100 יום לבחירות באיראן: קרב הירושה בעיצומו
אחמדינג'אד דוחף את המחותן שלו למרוץ אך חמינאי מעדיף את המחותן שלו עצמו ומשגר אזהרות לנשיא היוצא. מול שורה של נאמני המשטר הבכירים של המנהיג העליון, מתחצף אחמדינג'אד וקורא מעל כל במה: "יחי האביב!"
בזמן שנשיא איראן היוצא מחמוד אחמדינג'אד מבכה את חברו הוגו צ'אבס בוונצואלה, בטהרן ניטשת מלחמת הירושה, 100 ימים לפני הבחירות שייערכו שם ב-14 ביוני. עונת הבחירות לנשיאות באיראן נפתחה באזהרה. במהלך ביקור בעיר המקודשת קום באמצע ינואר אמר המנהיג העליון, אייתוללה עלי חמינאי, כי הן אויבים מחוץ והן אויבים מבית מנסים לפגוע בהליך הבחירות. "אלה שמציעים את עצתם בנוגע לבחירות, אפילו מתוך חמלה, צריכים להיזהר לא לקדם את מטרת האויב", אמר חמינאי לקהל הגדול, "הם צריכים להיזהר שלא יגרמו לאנשים לאבד את אמונם בבחירות. הם לא צריכים לומר כל הזמן שיש לקיים בחירות חופשיות. ברור שעל הבחירות להיות חופשיות".
לאחר האזהרה הזו הגיעה סדרה של הלקאות פומביות נדירות והוצאות להורג בערים ברחבי איראן, ובסוף ינואר נעצרו כ-12 עיתונאים בחשד שהיו חלק מרשת שניסתה לפגוע ביציבות המדינה. "המעצרים, ההלקאות ופסקי הדין המחמירים שהיו לאחרונה קשורים לבחירות", מסביר רוזבה מיראבראהימי, אנליסט לענייני איראן בניו יורק, "המשטר צופה משבר נוסף ומפעיל לחץ מראש כדי להפחית מעוצמתו".
בפעם האחרונה שהאיראנים הצביעו לנשיא, ב-2009, המחלוקת סביב בחירתו המחודשת של אחמדינג'אד הביאה להפגנות רחוב המוניות של "התנועה הירוקה" שדוכאו בכוח. עשרות נהרגו ואלפים נעצרו. הייתה זו המחאה הפוליטית הסוערת ביותר מאז ייסוד הרפובליקה האיסלאמית.
הפעם טהרן לא לוקחת סיכון. המועמדים הרפורמיסטים בבחירות הקודמות, מיר חוסיין מוסווי ומהדי כרובי נתונים במעצר בית כבר שנתיים ואיש לא צפוי לרשת את מקומם. הבוחרים יוכלו לבחור מבין שורה של נאמנים לחמינאי, חסרי בסיס כוח עצמאי.
"חמינאי רוצה שהנשיא הבא יהיה מישהו שהוא יכול לשלוט בו", מסביר מהדי חלג'י, חוקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, "הוא רוצה אנשים שאין להם תמיכה משל עצמם".
יחי האביב
הנשיא היוצא אחמדינג'אד יודע את מי הוא היה רוצה לראות מחליף אותו. אף שאחמדינג'אד זכה לתמיכת חמינאי לאחר בחירות 2009, במהרה התגלעו ביניהם חילוקי דעות חריפים, כשחמינאי ביקש לשמור על נאמניו בעמדות הכוח. בעלי בריתו של אחמדינג'אד פוטרו וחלקם נכלאו.
עוזרו הקרוב, עלי אכבר ג'וואנפקר
נשלח לכלא בספטמבר בגלל מאמר שפרסם שקרא תיגר על ההחלטה להכריח נשים לעטות חג'אב. חבר אחר, התובע הכללי לשעבר סעיד מורתזווי, נעצר בחשד לשחיתות. הוא אמנם שוחרר כעבור יום, אך המעצר נתפס כאזהרה לנשיא ולשותפיו.
כמעט בכל אירוע ציבורי נשמע אחמדינג'אד קורא "יחי האביב". רבים רואים זאת כקריאה לשינוי פוליטי וכהבעת תמיכה מוצפנת למועמד המועדף עליו, יועצו הבכיר אספנדיאר רחים משאאי, שבתו נשואה לבנו של אחמדינג'אד. מתנגדיו של הנשיא האשימו את משאאי בניסיון לפגוע בכוחם של אנשי הדת, אך אחמדינג'אד מנסה להעביר אותו בתהליך הבירוקרטי שיאפשר לו להתמודד בבחירות.
כמו המנהיג העליון, גם משמרות המהפכה קצו בנשיא היוצא ובמאמציו להשפיע על הבחירות. במאמר דעה שפורסם לפני שבועיים בבטאון המשמרות, תקפו את אחמדינג'אד בעקיפין. "אותן קבוצות שאין להן סיכוי רב לזכות בבחירות ומחפשות להצליח באמצעות סביבה כאוטית, ינסו ליצור חוסר שקט", נכתב במאמר שלא הזכיר מפורשות את שמו של אחמדינג'אד, אך ציטט את סיסמתו הקבועה.
