מרתון מס' 1: מתחילים באילת מסיימים בתמנע
רגע לפני היציאה למרתון הראשון אפשר היה לחתוך את האוויר בסכין: הדבר היחיד שאותו רצו גוון קנינג ואריאל הלר, אחרי חודשים ארוכים של הכנות מנטליות וגופניות, היה לצאת לדרך. ואז נשמע צעקת השמחה - ורגע ההזנקה הגיע. ynet מלווה את המסע של השניים - 10 מרתונים ב-10 ימים - לכל אורך הדרך
על המטוס, בדרך למרתון הראשון מתוך ה-10 שמתוכננים להם בעשרת הימים הקרובים, גוון קנינג ואריאל הלר כבר מתחילים להרגיש את הלחץ. אחרי אימונים של חודשים ואינסוף התארגנויות הרגע הגדול כבר כמעט שם - והמסע ההיסטורי, שיש מי שאפילו יגדירו אותו כבלתי אפשרי, עומד לצאת לדרך.
"אני עצבני לאללה, אני כבר מת לעוף", אומר הלר בחיוך, שניות לפני שנשמעות צעקות השמחה והם יוצאים למרתון, שתחילתו בטיילת באילת.
"היום הראשון חייב להיות מאוד רגוע ומאוד מדוייק", מסביר גוון. "לכאורה הגוף נח והאנרגיות בשיא, אבל אסור לתת דרור לתחושות ולחופש. אנחנו צריכים לרוץ מאוד רגוע ומדוייק".
4:32 שעות מאוחר יותר הם הגיעו לקו הסיום, אחרי ששרפו 1,730 קלוריות ורצו לאורך 42.2 ק"מ.
מה עבר על השניים במהלך היום הראשון? ynet מלווה אותם לכל אורך הדרך . מחר - המרתון השני: כובשים את מצדה
מחר ממשיכים במצדה. תבואו לעודד? היכנסו לעמוד הפרוייקט
(לחצו כאן)
לפנייה לכתב/ת 
בדרך לאילת. נולדו לרוץ
צילום: אבי חי. נייקי
מומלצים
