תשאירי רק את הבלונד: שרון סטון בת 55

ימי הולדת של אמצע הדרך מקבלים יחס מעורב של שמחה ועצב. מצד אחד, התרחקתם מהמספר העגול שייצג שינוי בחיים, עברתם עשור, התבגרתם קצת ואולי אפילו נהייתם עצובים כי שיניתם קידומת. מצד שני, כשאתם באמצע עשור אתם די מוכנים לתת הכל כדי לחזור לאפס ולא להתקדם לאפס הבא.

אחרי ההקדמה הקרצייתית במיוחד, המעצב(נ)ת רוצה לבשר שהחליטה לחגוג ימי הולדת של אמצע ובחרה בשרון סטון - שתחגוג בשבוע הבא (א') 55 - בתור דוגמה, שכן מאז זאת חשפה את עיצוב השיער שלה, ולא על הפדחת, המעצב(נ)ת עוקבת בסקרנות אחרי התפקידים להם זוכה השחקנית כדי לברר האם השימוש במיניות אכן מקדם את האישה ונותן לה חירות או תוקע אותה באותו מקום, רק עם תמונות וסרטים בתנוחות מביכות.

טורים אחרונים של המעצב(נ)ת:

• אופנת האוסקר: מהחזה של אן עד הגוף של רנה
• כשג'יי לו התחפשה לאנג'לינה: הסטייל של הגראמי
• תחרה זה רע: הטעות של שרה נתניהו
  

פאסט באקוורד - ואנחנו מוצאים את סטון בסטייל מעושן של שנות ה-חשבתי לערבב כמה סגנונות וללכת על זה. עם שיער מהודק לצד, מעיל פרווה שאוי לבושה ורחמים על השועלים ושמלה נוצצת שלא ממש מחמיאה לגוף גרום ולחזה שזקוק לחזייה (מוטיב שיחזור על עצמו).

תני לחיות לחיות ותתחילי להסתכל במראה

עוד קצת קדימה וסטון בוחרת בשמלה בשחור-לבן. החלק התחתון של השמלה פשוט, ובפשטותו הוא יפהפה. החלק העליון מורכב משתי פיסות בד שחורות שלא מחזיקות את הבד הלבן כמו שצריך ולא ממש מחזיקות את החזה. אם המוטיב הלבן היה ממשיך, סטון היתה מצליחה להחזיק את השמלה (וגם את החזה) בצורה טובה בהרבה. הנעליים יכולות להישאר באזור פורים של השמלה הקודמת והתסרוקת צריכה להיות יותר מוקפדת.

שוב איבדת את החזייה?

הפעם החליטה סטון ללכת על הלבן המלא, שוב בלי חזייה, עם אשליה של אלה יווניה בתוספת מה שנראה כמו תיק לטלית וסנדלים מוזהבים. לפעמים קורה שבגד יוקרתי נראה כמו משהו שיצא מפח הזבל, ולפעמים בגד פשוט נראה יוקרתי למרות שאין בו הרבה פרטים ולו רק בגלל הבד והגזרה. במקרה של סטון, אזור החזה היה צריך להיות בעל כתפיות עבות יותר או לפחות מתוחות יותר כדי להרים את החזה, וגם האזור שמתחת לחזה היה צריך להיות מחוזק יותר כדי להרים אותו. בקיצור, הכל מתחיל ונגמר בחזה. חוץ מזה, סטון נראית יפהפייה עם האיפור והתסרוקת.

עכשיו ברצינות, צריכה כתובת של חנות חזיות?

אחרי השלב שלא כלל חזייה, החליטה סטון להוריד את הז' ולמצוא את החיה שבה. השמלה המנומרת מתהדרת בגזרה שעושה מותניים צרות וכתפיים רחבות, אבל גם חזה נפול. השובל יכול היה להיות קצר יותר, לא היינו רוצים שאיזה ברדלס יתפוס לך בכנף השמלה ויאכל אותך. התסרוקת היתה יכולה להיות קצת פחות פאטתית - בקיצור, ג'ונגל אחד גדול מתהלך כאן, יחד עם נעלי פלטפורמה שהיו צריכות להישאר בסוואנה באפריקה.

אפילו האריה היה בורח ממך

באותה תסרוקת ועם שמלה שממתנת קצת את החיה שבה אבל מוציאה את הפולניה שבה עם כל הסגנונות האפשריים בעיצוב אחד, סטון אוחזת במחשוף קולר כסוף, שמלה בלבן ומנומר וסנדלי אצבע כסופים שבאמת אין שום תירוץ להתלהך בהם על השטיח האדום. סטון נראית כאילו יצאה זה עתה מהסט של "עקרות בית נואשות" או מאיזה פרבר שהסטייל המוביל בו הוא תפרחת הנמר. חבל.

