הצלחה נשית בלב מדבר: יזמיות משגשגות בפארן
בישוב הקטן והמבודד שבערבה פועלות כ-20 בעלות עסקים מצליחות בתחומים כמו סטודיו לעיצוב רהיטים, מרכז יוגה ומתחם אירוח אקולוגי. כך הן הצליחו לעשות זאת, למרות המרחק והקשיים שניצבים בפני נשים (ועוד עצמאיות)
כתבות נוספות במדור הקריירה:
- נשים עדיין בתפקידים מסורתיים בשכר נמוך
- יש למי לפנות: יעוץ וסיוע באפליית נשים בעבודה
- שוויון? רק ב-3% מהחברות הבורסאיות מכהנת יו"ר
עשו לייק לעמוד שלנו בפייסבוק ותישארו מעודכנים
המיזמים הוקמו על ידי תושבות המקום, חלקם בשיתוף בני הזוג שלהן, ביניהם מתחם אירוח אקולוגי בנוי בוץ, חנות עם אוסף של פריטים מעוצבים לבית, סטודיו לצורפות, סטודיו לעיצוב רהיטים, מרכז יוגה ועוד. אז מה עושה את הנשים החיות במקום ליזמיות המצליחות, למרות המרחק, לקדם את העסקים שלהן?
"מוכרת לחנויות בכל הארץ"
"פארן הוא מקום מיוחד", מסבירה קרן נובל, אם ל-3, יבואנית מוצרי ואקססוריז מנייר. בעבר הייתה מפיקה בטלוויזיה אך היא עברה לערבה בעקבות נישואים. Talking Tables זהו המיזם השני אותו היא מקימה. העסק הראשון היה חנות למכירת בגדים ומשחקים מעוצבים לתינוקות.
למה בחרה להיות עצמאית ולהקים עסקים? "מי שיש לה מקצוע, כמו מורה או אחות, לא כל כך יכולה למצוא פה את עצמה. למדתי קולנוע ועסקתי בהפקות וכל הזמן חיפשתי מה לעשות ואיך לפתח את עצמי. הרבה נשים מצאו את עצמן 'משועממות'. הן צריכות לייצר לעצמן מקום עבודה כי זה מה שהמקום מכתיב", הסבירה.
קרן החלה במכירות ביתיות ונדדה ממושב למושב עם הסחורה שלה. "ראיתי את הצורך. העסק גדל וגדל עד שהקמתי חנות. זו הייתה חנות בוטיק, מהסוג שרואים במרכז הארץ. פשוט הבאתי את המרכז לדרום". משך 6 שנים בנתה את עצמה והחליטה להקים עסק נוסף.
לדבריה, העובדה שיש נשים רבות אחרות בעלות עסק הוא יתרון. "ככל שיש יותר זה מפרה את כולן. חשוב לעבוד יחד. אני לא מרגישה את התחרות. יש הרבה פרגון ושיתופי פעולה. אני מסייעת לכל מי שרוצה לבוא ולהתייעץ. העסק שלי, שגדל מאוד, יצא החוצה ופונה לא רק לקהל המקומי. אני מוכרת לחנויות בכל הארץ".
קהילה חזקה ותומכת
נירי בוזגלו (36), נשואה ואם ל-4 ילדים בני 4, 8, 10 וילדה בת כשנה, מאמנת עסקית, שבנתה ומנהלת בפועל עסק לעיצוב ושיווק רהיטים מעוצבים של בעלה. היא ובעלה הגיעו לפארן לפני 11 שנה, כשהייתה בהיריון עם בנה הבכור, והקימו משק חקלאי שעודנו פעיל.
"החלטנו לגור ליד ההורים וזו היתה החלטה מאוד נבונה", היא מספרת. "בפארן בעלי הרגיש שהוא לא מגשים את עצמו ושאנחנו חייבים להקים את הסטודיו. הוא מייצר ומעצב את הרהיטים ואני מנהלת את העסק ואחראית על השיווק. בנוסף, אני מנהלת עסק נוסף - אימון אישי, כאשר הדגש הוא על אימהות, אבל לא רק".
