבות הגדולות בעולם של המוזיקה הלטינית, המדונה של המקסיקנים. היא נולדה בטקסס לאבא ממוצא מקסיקני, ובגיל מאוד צעיר הפכה לילדת פלא עם אלבום בכורה כבר בגיל 14. היה זה סיפור סינדרלה מושלם. משום מקום, הפכה ילדת הפלא לכוכבת, היא זכתה בפרסי גראמי, הופיעה באצטדיונים גדולים והחלה למכור מיליוני עותקים מאלבומיה.
עם הצלחתה, פתחה הזמרת בוטיקים של ביגוד ואופנה, והעסיקה אשה בשם יולנדה סלדיבר שתנהל אותם. במהרה, סלדיבר גם הפכה לחלק אינטגרלי מהצוות המלווה את הזמרת, וניהלה את מועדון המעריצים הרשמי שלה. אבל עבודתה הטובה של סלדיבר לוותה גם באובססיה.
ראיון טלווזיוני מצמרר עם הרוצחת של סלינה
בין השתיים נרקמה חברות וסלדיבר העידה בתקשורת שהחלום הגדול שלה הוא "להיות כמו סלינה", אבל אז גם החלו הצרות. סלבידר החלה להוציא כספים רבים מחשבונה של הזמרת וגרמה לחנויות הבגדים להיכנס לקשיים כלכליים, כשהיא מפטרת עובדים ומנהלת את ענייניה באופן בעייתי ומשונה.
התקופה שהגיעה אחר כך נשמעת דמיונית לגמרי. סלדיבר פוטרה, הואשמה בגניבת כספים ואוזהרה כי תטופל משפטית. הקשר בין השתיים נותק בכעס רב. בלילה של ה-31 במרץ, 1995, סלינה ובעלה הגיעו למלון בו התאכנסה סלדיבר ודרשו ממנה כמה מסמכים. כשחזרו הביתה וגילו כי מסמכים נוספים חסרים, התקשרה סלינה לסלדיבר, וזו סיפרה לה כי נאנסה במקסיקו והיא צריכה להגיע לבית חולים.
בעקבות הסיפור הלא צפוי, סלינה נפגשה איתה שוב בבוקר שלמחרת ולקחה אותה לבית החולים, שם לא מצאו סימנים לאונס. כשהם חזרו לחדרה במלון, שלפה המעריצה האובססיבית אקדח מארנקה, כיוונה אותו לסלינה וכשהזמרת הסתובבה, ירתה בה. צוות רפואי הגיע במהרה, אבל שעה לאחר מכן, סלינה מתה בבית החולים. היא היתה בת 23 ומיליוני אנשים בעולם איבדו את הזמרת האהובה עליהם.
סלבידר, היום בת 52, מרצה את עונשה בבית הכלא ובעוד 12 שנה תהיה זכאית בפעם הראשונה לחנינה. עם השנים היא ממשיכה לקבל איומים רבים על חייה ממעריצים של סלינה ואף הועברה לבידוד פעמים רבות בעקבות כך. הדרמה הזו, שקשה להאמין שהתרחשה באמת, גם הונצחה בסרט, כאשר את הזמרת שנלקחה מהעולם בטרם עת, מגלמת ג'ניפר לופז באחד מתפקידיה הגדולים והראשונים על המסך הגדול.
בהכנת הכתבה השתתף יונתן גת
