יום האישה במגזר הערבי: "מרגישה בבית סוהר"

"כשאני שומעת על היום הזה אני מתחילה לבכות, כי הנשים אצלנו מרגישות שהן נמצאות בבית סוהר". יום האישה הבינלאומי שיחול מחר (יום ו') מעצים את תחושת הקיפוח שאותן עדיין חוות נשות המגזר הערבי. רבות מהן לא מרגישות שום שיפור בניסיון לקדם את מעמדן מבחינה חברתית, פוליטית ותעסוקתית.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הנשים הערביות המועסקות מגיל 15 עמד בשנת 2011 על 21.5 אחוזים בלבד וזאת לעומת 68 אחוזים בקרב נשים יהודיות. ואם לא די בכך, כמחצית מהעובדות הערביות מועסקות במשרה חלקית בלבד.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

האסיר סרבן הגט איים בעבר על אשתו וברח לשנה

ראש העיר ראשל"צ ורינו צרור ידליקו משואות

במגזר הערבי נטען כי הסיבות לחוסר ההעסקה אינן קשורות בהכרח לעניינים של מסורת או מנטליות כפי שמקובל לטעון. מחקרים מייחסים את המספרים הנמוכים לגורמים שונים ובכללם אזור מגורים, סוג היישוב, רמת ההשכלה, הניסיון התעסוקתי, היקפו המוגבל של שוק העבודה המקומי הערבי,

היעדר תחבורה ציבורית מספקת בתוך היישובים הערביים ומחסור במעונות יום. גם רמת השליטה בשפה העברית מקשה על השתלבות תעסוקתית. כמו כן נטען כי החיג'אב - כיסוי הראש המסורתי - לא מתקבל בברכה במקומות עבודה רבים שאותם מנהלים יהודים.

סגירת שוק העבודה היהודי, המסודר באופן יחסי, יצרה מצב שבגללו נשים ערביות נאלצות לעבוד ביישובים ערביים. בשורה התחתונה, חלק מאותן נשים שמצליחות למצוא עבודה מועסקות במקומות שסובלים ממצוקה כלכלית ושאין ביכולתם להעסיק עובדות בהתאם לחוק. המוטיבציה הגבוהה של נשים ערביות לעבוד, והיצע עבודה דל מאוד, נתנו כוח עצום למעסיקים פוגעניים לנצל את הנשים.

ארגון "יוזמות קרן אברהם", שמקדם שילוב ושוויון בין יהודים לערבים, פועל בשנים האחרונות לקידום תעסוקת נשים ערביות, תוך חיזוק מעמדן בחברה הערבית ובחברה הישראלית. הפרויקט, שנקרא "שריקאת חיאה" (שותפות לחיים), סייע בשנים האחרונות למאות נשים ערביות להשתלב בהצלחה במעגל העבודה.

הכשרות בתחומים שונים 

התוכנית פועלת בחמישה יישובים ערביים בגליל ובשני יישובים בנגב במטרה לשלב נשים ערביות במעגל העבודה באופן שמכבד את זכויותיהן ולקדם בכך את מעמדן ואת מצבן הכלכלי של משפחותיהן. במסגרת המיזם עוברות המשתתפות הכשרות בתחומים שונים כמו לימודי עברית, כתיבת קורות חיים,

 שיעורי מחשב ופעילויות להעצמה אישית וקהילתית. שיעורי ההשמה של המיזם עומדים על כ-63 אחוזים והנשים שהשתלבו מצאו מקומות עבודה בהתאם לכישוריהן.

רנין דיב-יזבקי, רכזת הפרויקט ביישוב מג'ד אל-כרום ורכזת קשרי מעסיקים בצפון, אמרה ל-ynet כי "מגיע לאישה הערבייה להיות שותפה בקבלת ההחלטות ולהעצים את מעמדה החברתי. בעבר, המחשבות לא תמכו בקידום נשים ערביות, אבל המצב כיום השתנה ורואים פרויקטים להעצמת נשים ערביות".

סאמיה ערמוש-מחאמיד, דוברת עיריית חיפה למגזר הערבי, מציגה אף היא תמונה אופטימית. לדבריה, "מעמד הנשים הערביות במדינת ישראל עבר שינוי משמעותי בשנים האחרונות. אנחנו רואים נשים מודעות יותר לזכויותיהן, משכילות יותר. אחוז העובדות הערביות גדל בשנים האחרונות והנשים הערביות עובדות במגוון עבודות מהאקדמיה ועד לעבודת כפיים".