אז מדוע לדעתה בערבה ישנן יזמיות ועצמאיות רבות כל כך? "זו שאלה טובה", היא אומרת. "אני לא בטוחה שאני יודעת את התשובה עליה. אני חושבת שיש משהו מאוד חברתי, מהמישור של הצמיחה. יש קהילה מאוד חזקה, תומכת ומעודדת".
בנוסף, נירי מייחסת את העובדה שישנם המון בנים חוזרים, לעלייה במספר היזמיות. "יש דור שחזר ואומר 'אני רוצה לממש את עצמי', ונשים שהיו קרייריסטיות לא מוכנות לוותר על עצמן. הן לא רק מועסקות בגידול ילדים ובשדה. הן רוצות לבטא עצמן".
מגשימים חלומות
רותם רוטמנס (35), נשואה ואם ל-2 ילדות בנות שנתיים וארבע, הקימה סטודיו ליוגה ומתחם צימרים אקולוגיים. "כשהתחלתי זה לא היה כזה גרנדיוזי", מצטנעת רוטמנס. "רציתי לעסוק בדברים שאני אוהבת".
רותם חזרה לפארן עם בעלה ב-2005, לאחר שהתגוררו במרכז ובחו"ל. "חזרנו כדי להתמקם. שילבנו בין האהבה שלי ליוגה והאהבה של בעלי לבנייה באדמה. אני הייתי צריכה מקום להתאמן בו והתחלנו לבנות את הסטודיו, שם לימדתי. עם השנים התחלנו לארח סדנאות יוגה עם מורים מהארץ וחו"ל". לפני כשנה הקימה יחד עם בעלה גם מתחם צימרים - הוא אחראי על בניית בתי הבוץ והיא זו שמנהלת את המקום.
את העובדה שישנן כל כך הרבה נשים יזמיות בפארן היא מייחסת למרחק. "יכול להיות שזה בגלל שאנחנו גרות במקום כל כך רחוק, שיכול להיות ריקני ושומם אם לא ניטע את התוכן שלנו", היא אומרת. "אנשים מביאים את עצמם ומגשימים את החלומות שלהם פה. האמביציה מגיעה מהריחוק, יש שאיפה להגשים".
חממה לנשים
לפני שלוש שנים אף הוקמה קבוצה לקידום עסקים קטנים של נשים, המאחדת בין הנשים. הנשים נפגשות אחת לשבועיים, לומדת יחד כיצד לשווק את העסקים שלהן. "החממה", שמפעילה עינת דורון בעלת העסק "נשים יוזמות בנגב", מאפשרת להן ליצור מרחב עסקי באמצעותו הן יכולות להעלות רעיונות למיזמים משותפים.
"זה הניב שיתופי פעולה מאוד מעניינים", אומרת נירי. "הגענו להבנה שבעקבות המרחק והעובדה שאנחנו נשים, אנחנו מעדיפות תמיד לעבוד בשיתוף פעולה. למשל, עשינו פרוייקט בתים פתוחים מארחים. התקבצנו קבוצה של יזמיות, והזמנו נשים יזמיות אחרות ממושבים אחרים להתארח אצלנו, נוסף על כל תושבי הערבה התיכונה והדרומית כדי שיתרשמו מהעבודה שלנו".
"פארן היא דוגמה מצוינת, יוצאת דופן, אך ממש לא יחידה, לפוטנציאל היזמות הרחב הקיים בנגב", אומרת דנה כאליף, אחראית תעסוקה ויזמות במרכז הארצי להתיישבות בנגב ובגליל שמפעילה "תנועת אור" בשותפות המשרד לפיתוח הנגב והגליל, קק"ל הרשות לפיתוח הנגב ובסיוע החטיבה להתיישבות. "מדובר בנשים שחיבקו את האתגר בשתי ידיים ובחרו דווקא לראות את הפוטנציאל החיובי שבחיים ביישובים לכאורה מרוחקים כדי להפוך לסיפור הצלחה. מדובר באזורים אטרקטיביים מאוד ליזמות".
לפנייה לכתב/ת 
