פרשת שבוע כלכלית: הוראות לבניית המשכן

פרשות "ויקהל פקודי" מהוות המשך הנחיות שניתנו למשה לאופן בניית המשכן. למעשה, מפרשת "תרומה" ועד סיום ספר שמות עוסק המקרא בהנחיות לבניית המשכן וכליו. הפרשות הקודמות היו למעשה החלק השלדי ואילו הפרשות בהן נעסוק הפעם מוקדשות לחלק העיצובי.

• כתבות קודמות במדור פרשת שבוע כלכלית
  

אין ספק שבניית משכן וכל שכן משכן נייד, מחייבת תכנון קפדני ומילוי אחר כל הוראות הייצור וההרכבה, אך מדוע נדרשות הנחיות כה מפורטות? בפתיחת הפרשה מצווה משה את העם במצוות שמירת השבת. "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה (שמות ל"ה, א'-ב').

דגם בית המקדש, מוזיאון ישראל בירושלים(צילום: זיו ריינשטיין)

רבים שואלים מדוע הקדים את מצוות השבת למשכן. רש"י במקום מפרש כדי ללמד שהשבת דוחה את מלאכת המשכן והיא למעשה חשובה יותר.

הפרויקט הלאומי - בניית המשכן

"ויקהל משה", מפרש הרמב"ן, "יכלול כל עדת בני ישראל האנשים והנשים כי כולם התנדבו במלאכת המשכן". בניית המשכן הפכה למעשה למשימה לאומית ממדרגה ראשונה. פרויקט כללי של העם. כולם נרתמו למשימה - מי בתכנון, מי בעבודה ומי בעשייה בפועל. חדוות יצירה אמיתית.

לצופה מהצד הדבר יכול להראות כדוגמא הטובה ביותר להירתמות כללית וחינוך למוסר עבודה גבוה. ואז, מגיעה השבת ועוצרת את התהליך. מפסיקה אותו ולמעשה משביתה את כולם ללא יוצא מהכלל - מהבנאי האוחז בכף הטייחים ועד לאדריכל המלהט בעיפרון המתכננים.

מצוות השבת היא למעשה הזדמנות לבחינה חברתית מעמיקה. ההפסקה הכפויה בעבודה היא למעשה הכרחית. כל אדם שעובד לפרנסתו ומען ביתו יודע כי העצירה המנטלית מהמירוץ הכללי של החיים יכולה להתבצע רק "בכפייה". חופשה יזומה, גשר ושבתון הם לא רק פתרונות נוחים למעסיקים, אלא הם קריטיים לאיכות העבודה.

האם כל מי שעובד בשבת עושה זאת מתוך בחירה אמיתית או מחוסר ברירה? חוק השבת במדינת ישראל לא נאכף ברובו, וטוב שכך. מבחינה דמוקרטית יכול כל אחד לנהוג כרצנו ואסור לאיש לכפות את דעתו על חברו. מבחינה חברתית חבל שלא השכלנו למצוא את הדרך הנכונה לאפשר יום מנוחה לכל עובד. ההפסקה ההכרחית ביצירה היא מחויבת המציאות. ברור לכל שרוב העובדים בשבת עושים זאת לא מתוך רצון אלא מתוך חוסר ברירה ומרדף אחר הפרוטה.

טרם הבחירות ואף במו"מ הנוכחי להרכבת הממשלה הציע יו"ר הבית היהודי, ח"כ נפתלי בנט, להפוך את יום ראשון ליום שבתון כדי להתמודד עם סוגיית יום המנוחה. האם מהלך כזה יעבור בכנסת הנוכחית? עוד חזון למועד.

האדריכל - הנשמה שבפרויקט

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה. וַיְמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה.וְלַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת--לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת... לַעֲשׂוֹת, בְּכָל-מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת. וּלְהוֹרֹת, נָתַן בְּלִבּוֹ: הוּא, וְאָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן. מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב, לַעֲשׂוֹת כָּל-מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב..." (שמות ל"ה, ל'- ל"ה').

תארים וכתרים כה רבים לבצלאל ולאהליאב - לשם מה? חוכמה היא ידיעת הדברים, תבונה היא הבנת דבר מתוך דבר ודעת זו ההשכלה הכללית והידע הנרחב בתחומים נוספים. למה היה הכתוב צריך להוסיף את המילים "ובכל מלאכה"? אלא, הכוונה היא להיבט האישי של המתכנן. הראיה העצמית שלו, התוספת, הנשמה שבפרויקט שהופך אותו לייחודי ולבעל זהות עצמית.

תאריהם הרבים של מתכנני המשכן מלמדים על כישורים מיוחדים. הרמב"ן מסביר כי הפליאה על כישורים אלו גדולה עוד יותר בהתחשב בעובדה שמדובר על עם של עבדים שרק עתה יצא ממצרים ועסק בבנייה ולא במלאכות אלו.

מרכיבים את הפאזל

מלאכת הרכבת הממשלה נמצאת עתה בישורת האחרונה, דרישות ולחצים עפים מכל כיוון. ספינים משולחי רסן משוגרים על בסיס שעתי. ראש הממשלה נתניהו הוא האדריכל הראשי עליו האחריות, לא רק לעמידותו של הבניין לאורך הקדנציה אלא גם ליסודות, לתכנים ולפעולות.

כשאבק המשא ומתן ישקע, יכנסו ללשכות המפוארות השרים ובעלי התפקידים. הם יוכלו לבחור להמשיך במלאכת עשיית התקשורת לעצמם ויצירת ההד הציבורי החיובי. במקביל יוכלו גם למנף את ההזדמנות האדירה שלפניהם ולפעול באמת לטובת הציבור, יביאו מחוכמתם ותבונתם ולבטח לא ישכחו להכניס את האני העצמי שלהם.

אך עליהם לזכור, וזה חשוב לא פחות, שהם נבחרו כדי לשרת את העם ולא את עצמם. די לנו מהצעות חוק פופוליסטית שברובן לא יעברו. הציבור מאס בתקנות ובגזירות שאין הוא יכול לעמוד בהן. עליהם לשלב את החוכמה עם הלב והשכל הישר למענם ולמעננו. "מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב, לַעֲשׂוֹת כָּל-מְלֶאכֶת... כל מלאכה וחושבי מחשבות".