פסיקה: רופא יפצה מטופלת כי לא שאל למוצאה

הרופא התרשל בתפקידו בכך שהוא לא שאל את המטופלת מה המוצא האתני שלה. בגין זאת היא תקבל  395 אלף שקלים. כך פסק בית משפט השלום בהרצליה בעקבות תביעה שהוגשה כנגד מנתח פלסטי לאחר שביצע מתיחת פנים ופילינג.

עוד כתבות על טיפולי פנים

• פילינג: לא צריך קוסמטיקאית - כך תעשו את זה בבית
• רק שלא יכאב: שיטות לא פולשניות להצערת עור הפנים
• לכי מהסיבה הנכונה: מדריך הכנה לניתוח פלסטי
  

בשנת 2005 פנתה התובעת לד"ר א' במטרה לעבור מתיחת פנים ופילינג לייזר, וזאת לאחר שבעבר כבר עברה התובעת מספר ניתוחים קוסמטיים באזור הפנים וטיפול פילינג שלאחריו נותרה עם צלקות גדולות על עור הפנים.

הרופא לא יידע על הסיכונים

לטענתה של האישה, ייעץ לה ד"ר א' לבצע פילינג לפנים באמצעות לייזר, על מנת לקבל עור פנים חלק יותר ומראה מרענן. במרכז תביעתה, הטענה כי הרופא ביצע את הטיפול מבלי שקיבל את הסכמתה המודעת, ושהוא לא יידע אותה על הסיכונים שיש לטיפול פילינג.

למרות שמרבית טענותיה של התובעת נדחו, קבע בית המשפט כי "אין מחלוקת בין המומחים כי הפרמטר העיקרי לעניין תופעת הפיגמנטציה הינו גוון העור. אולם השתכנעתי כי גם למוצא עשויה להיות השלכה". עוד הוסיף בית המשפט וקבע כי "התובעת כאמור הינה במוצאה "חצי" תימניה ועניין זה ככל הנראה השליך על תופעת הפיגמנטציה".

לדעת בית המשפט הרופא חייב היה לציין בפני המטופלת כי קיים סיכון בטיפול פילינג בשל גוון עורה או מוצאה. מידע מהותי ורלוונטי אשר לא נמסר לתובעת, ושבאי מסירתו הפר הרופא את חובתו החוקית - לכן חויב הרופא לפצות את התובעת ב-395,000 שקלים.

תעשיית יופי או פרוצדורה רפואית?

מקרה זה הינו ביטוי למגמה כללית שהחלה בשנים האחרונות בנוגע לאופן שבו מוצגות פרוצדורות רפואיות מתחום הרפואה האסתטית, או "תעשיית יופי", כפי שהיא מכונה במקרים מסוימים על ידי בתי משפט. תעשייה המרכזת בתוכה את כל אותם טיפולים וניתוחים שנועדו לענות על צורך אישי-חברתי להיראות "יותר יפה" או "יותר צעיר".

צורך שבשנים האחרות נענה יותר ויותר על ידי התפתחות טכנולוגית רפואית מרשימה, תכשירים מגוונים ואינטרסים כלכליים ברורים. טיפולים שבמקרים רבים אין בהם כל צורך רפואי ממשי, גופני או נפשי.

פעמים רבות גורם המבקש לפרסום שירותים רפואיים אסתטיים משחק על נקודות התורפה, תוך שהוא יוצר מציאות מדומה באמצעות בתמונות של אנשים צעירים ויפים; הדמיות מחשב או הבטחות לתוצאות מפליגות.

במקרים אחרים, וכחלק מהליך שיווקי לעיתים מוצגת הפרוצדורה הרפואית כ-"קלה", "פשוטה", "ללא כאבים", מצג אשר גם הוא יוצר תודעה שגויה ביחס לטיפול העתידי, והשלכותיו. כל אלו הם אשר עומדים במקרים רבים בבסיס הפער שנוצר בין מה שהמטופל ציפה לו, ושלדבריו הובטח לו, ובין תוצאת הטיפול בפועל.

ציפייה שאם לא תמומש עלולה להוביל לאכזבה עמוקה מתוצאת הטיפול, ואף לתביעות ברשלנות רפואית. בשנים האחרונות עדים אנו לתביעות רבות כנגד מטפלים מתחום הרפואה האסתטית, לאו דווקא רופאים.

מכאן, ככל שמדובר בפרוצדורה רפואית שאין לה הצדקה רפואית ממשית, יש להחיל כללים מחמירים לפרסום ושיווק פרוצדורות אלו – ולאכוף אותם. כללים שמטרתם לאזן את האינטרסים הכלכליים, הגלויים והסמויים, ולהגן על הציבור מפני פרסום מטעה ומפתה.

איזון האינטרס הכלכלי ברפואה אסתטית באמצעות אכיפה

טרם ביצוע בדיקה או פרוצדורה רפואית, נדרש המטפל לקבל את הסכמתו המודעת של המטופל, זאת ובהתאם להוראות חוק זכויות החולה. דרישה שמכוחה מוטלת על המטפל החובה להסביר למטופל אודות הטיפול המוצע, הסיכויים והסיכונים הצפויים, ובכלל זה כוויות, צלקות, כאבים, אי נוחות, ועוד.

יש להדגיש, כי בתחום הטיפול האסתטי, הסבריו המפורטים של המטפל הם שבכוחם ליצור למטופל מרחב הגנה מפני אינטרסים כלכליים, גלויים וסמויים, שגלומים בטיפול המוצע.

בנוסף, היקף המידע שמצוי בידי המטופל הפוטנציאלי הוא שבסופו מאפשר לו לשקול את התועלת הצפויה מביצוע פרוצדורה הרפואית, למול פוטנציאל הנזק – ולהגיע להחלטה הנכונה מבחינתו.

כאמור, הגנה זו המעוגנת בעקרון ההסכמה מדעת, פורשה על ידי בית המשפט בצורה רחבה, תוך הצבת רף גילוי מידע גבוה יותר, ככל שמדובר בהליך רפואי אלקטיבי-קוסמטי שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח חיים רגיל. רף גילוי גבוה אשר נועד לאזן את פערי המידע שקיימים בצורה מובנת בין המטפל למטופל, כמו גם להתמודד עם סיטואציה של יצירת ציפיות בלתי מבוססות אצל המטופל.

הכותב הוא עורך דין ומגשר, מרצה למשפט רפואי בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובמכללות למשפטים, יועץ בנושאים רפואיים-משפטיים ובעל משרד עורכי דין בתחום הרשלנות הרפואית