"שימוש בסיסמאות כמו 'יחי האביב' שמנסה לומר 'יחי אדם מסוים' הוא דוגמה לרטוריקה הפרובוקטיבית", נכתב.
עימות
בין אם אחמדינג'אד יצליח להכניס את מועמדו לרשימה בין אם לאו, הוא ללא ספק מנצל את חודשיו האחרונים בשלטון כדי להשפיל את יריביו.
יו"ר הפרלמנט עלי לריג'אני, אחד מיריביו של אחמדינג'אד במרוצו הראשון לבחירות ב-2005 ולשעבר ראש צוות המו"מ הגרעיני, נחשב לאחד המועמדים המועדפים בבחירות השנה. אך ייתכן שאחמדינג'אד קיצץ את כנפיו עוד בטרם התרומם.
בחודש שעבר עורר הנשיא סערה כשהאשים בפומבי את אחיו של לריג'אני, פאזל, בשחיתות. הייתה זו פעם ראשונה שהאשמה כזו נשמעה בפרלמנט האיראני. לריג'אני השיב בסדרת עלבונות והאשמות משלו. שני הגברים עזבו את הזירה חבולים.
"ללריג'אני היה סיכוי גבוה מאוד להיות נשיא השנה", אמר חלג'י ממכון וושינגטון, "עכשיו, אחרי התקרית הזו, התדמית שלו ניזוקה".
עם זאת, לריג'אני הוא פוליטיקאי ערמומי ויוכל בוודאי למחות את הפגיעה. משפחתו נחשבת לאצולה פוליטית – אחיו עומד בראש המערכת המשפטית. לריג'אני גם שירת במלחמת איראן-עיראק ובמשמרות המהפכה. לפני שנכנס לפוליטיקה עמד בראש רשות השידור האיראנית במשך עשר שנים.
הנאמנים
גם אם לריג'אני יאכזב, חמינאי עדיין יוכל לבחור את המועמד המועדף עליו מבין שלל נאמנים אחרים.
סעיד ג'לילי, בן 47, ירש את מקומו של לריג'אני בראש צוות המו"מ הגרעיני. הוא סובל מצליעה – תוצאה של פציעה במלחמת איראן-עיראק. לאחר 12 שנים כשר החוץ, הוא הצטרף ב-2001 למשרדו של המנהיג העליון וטיפח מערכת יחסים קרובה עם חמינאי, שהשתלמה כעבור שש שנים, כשמונה למנהל המועצה לביטחון לאומי. אחר כך היה לנציגו של חמינאי בגוף. בשנה האחרונה ביקר פעמיים בסוריה, ואף נפגש עם הנשיא בשאר אסד, בעל בריתה הקרוב של טהרן.
מועמד פוטנציאלי חשוב נוסף הוא רולאם עלי חדאד-עאדל, יועץ בכיר למנהיג העליון וגם מחותנו. בתו של חדאד-עאדל נשואה לבנו של חמינאי. מדובר בשחקן פוליטי חזק, שיש האומרים שחמינאי מטפח באופן אישי להפוך בעתיד ליורשו. חדאד-עאדל, בן 67, כיהן במשך עשר שנים כחבר המועצה לאבטחת אינטרס המשטר, גוף שמוסמך ליישב מחלוקות בין הפרלמנט למועצת שומרי החוקה של אנשי הדת ומייעץ למנהיג העליון. הוא כיהן גם במשרד התרבות ובמשרד החינוך, ומשמש כחבר פרלמנט מאז 2000, כולל ארבע שנים כיו"ר הפרלמנט.
מועמד פוטנציאלי שעשוי לאחות את אחד הקרעים הגדולים בממסד הוא עלי אכבר ולאיתי, בן 67, שהיה היועץ לענייני חוץ של חמינאי במשך 16 שנים. ולאיתי השלים דוקטורט ברפואה באוניברסיטת טהרן ואחר כך התמחה במחלות מידבקות באוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב. הוא היה שר החוץ במשך 16 שנים, בזמן נשיאותו של חמינאי וזו של עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, אחד האנשים העשירים באיראן ומי שהיה במשך עשורים גם אחד החזקים בה. ולאיתי קרוב לשני האישים. רפסנג'אני ירד מגדולתו כשהפסיד לאחמדינג'אד ב-2005. בתו ובנו תומכים בפומבי ב"תנועה הירוקה" האופוזיציונית. הוא נדחק לשוליים, ספק ביקורת קשה ואף קריאות גנאי ממתפללים במסגד. אבל אם ולאיתי יהיה לנשיא, הוא יוכל לסייע לאחות את הקרע בין חמינאי לרפסנג'אני ולהוות גורם מאזן.
מועמד מוביל נוסף ואיש ממסד נאמן שנכנס השבוע רשמית למרוץ הוא מוחסן רזאאי,
שהיה מפקד משמרות המהפכה במשך 16 שנים. רזאאי הוא כיום מזכ"ל המועצה לאבטחת אינטרס המשטר. הוא הפגין נאמנות לחמינאי כמועמד זוטר בבחירות 2009. כמו אחרים, הוא חלק בתחילה על ניצחונו של אחמדינג'אד בבחירות, אך כאות נאמנות למנהיג העליון הוא נסוג מעמדתו כשהאלימות פרצה. זהו סוג הנאמנות שחמינאי יודע להעריך.
לפנייה לכתב/ת 
