בריטניה: כך תדעו אם אבותיכם היו בעלי עבדים
מאגר נתונים בריטי מאפשר לחשוף את העבר המשפחתי האפל ולגלות אם דורות קודמים החזיקו עבדים וכמה קיבלו תמורתם כשהעבדות בוטלה. גם סבא רבא של ג'ורג' אורוול ברשימה
מכינים עבודת שורשים? מאגר נתונים חדש שהושק בבריטניה בשבוע האחרון מאפשר למי שסקרן לגבי העבר של משפחתו לחשוף גם מידע לא כל כך נעים ולגלות אם אבות אבותיו היו בעלי עבדים.
במשך שלוש שנים עמלו חוקרים מ-University College London על מאגר שמותיהם של כל מי שקיבלו פיצויים על אובדן "רכושם" כשהחזקת עבדים הוצאה אל מחוץ לחוק בבריטניה ב-1833. כ-40 אלף בעלי עבדים זכו לפיצוי עצום בשווי 20 מיליון ליש"ט בסך הכול – סכום שווה ערך ל-40% להוצאה הממשלתית השנתית באותה תקופה – לאחר שחרור העבדים במושבות הבריטיות בקריביים, במאוריציוס ובדרומה של אפריקה.
עבדים בטנזניה. לא רק עשירים מופלגים החזיקו עבדים(צילום: shutterstock)
בין הנאבקים לביטול העבדות היו מי שהתנגדו לפיצויים בטענה כי הם לא מוסריים, אך בסופו של דבר היה זה המחיר שנדרש להעביר את חוק הביטול.
מאגר הנתונים מכיל את פרטיהם של 3,000 בעלי עבדים שחיו בבריטניה עצמה, ולא במושבות, והוא כולל את אבות אבותיהם של כמה פוליטיקאים בני זמננו וסופרים כמו גרהם גרין וג'ורג' אורוול. שמו האמיתי של אורוול היה אריק בלייר, והנאמנים של סבא רבא שלו, צ'רלס בלייר, קיבלו 4,442 ליש"ט תמורת 218 העבדים שהחזיקו בחווה בג'מייקה.
המאגר חושף עד כמה הייתה העבדות נפוצה בקרב שכבות שונות, שכן הוא מראה שלא רק עשירים מופלגים החזיקו עבדים – בריטים מהמעמד הבינוני בכל רחבי המדינה קיבלו פיצויים.
קית' מקללנד, מהחוקרים שהיו מעורבים ביצירת המאגר, אמר כי המיזם יעמיק את הבנת ההשפעה של מורשת העבדות על בריטניה גם בימינו. הוא אמר כי עשירית מהבריטים במאה ה-19 היו קשורים ישירות לסחר העבדים וכי ההכנסות מהסחר זרמו לבניית מסילות ברזל, הקמת עסקים, בניית בניינים ויצירת אוספי אמנות שקיימים עד ימינו. "זה מרכיב חשוב מאוד בכלכלת בריטניה מהמאה ה-17 ואילך", אמר מקללנד.
ספינת עבדים בריטית ב-1789. "מרכיב חשוב מאוד בכלכלת בריטניה מהמאה ה-17 ואילך"(צילום: AP)
הפרלמנט הבריטי ביטל את סחר העבדים ב-1807, אבל העבדות עצמה הוצאה אל מחוץ לחוק רק 26 שנים לאחר מכן. ארה"ב עשתה זאת ב-1865 וברזיל ב-1888.
המחקר עשוי גם לסייע בידיהם של מי שסבורים שעל בריטניה לפצות את צאצאי קורבנות העבדות. ברבדוס וג'מייקה הקימו ועדות שבוחנות את סוגיית הפיצויים. אסתר סטנפורד-קושי, מהקואליציה הפן-אפריקנית לפיצויים באירופה, אמרה כי המאגר הוא תרומה חשובה לדיון. היא הדגישה שלא מדובר בהכרח בפיצויים או תיקונים כספיים, שכן הנזק איננו רק כלכלי.
"המחקר הזה הוא היבט של תיקון חינוכי כי הוא חושף נרטיב ומספר היסטוריה שאיננה מיינסטרים, שלא כלולה בתוכנית הלימודים", אמרה סטנפורד-קושי, "הוא מראה כמה נפוצים היו היתרונות של העברת האפריקנים המשועבדים, ולא רק עבור האליטה".
לפנייה לכתב/ת 
שחקנים כעבדים בג'יימסטאון, וירג'יניה
צילום: shutterstock
מומלצים