את יכולה להרים את היד ולהראות שעשית שחי כמה שאת רוצה, זה לא יעזור

למרות שהשמלה האחרונה עוררה במעצב(נ)ת בחילה, היא עדיין לא גרמה לה לתגובה כמו זאת לאחר שראתה את האנסמבל הכעור שבחרה סטון לאירוע הבא - מכנסי עור, מגפי עור, חולצה שחורה ובולרו פרווה שנראה כמו מה שנשאר מהריסוס האחרון שעשתה סטון בבית נגד חולדות. הוסיפו לזה את הפוני המרובע והרי לכם מראה לא מומלץ לבחור בו, אפילו לא לפורים, תחת הכותרת: בובת הברבי שהכי פחות נמכרה אי-פעם.

תגידי, מישהו פעם חשב לקנות לך מראה ליומולדת?

וכשחשבה שהכל אבוד ואין מוצא, מצאה לפתע המעצב(נ)ת נחמה קלה בשמלה השחורה שבחרה סטון לשטיח האדום. אמנם בד הפלמנקו המתעופף לו כתוספות שיער לא מוצלחות היה יכול להישאר על רצפת חדר העיצוב, אבל השיער המשוח לאחור (מישהי עשתה טיפול בוטוקס?) וגזרת המחוך עושים רק טוב לסטון. אפקט הסרטים היה יכול להיות קצת פחות בולט, אבל אולי ככה משהו נשאר קשור וכלום לא נפל החוצה.

מתחילים לראות שיפור

סטון ממשיכה במגמת השיפור עם שמלה שחורה בגזרה א-סימטרית, חושפת ירך אבל לא יותר מדי, משלבת תכשיטי כסף יחד עם סנדלי כסף, שוב אוחזת בפוני לא מרשים במיוחד אבל אחד כזה שמסתדר עם שאר השיער וחיוך קטנטן. לעומת כל הסבל שעברה המעצב(נ)ת עד כה, היא מוכנה לאשר את המלבושים ולחייך חיוך קלוש.

סוף-סוף אפשר לחייך קצת

מהר מאוד התברר למעצב(נ)ת שסטון אוהבת ללכת על מוטיב מסוים כמה פעמים ואז לשנות. זה התחיל ממוטיב ה"שכחתי את החזייה בבית", ועתה הוא ממשיך ל"למדתי להסתכל במראה". אין ספק שטקס הבאפטה של 2009 הוציא מסטון את המיטב, וגרם למעצב(נ)ת לנשום קצת יותר טוב. שמלה בצבע שעושה חסד עם הבלונד והעור הבהיר, וגם מוסיף קצת אקשן. הווילון המקשט באזור החזה היה יכול להישאר על החלון, אבל גם מחזיק את מה שצריך. התסרוקת השובבה משלימה את המראה, והמעצב(נ)ת מרגישה שהיא ממש יכולה להשאיר את סטון להתלבש לבד.

אדום זה בהחלט הצבע שלך

איך אומרים, סוף טוב הכל טוב? ובכן, ממש לא. שנת 2011, וסטון נראית כמו קריקטורה מהלכת עם שמלה בצבע לילך ובגזרה שמריחה ממש רע (בניגוד לפרח הלילך). לא ברור אם מדובר בכתונת לילה, במשהו שגדול עליה במכוון או סתם בעיצוב שהיא חשבה שיהיה מצחיק ללבוש. המגפיים המסיביות נראות כמו משהו שהיא בחרה באותה מחלקת תחפושות שבה מצאה את השמלה ואת הכובע. אולי האהבה בחייה פורחת, אבל זה לא אומר שצריך לנתק את המוח ולכבות את האור לפני שאת מסתכלת במראה, יש עוד אנשים בעולם.

כמה רע אפשר להיראות? סטון תגלה לכם

ואם המצב יכול להיות יותר גרוע, הוא באמת נעשה כזה. שנת 2012 מוצאת את סטון חושפת כמה שאפשר, ואם כבר ללכת בלי חזייה, אז למה לא להראות את הכל? הרי כבר ראינו לה את הוואגינה, למה שלא נראה גם את הציצי? בבקשה. לא ברור אם כבדיחה או בניסיון להוכיח שהיא לא שמה על אף אחד, סטון בחרה כאן בחולצה שקופה בחלקה, שהחלק הלא שקוף בה מכסה את כל מה שלא צריך. מין עיצוב שכזה. אגב, יופי של מכנסיים ונעליים.

נו, אז שוב רואים לך?

לקראת סוף 2012 וממש על סף גיל 55, סטון בוחרת בשמלה שחורה שיש בה יותר מדי פרטים מדובללים באזור החזה, אבל כלום, אפילו לא הנעליים המוזרות ביותר, לא יכול על היופי המדהים שלה. האישה בת 55 והמעצב(נ)ת מוכנה להיתפס בכל הבגדים הזוועתיים שסטון לבשה כאן ולו רק כדי להיראות כמו סטון בגיל הזה.

יפהפייה אמיתית

המעצב(נ)ת מאחלת לסטון הרבה מזל טוב בחיים, באהבה וגם בשופינג שהיא עושה, ומקווה שבחמש השנים הבאות סטון תישאר כמו שהיא מבחינת המראה אבל תפרגן לעצמה שינוי קטן במלתחה.

(צילומים: Gettyimages)