עם זאת, גם לערמוש-מחאמיד ברור שהדרך לשינוי דרמטי עוד ארוכה. "יחד עם אותו שינוי חיובי וחלקי, חברות ערביות רבות באזורים שונים בארץ עדיין מדכאות את האישה, מצניעות את יכולותיה ופוגעות בזכויותיה הבסיסיות, ובמקומות רבים בחברה הערבית האישה עדיין נחשבת לרכושו של הבעל. היא עדיין תלויה בו כלכלית וחברתית, גורלה עדיין נתון בידיו וכמובן בידי הזכרים האחרים במשפחתה, לרבות אביה, האחים שלה וגם בניה".

21.5 אחוזים מהנשים מועסקות (ארכיון)(צילום: ירון ברנר)

את החברה הערבית ממשיכים להעסיק המספרים הטורדניים של נשים ערביות שנרצחות על-ידי קרוביהן. לדברי ערמוש-מחאמיד, "נשים רבות עדיין נרצחות על רקע מה שנקרא 'חילול כבוד המשפחה'. בעלים רבים מנצלים את ה'זכות' הדתית לשאת עוד אישה - דבר שפוגע לא רק ברגשותיה של האישה הראשונה כאדם אלא גם במעמדה, וזה אומר שהיא הופכת להיות נחותה יותר בעקבות הופעתה של אישה חדשה במשפחה".

עוד מספרת הדוברת למגזר הערבי בעיריית חיפה כי בעירה "נשים ערביות נהנות באופן כללי מאורח חיים דמוקרטי ומודרני. נשים ערביות בעיר נמצאות כמעט בכל מקום. הן משכילות, מנהיגות ופעילות בתחום החברתי והתרבותי-חינוכי. הרחוב החיפאי בהחלט נחשב למקום שמעודד הצלחת נשים ושהנשים בו הוכיחו את יכולותיהן על אף הדיכוי הכללי שמעיק על התקדמות הנשים בכל הסקטורים. בעיריית חיפה אנחנו עדים לגידול באחוז הנשים המועסקות בתפקידי מפתח. ראש העיר יונה יהב מאמין גדול בכוח הנשי".

מייצגת את האינטרסים בכנסת. ח"כ זועבי(צילום: גיל יוחנן)

במקומות אחרים בארץ, מצב הנשים הערביות ממשיך לקרטע. ערבייה מאזור הנגב אמרה: "לצערי, החברה שלנו לא מכבדת את קידום הנשים. רוב הגברים מזלזלים ביכולת הנשים ותמיד מנסים להשפיל אותנו בכל מחיר. אני אישית נרשמתי לקורס להעצמה וקידום נשים בחברה אף שבני משפחתי התנגדו בגלל מחשבות פרימיטיביות, פוגעות והרסניות. הם ניסו לשכנע אותי להישאר בבית ואיימו עליי, אבל אני התעקשתי וסיכנתי את חיי כדי להגשים את השאיפות שלי עד שאגיע למטרה שלי".

הצעירה מהנגב מספרת עוד כי היא "מצפה ליום האישה הבינלאומי בכבוד רב, כי האישה ראויה לכבוד, להערכה ולשוויון. האישה היא חצי מהעולם, ועד ימינו היא מקופחת וסובלת מהמנטליות הפרימיטיבית. רבים מתייחסים בפרימיטיביות לאישה ומפלים אותה ומתנגדים ליעילות התרבותית והמקצועית שלה".

"1,000 תינוקות לאימהות נערות"

סמאח סלאיימה-אגבאריה, עובדת סוציאלית ומנהלת עמותת נע"מ בלוד, לא מוצאת בציון יום האישה הבינלאומי תאריך מיוחד. "אני חושבת שיום האישה הבינלאומי השנה יהיה כמו שאר הימים בשנה עבור הנשים הערביות, פרט למיעוט של נשים שקשורות בעמותות וארגונים שמציינים את יום האישה.

 העבודה בתחום הנשים נכללה במצע בחירות של הרבה מפלגות, נכנסו נשים פמיניסטיות לכנסת, בהן חנין זועבי, ולמרות התקווה כביכול, קיבלנו סטירת לחי כשנודע שח"כ טאלב אבו עראר נשוי לשתי נשים בניגוד להיגיון".

סלאיימה-אגבאריה אמרה עוד כי "בשנה האחרונה שוב נרצחו נשים ערביות, נערות חותנו מתחת לגיל 17 ויותר מ-1,000 תינוקות נולדו לאימהות נערות. בדרום רצחה נערה את בעלה המבוגר, על נערה אחרת שפכו חומצה, בטירה רצח צעיר את אחותו מכיוון שהיא עבדה, וכל פעם מחדש שומעים על עוד מקרים מזעזעים. הרבה נשים סובלות בשקט ואף אחת לא מקבלת עזרה ותמיכה. אני מאחלת לכל הנשים בחברה שלנו קִדמה, חירות וחופש. הדרך מולנו ארוכה ועדיין אנחנו כפעילות צריכות כל יד וכל תמיכה של נשים אחרות".