אפליקציה בדרך: מזהים את צמחי ארצנו
במשך שנים מטיילי ישראל היו צריכים להסתפק במדריכים מיושנים שנרטבו בסיורי השטח כדי לבדוק איזה פרח נמצא לנגד עיניהם. פרופסור אבינועם דנין ובני משפחתו עמלים בימים אלו על אתר ואפליקציית סלולר שתעשה זאת. אתם גם יכולים לעזור
מה אומר לכם השם "שיטה סלילנית" או "קיצנית כרתית"? מיזם חדש שואף להכיר לכם את צמחיית ארץ ישראל באמצעות אתר ואפליקציית סלולר. מאחורי המיזם עומד פרופסור אבינעם דנין, שחקר במשך כחמישים שנה את צומח וצמחיית ישראל. במהלך הקריירה שלו, דנין העביר אינספור קורסים, פרסם מאות מאמרים וספרים, והשפיע מאוד על גיבוש גוף הידע על בוטניקה ישראלית. אך כדי להגשים את שאיפתו, ליצור מאגר נגיש לכל אחד ובכל מקום, דנין זקוק ל-70 אלף שקל, שאותם הוא מקווה להשיג באמצעות אתר מימון הגולשים.
האתר פורח, האפליקציה תלבלב
האתר שיקום צפוי לרכז את כל המידע הבוטני המדויק ביותר על הצומח והצמחייה של ישראל וכן פורומים לאוהבי הצומח והטבע, תמונות ודיווחים אמיתיים מהשטח (עדכוני פריחה, מסלולי סיור מומלצים ועוד). דנין שואף שהאתר יאפשר לדורות הבאים להרגיש קרובים יותר לצמחיית ישראל, ויעזור להם להגדיר וללמוד על הצמחייה והצומח בארץ.
בנוסף, האתר יכלול, לראשונה בישראל, מפתחות הגדרה מדויקים לרוב המוחלט של מיני הצמחים שהזיהוי שלהם יאתגר. בכך צפוי האתר לסייע לא רק לקהל החובבים אלא גם לאנשי מקצוע, שיוכלו להשתמש במגדיר המשוכלל לצורכי מחקר ותיעוד. כמו כן יכלול האתר קורס וידאו המתעד את הקורס "הצומח של ארץ ישראל", אותו העביר דנין באוניברסיטה העברית במשך יותר מ-30 שנה.
לאפליקציה לעומת זאת, תפקיד יותר מצומצם. מטרתה, בראש ובראשונה, להגדיר במהירות ובקלות את רוב הצמחים שהגולשים יפגשו במהלך טיוליהם ברחבי הארץ. זאת, באמצעות נתונים המבוססים על מיקום ב-GPS, עונה בשנה וצבע הפריחה. השאיפה היא להפוך את תחביב הגדרת הצמחים לנגיש וקליל, באופן שייאפשר למשתמשים לפתוח את האפליקציה ולגלות מיד אילו צמחים פורחים בסביבתם, בצירוף שם ותמונה לכל צמח.
בנוסף תכלול האפליקציה מאגר מידע רחב היקף וכן צילומים עבור כל 2,750 מיני הצמחים בישראל, אפשרות לדיווח על פריחות מהשטח, מפות פריחה עדכניות המבוססות על דיווחי גולשים וכן אפשרות להתייעץ עם משתמשים אחרים באפליקציה ובאתר בזמן אמת.
פרויקט משפחתי
את ניהול הפרויקט מוביל ברק, בנו של דנין, שבעצמו מעורב בשורה של מיזמי רשת ומשמש כיו"ר ארגון חוויית משתמש ישראל. "זה ממש פרויקט משפחתי", אומר ברק דנין בראיון ל-ynet. "על כל הצד הבוטני אחראי אבא שלי, הוא כתב ספרים רבים, המפורסם שבהם הוא "המגדיר הצהוב", המגדיר לצמחי הבר של ארץ ישראל. כיום הוא כותב מחדש את מפתחות הצמחים עבור האתר, מצלם צמחים שחסרות להם תמונות טובות, כותב מאמרים המתעדים את הידע הרב שרכש לאורך השנים ועוד".
"אני אחראי על הצד הטכנולוגי ומנהל את הפרויקט" הוא מפרט, "בהכשרתי אני בוגר מדעי המחשב וכיום אני מנכ"ל ובעלים של חברת יוניק יו איי לאפיון ועיצוב חוויית משתמש באתרים. שתי אחיותי הגדולות, מורית רוזן ואיריס לוי, אחראיות על קידום הפרויקט וגיוס מימון עבורו, ואחותי הקטנה, שירה ענבר דנין, עוזרת בהכנסת התכנים לאתר. גם אמא לוקחת חלק בפרויקט, בקשר עם התורמים ובטיפול בענייני הכספים".
