שכרם של מאות נכים הולן: "המדינה נוטשת"

"אני לא יודעת עם איזה כסף אקנה אוכל מחר בבוקר או איך אשלם את חשבון המים והחשמל", אמרה בייאוש אינט אנטושביץ, אם חד-הורית ונכה, אחת מ-2,500 בעלי מוגבלויות ששכרם מעוכב שבועות ארוכים על ידי הקרן למפעלי השיקום. שכרה של אנטושביץ בת ה-50, שסובלת מאז ילדותה ממחלת שרירים שפגעה קשות בגפיה, עומד על כמה מאות שקלים בחודש והוא מעוכב בפעם השנייה מאז תחילת השנה בשל משבר תקציבי שמעיב על פעילות הקרן ו-72 מפעליה.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

בעל כורחן: בכל יום מחותנות 39 אלף ילדות בעולם

הקרן פועלת כ"הקדש ציבורי" בחסות משרד הרווחה ומעניקה שירות לאלפי משתקמים נכים ומפעילה מרכזי שיקום ואבחון. היא נקלעה לגירעון תקציבי חמור של כ-20 מיליון שקל, והלינה בשל כך גם את שכרם של 600 המדריכים שעובדים עם בעלי המוגבלויות.

מנהליה טוענים כי משרדי הרווחה והאוצר אמורים היו להוציא לפועל תוכנית הבראה, אך זו אינה מיושמת משום שהתקציב עבורה עדיין לא הועבר, וכך גם כסף למשכורות לעובדים. בקרן אף מאשימים את המשרדים ב"התנהלות שרירותית, מגמתית ופסולה, ואולי חסרת תום לב".

אנטושביץ בביתה. "למישהו צריך להיות אכפת"(צילום: זאב טרכטמן)

לטענת דוד בן נון, מנכ"ל הקרן שנכנס השנה לתפקידו, "האוצר מייבש אותנו בכוונה ולמעשה מנסה להפריט אותנו". בשיחה עם ynet הדגיש כי "מדובר באבסורד. אנחנו גוף של המדינה שמסרבת להעביר לנו כסף ובוחרת להפקיר את החלשים ביותר".  

בקרן אומרים כי לא יהיו מסוגלים לשלם גם בחודש הקרוב את המשכורות לעובדים ואת הגמול לבעלי המוגבלויות. יו"ר הקרן, ששי שילה, פנה בדחיפות ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, כדי שהלה יתערב, אך באוצר טוענים כי "הנהלת הקרן נכשלה בניהולה ומתנהלת זה זמן רב בהפקרות כלכלית ותוך בזבוז משאבים".

בתווך נמצאת אנטושביץ. הכנסותיה מסתכמות בקצבת נכות בת 2,500 שקל מהביטוח הלאומי, ובכ-1,200 שקל עבור עבודתה במפעל של הקרן ברחובות. "גם עם השכר, החיים הם הישרדות בכל יום", תיארה. בבית בן שני החדרים שבו היא מתגוררת עם אמה הקשישה בבני עייש,

התנאים הקשים ניכרים בכל פינה. "יש לי חברות במצב יותר קשה. אני רוצה להיות הקול שלהם. איך יכול להיות שהמדינה נוטשת גם את הנכים שלה? מישהו צריך לראות אותנו, לשמוע אותנו. למישהו צריך להיות אכפת".

ביוזמת ח"כ אילן גילאון (מרצ) צפויה להתקיים היום פגישה בין נציגי משרדי האוצר והרווחה להנהלת הקרן. לדברי גילאון, "הקרן לשיקום עוסקת בתפקיד חשוב ביותר שמשפיע על חייהם של עשרות אלפי אנשים עם מוגבלויות. עלינו לדאוג שהיא תישאר בבעלות ציבורית".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "קשיי הניהול של הקרן למפעלי שיקום הובילו אותה לגירעונות כספיים שמקשים על המשך פעילותה. המדינה העבירה 10 מיליון שקל כמקדמה, מעבר לתקציב שמועבר לקרן מדי שנה, על מנת לסייע לה להמשיך ולספק שירותים. כעת, הקרן דורשת 10 מיליון שקל נוספים, אך אינה מסכימה להשלים את תוכנית ההבראה והתנגדותה מונעת את המשך פעילות הקרן".