רוב נשי באקדמיה: אז למה יש פחות פרופסוריות?
שיעור הזכאיות לבגרות גבוה מאשר בקרב הגברים, והן מהוות יותר מ-56 אחוז מהלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. אבל עדיין יש יותר פרופסורים מפרופסוריות. למה זה קורה?
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו השבוע לרגל יום האישה הבינלאומי מעידים על עליונות של המין הנשי על הגברי במערכת החינוך. הדברים באים לידי ביטוי באחוז נמוך יותר של נשירה מהלימודים ובמספר גדול יותר של נשים במסלולי לימוד אקדמיים וכן בלימודי התארים המתקדמים.
עוד כתבות בערוץ החדשות
המצרייה ששיבחה רצח ישראלים לא תקבל עיטור
כמו לנין: גופתו של צ'אבס תיחנט ותוצג לציבור
מהנתונים עולה כי בכיתות ז'-י"ב שיעור הבנים הנושרים גבוה פי שניים מזה של הבנות. אמנם שני המגדרים רשמו ירידה בשנים האחרונות אך בשנת תשע"א עמד שיעור הנשירה של הבנים על 4.5 אחוזים לעומת 1.7 בלבד בקרב בנות. בנוסף, ב-2011 עמד שיעור הזכאות לבגרות בקרב בנות על 62 אחוז לעומת 51 אצל הבנים.
"באופן כללי, אחוז התלמידים שיש להם בעיות קשב והתנהגות גדול יותר בקרב בנים מאשר בנות, וממילא זה מתבטא בהמשך בנשירה מבית הספר", מסבירה פרופסור זמירה מברך, דיקנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן. "בנות בדרך כלל מתנהגות טוב, כך שגם אם הן תלמידות פחות טובות הן מצליחות לעבור משנה לשנה במערכת ולא נושרות ממנה. צריך לזכור שבנים שנושרים משתלבים במעגל העבודה ועוזרים לפרנס את המשפחה".
ההצלחה בתיכון עוברת עם הבנות גם לאקדמיה. בשנת תשע"ב למדו במוסדות להשכלה גבוהה 303.6 אלף סטודנטים, 172 אלף מהם נשים (56.7 אחוז). מדובר בשיפור לעומת השנים 1969-70, אז עמד שיעור הנשים על 43.3 אחוז. פרופסור מברך הדגישה כי על אף העובדה שיש יותר סטודנטיות מסטודנטים, כשמגיעים לדרגות הגבוהות באוניברסיטה יש יותר גברים בדרגת פרופסור מאשר נשים.
"למוסדות האקדמיים בישראל היו עם הקמתם יותר אבות מאמהות, וגם בשנות ה-70 וה-80 היה רוב בולט לגברים בתוך מאגר ההון האנושי שלמד לתארים", מסבירה ד"ר דניאלה שנקר-שרק, מבית הספר לחברה ולממשל במכללה האקדמית בית ברל, שחוקרת בין היתר את הנושאים הקשורים למדיניות ציבורית ביחס לנשים. "צריך לזכור שהסרגל לקידום באקדמיה הוא גברי, כך שלנשים היה קשה מאוד להתקדם לדרגות בכירות".
"נמשכות לתחומים שרלוונטיים לאדם או לחברה"
בתוך האקדמיה ניתן לראות מגמה מעורבת: הנשים אמנם מובילות בלימודים לתארים אקדמיים אך מיוצגות פחות במקצועות הריאליים כמו הנדסה, חשמל ופיזיקה, ויותר במקצועות ההומניים כמו חינוך וריפוי בעיסוק. "זה נכון, אבל בתחומי הנדסה חדשים כמו הנדסה ביו-רפואית, הנדסת סביבה, או הנדסה תעשייה וניהול - מספר הנשים גדול ובאוניברסיטת תל אביב אף מתחלק
באופן שווה בין הגברים לנשים", אומרת פרופ' חגית מסר ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, המשמשת גם כפרופסור מן המניין בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. "מחקרים מסבירים שנשים נמשכות יותר לתחומים שרלוונטיים לאדם או לחברה וחשות שם יותר בנוח".
ד"ר שנקר-שרק מוסיפה בנקודה זו כי החלוקה לתחומים נעוצה גם בניתוב הבנות לתחומים אלה כבר בחטיבות הביניים והתיכונים, מתוך כוונה לשלב אותן במקצועות אלה בצבא ובאקדמיה. "אף שנעשים מאמצים לשנות מצד משרד החינוך, במבחן התוצאה יש פחות תלמידות בתחומים הללו בחטיבות ובתיכונים".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