משפחת דנין מבקשת להקים את האתר במימון ציבורי, כדי לקדם את מעורבות הקהל בפרויקט ולהשאירו בידי הציבור הרחב. בדף הקמפיין באתר "מימונה" מוצגות אפשרויות ההשקעה השונות, החל בסכום של 50 שקל וכלה בהשקעה גדולה של 10,000 שקל, שתעניק למשקיעים מגוון רחב של מתנות כאות תודה על סיועם למימון הפרויקט.
כיצד התקבלה ההחלטה לפנות למימון הציבור ומדוע בחרתם דווקא במודל כזה על פני - נניח - מודל של גביית תשלום על ביקור באתר?
ברק: "מהרגע הראשון היה ברור שאנחנו רוצים שהאתר והאפליקציה יהיו בחינם. גם האתר הקיים היום, שהוקם בהתנדבות על-ידי אודי אורון, פועל במודל הזה ומשרת עשרות אלפי גולשים מדי חודש. זה היה התנאי שאבא שלי הציב לעצמו ולנו מהרגע הראשון, לתת את הידע שלו בחינם, לתועלת הציבור. לא רק שגביית תשלום על ביקור באתר היתה פוגעת במטרה הזו, היא גם היתה דורשת מאיתנו להשקיע מכספנו עד לקבלת החזר מהגולשים דרך התשלום על השימוש באתר".
"מימון המונים נראה לנו הדבר הנכון מכמה סיבות" הוא ממשיך. "ראשית, מבחינה ערכית, נראה לנו נכון שמי שמשתמש באתר הנוכחי ובוודאי ישתמש גם באתר ובאפליקציה החדשים יהיה חלק מתהליך הבניה: גם במימון גם בהשפעה על התוכן. זו גם הסיבה, אגב, שקיימנו סקר בין גולשי האתר הנוכחי כדי להבין לאן לקחת את האתר החדש. מאותה סיבה בדיוק בנינו בלוג הקמה המתאר את תהליך בניית האתר והאפליקציה החדשים. שנית, רצינו להיות עצמאיים בקבלת ההחלטות. לעשות את מה שאנחנו רואים לנכון כדי לשרת בצורה מיטבית את אוהבי הצומח בישראל".
בנוסף לסיבות אלו, ברק טוען כי אימוץ מודל של מימון המונים הוא הרבה יותר פשוט גם מבחינה ביורוקרטית-פרקטית. "מימון המונים, עבור אנשים פרטיים כמונו, הוא הרבה יותר פשוט מאשר איתור קרנות וגופים הדורשים שנהיה מלכ"ר" הוא מסביר. "אנחנו פועלים ללא כוונת רווח בכל מקרה. חשוב לנו לעסוק בעשייה ולא בהנהלת חשבונות, דו"חות ועוד. לכל אלה יש עלויות שנתיות גבוהות שאין לנו איך לשלם. כולי תקווה שנצליח".
אילו חסרונות זיהיתם עד כה בשיטת מימון ההמונים?
ברק: "קיים קושי אמיתי לשכנע אנשים לתרום. גם לוויקיפדיה זה לא פשוט, ועל כך יעידו הבאנרים המופיעים באתר מדי שנה ומבקשים תרומה. באתר שלנו מבקרים מעל 20,000 איש בכל חודש. אם כל אחד מהם היה נותן 8 שקלים, באופן חד-פעמי, היינו מכסים את כל העלויות. הבעיה היא שהתורמים הם אמנם נדיבים, אבל מעטים".
כמה כסף גייסתם עד כה?
ברק: "מאז שהתחלנו בגיוס, לפני כחודש, תרמו ביחד 141 איש סך של 24,454 ₪. מעבר לניכוי של כספים על ידי מע"מ (17%), גם האתר גובה כ-14% עבור שירותיו ומראש הצבנו סכום נמוך יותר ממה שנדרש, כי הבנו מבעלי נסיון בתחום שאם נציג את הסכום האמיתי, כ-150 אלף שקל, יהיה לנו קשה לגייס תורמים. לכן הצגנו באתר גיוס התרומות סכום נמוך יותר".
"זו בהחלט תמונת מצב מאתגרת", הוא מוסיף, "את האתר נוכל להקים גם עם תרומה מצומצמת, אבל אפליקציה מתקדמת כפי שאנחנו רוצים לתת לקהל הרחב בישראל יהיה קשה לבנות ללא גיוס משמעותי יותר של כספים".
