ארבה? ככה אוכלים תולעים בזימבבווה
התולעת נקראת על שם העץ שאת עליו היא אוכלת אחרי שהיא בוקעת בקיץ. אחרי שישה שבועות של גשם, התולעים נשארות על עצי המופנה בגוונדה, אזור יבש בדרום זימבבווה שבו חיים רועי בקר. אמנדה נקובה בדרך כלל מטפלת בבקר ואוספת עצי הסקה למכירה, אבל בעונת איסוף התולעים היא מצטרפת לנשים האחרות במלאכה. גם כמה גברים משתתפים באיסוף התולעים מהעצים לתוך דליים. את העקשניות מנערים או מגרדים במקל.
במגע עם העור התולעים מפרישות נוזל חום וידיהם של "הקוטפים" הופכות חלקלקות. נוזל ירוק יוצא מהן כשמעיהן נלחצים החוצה. בזמן עונת האיסוף מתכסות המרפסות של בתי הבוץ באזור באלפי תולעים שמתייבשות בשמש החמה.
התולעים הם אוכל רחוב פופולרי בשוק, שם הן נמכרות בכוס ונאכלות מיד. הרוכלים מציעים טעימות חינם. אניני הטעם מתעניינים באזור שממנו מגיעות התולעים, ומבחינים לטענתם בטעמים השונים של התולעים שמקורן במחוזות שונים.
התולעת היא מקור בריא וזול לחלבון. מרלון צ'ידמו, תזונאי מזימבבווה, אמר כי התולעים מזינות ביותר ומכילות פי שלושה חלבון מהנמצא בבקר. תולעי מופנה מיובשות מניעות תעשייה של מיליוני דולרים והן מיוצאות לדרום אפריקה ובוצוואנה. אפשר למצוא אותן אפילו במסעדות אפריקניות בפריז.
אחרי שיובשו, ניתן לאכול את התולעים מיד, או לבשל אותן ברוטב חמאת בוטנים ולהגיש אותן לצד פולנטה רכה. הטעם מזכיר חטיפי תפוח אדמה מטוגנים. נשיא מלאווי הראשון, הייסטינגס קמוזו בנדה, היה ידוע בחיבתו לחטיף ונהג לשאת אותו איתו כדי לחלק לילדים שפגש בדרכו.
להרפתקנים, הנה מתכון קונגולזי:
להשרות 500 גרם של תולעי מופנה במים במשך שלוש שעות, לטגן בצל בשמן אגוזים עד להשחמה, להוסיף ג'ינג'ר טרי, שום קצוץ, כורכום וצ'ילי ולטגן חמש דקות. להוסיף עגבניות קצוצות ולבשל על אש קטנה במשך 20 דקות. להוסיף את התולעים ולבשל זמן קצר, עד שיתרככו אך עדיין יהיו פריכות מעט. מלח ופלפל לפי הטעם.