האם גופים כלשהם בישראל מזרימים תקציב לפרויקט?
"אף גוף ממשלתי, מוסדי, עסקי או אחר אינו מזרים כספים לפרויקט. אנחנו עדיין מנסים להשיג מימון כזה אבל בינתיים אנחנו נענינו בשלילה ממספר מקומות רלוונטיים שפנינו אליהם. כל תקציב הפרויקט הוא מה שמופיע בעמוד התרומות, עוד מעט ששלחו אלינו אנשים שלא דרך האתר וכמה עשרות אלפי שקלים שהשקיעו הורי מכספם הפרטי.
בעיני זה עצוב מאוד, מדובר במפעל בעל ערך מדעי רב, ציונות אמיתית ואהבת הארץ, שלא למטרת רווח. לא מדובר בתקציב עתק, אני מקווה שנצליח בסופו של דבר בגיוסו והפרויקט יוכל להתקיים כפי שאנחנו מתכננים".
למדען ולמטייל
דנין מסביר כי הפרויקט חשוב לשני קהלים, הקיהילה המדעית וכמובן הקהל הרחב. "אין אף מקור דיגיטלי של ידע בדוק ומדויק על הצמחיה והצומח של ארץ ישראל", הוא אומר. "ולעניין האמינות יש כאן חשיבות רבה. רבים ממשתמשי האתר העידו על כך בסקר ששלחנו להם. מאחר ואבא שלי ומומחים אחרים עברו על כל הצילומים שמוצגים באתר, למשל, מי שמגיע לעמוד צמח יכול לדעת בוודאות שהצילומים שהוא רואה שייכים לצמח שהוא מעוניין בו".
"המפתחות המדויקים להגדרת צמחים יאפשרו, לראשונה, לאפשר על המגדיר הכבד ולהשתמש בכלי דיגיטלי מתקדם כדי להגדיר צמחים", הוא מוסיף. "במקום להסתמך על איורים אבסטרטקטיים יהיה ניתן להתקדם בתהליך ההגדרה על-סמך צילומי תקריב של האיזורים הרלוונטיים בצמח. זו בשורה משמעותית עבור כל מי שמשתמש במגדיר צמחים כיום".
"בנוסף, קורס הוידאו המוקלט יאפשר לכל מי שאהבת הצומח זורמת בעורקיו ללמוד על הצומח לעומק בקורס און-ליין חינמי, עם צילומים מהשטח. אפשר לראות דוגמא לקטעים שכבר צילמנו. המימון שנגייס יסייע לנו, כמובן, גם בעריכה מקצועית של הוידאו בקורס".
ברק: "שנית, לקהל הרחב בישראל המתעניין בצומח. יש אומנם אתרים ואפליקציות נהדרים כיום בשוק, אבל אף אחד מהם לא מספק את המידע שאנחנו יכולים לספק, את תהליך ההגדרה המדויק באתר ואת תהליך ההגדרה המהיר בסמארטפון. האפליקציה תאפשר גם, כאמור, התייעצות בזמן אמיתי עם חובבי צמחים אחרים. יכולות המיפוי של פריחה בזמן אמיתי על פי דיווחים מהשטח יאפשרו לבחור לאן ללכת כדי לצפות בפריחה של צמח מסוים, עם נקודת ציון מדויקת של מיקום הצמח. תחשוב על Waze לפרחי הבר בישראל: על-פי הדיווחים באפליקציה כל מי שירצה ידע לאן להגיע".
מה הייחוד של הפרויקט על פני מתחרים אחרים הקיימים כיום?
ברק: "אין למעשה היום אף אתר או אפליקציה שמספקים את המידע המדעי המדויק שאנו רוצים לפרסם בפרויקט. לא מבחינת מספר מיני הצמחים, לא מבחינת המידע לגבי תפוצה, לא מבחינת המפתחות המדויקים להגדרת הצומח וגם לא מבחינת כמות התמונות של כל מיני הצמחים. גם קורס הוידאו ותכנים אחרים שאנחנו נציע באתר לא קיימים במקום אחר. אין אף פלטפורמה שמאפשרת שיתוף מידע על פריחה על-גבי מפה, מהסמארטפון, מהשטח, בזמן אמיתי. כל אלה ייחודיים לאפליקציה ולאתר שאנחנו רוצים להביא לעולם".
מה צריך לעשות מי שרוצה לעזור לכם במימון הפרויקט?
ברק: "נשמח לכל עזרה כספית, כל סכום יעזור לנו להגיע ליעד התקציב של הפרויקט. אנחנו מאמינים שאם כל חובב וחובבת טבע ישקיעו בפרויקט, נוכל להגיע בקלות לקו המטרה".
