משרד החינוך: הפרדת בנים ובנות - רק מכיתה ד'
לאחר ששנים ארוכות נמנע מלהתייחס לסוגיה המסעירה את הציונות הדתית, פרסם משרד החינוך נהלים הקובעים כי ההפרדה בין בנים לבנות בזרם הממ"ד תחל בכיתה ד'. עם זאת, ניתן יהיה לשנות את מועד ההפרדה בהחלטה של שני שליש מההורים
בבתי הספר היסודיים של הזרם הממלכתי-דתי תונהג הפרדה בין בנים לבנות החל מכיתה ד' – כך קובע המינהל לחינוך דתי במשרד החינוך. עם זאת, נקבע כי ניתן יהיה להפריד בין המינים כבר מכיתה א', או לחילופין, לערבם גם בכיתות הגבוהות, זאת בהחלטה משותפת של לפחות שני שלישים מההורים.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>
סוגיית ההפרדה בין בנים לבנות מפלגת בשנים האחרונות את הציונות-הדתית, שכן הזרמים השמרניים דוגלים בהפרדה כבר בכיתות הנמוכות, והזרמים הליברלים יותר מצדדים בחינוך מעורב. באזורים שבהם מוסד אחד משמש את שתי האוכלוסיות, הפך הפער הפער האידיאולוגי הפך למאבק של ממש, ובמקרים רבים גרם לתומכי ההפרדה לעזוב את החינוך הממלכתי ולהקים בתי ספר פרטיים.
עד עתה נמנע משרד החינוך מלהכריע בסוגיה, אך כעת הוא מפרסם מדיניות אחידה שגיבשה מועצת החמ"ד (חינוך ממלכתי דתי), המייעצת למינהל החינוך דתי. היא אושרה על ידי יו"ר המינהל, ד"ר אברהם ליפשיץ, אך עדיין טעונה השלמה בחקיקה ובתקנות.
"סוגיה המסעירה את הרוחות"
בדברי ההסבר של מועצת החמ"ד נכתב כי מדובר בסוגיה ה"מסעירה תמיד את הרוחות", וזו הסיבה לכך שמיום הקמת זרם חינוכי זה ב-1953 ועד עתה נרתעו ראשיו מעיצוב משנה סדורה בעניינה, אך המצב שנוצר בעקבות כך "אינו תקין מכל בחינה, חברתית ומוסרית" ולכן יש "להשלים ולעדכן את החסר והנדרש כל כך בתחום זה".
במסמך סוקרת המועצה את היסטוריית ההפרדה ומזכירה כי מוסדות החמ"ד הראשונים שהוקמו בראשית המאה העשרים היו כולם נפרדים, עד ש"בתי הספר לבנים ובתי הספר לבנות היו סימן ההיכר של החינוך הציוני-דתי". מבחינה הלכתית, קבעה, "לא היה שום פוסק אשר אישר למידה בכיתות מעורבות במצב של קבע" והסכמה לכך נבעה רק מאילוצים תקציביים ואחרים.
נכון לשנת הלימודים התשע"ב, בכ-200 בתי ספר התקיימה הפרדה מלאה, ב-50 הפרדה חלקית וב-150 בתי ספר היו הכיתות מעורבות. עם זאת, בשנים האחרונות נרשמת מגמה של התחזקות כל צד באידיאולוגיה שלו, ולכן "באותה מידה שמתחזקת מגמה של הפרדה מגדרית בכל הגילאים על ידי קבוצות רבות כך מתחזקת מגמה הפוכה אצל קבוצות אחרות", נכתב בדברי ההסבר.
העצמת מתחים
לפי המסמך שפרסמה מועצת חמ"ד, התוצאה היא העצמת המתחים בין שני הזרמים, עד כדי "כיפופי ידיים" בין הורים באותו מוסד, או פיצול והקמה של בתי ספר פרטיים, שלטענת המועצה "אינם נושאים בנטל החינוך הציבורי אף שעיקר תקציבם הוא תקצוב ציבורי".
זאת ועוד, יש המתעקשים לקיים הפרדה גם כאשר מספר התלמידים שבכל כיתה נמוך ואין די תקני הוראה ותקציבים מטעם המדינה, באופן שבו העול הכלכלי נופל על ההורים ותנאי ההעסקה של המורים נמוכים מאלה שבחינוך הממלכתי."בכיתות לא תקניות כאלה נאלצים המנהלים להעביר שעות מייעוד אחד לייעוד אחר, לתמרן באופן לולייני מורים ושעות ובעיקר לסמוך על מקורות כספיים חיצוניים", נכתב, "המנהלים נאלצים לפעול על הסף מבחינה חוקית, מנהלית וכספית".
"כיתות בלתי תקניות יוצרות עומס תקציבי בלתי ראוי ובלתי צודק על ההורים. ההורים נדרשים לשלם בכספם עבור השלמת שעות ותגמולי מורים באמצעות 'סל הורים', 'קרן הורים' ועוד מיני דרכים יצירתיות".
למרות הצורך בהסדרה של הנושא, מודגש כי היא לא תתבצע ב"הנחיות מגבוה", שכן דרכו של החמ"ד היא "לעודד שיח ודיאלוג בין בית הספר לבין אוכלוסיית ההורים והתלמידים והתאמת אופיו ופעילותו של בית הספר לאופי הקהילה אותה הוא משרת". זו הסיבה לכך שההפרדה בין בנים לבנות מכיתה ד' היא מעין ברירת מחדל, ונתונה לשינוי ברוב של 67%.
רצון להיבדלות חברתית
בתנועת "נאמני תורה ועבודה", הנאבקת במשך שנים לצמצום הפרדה, בירכו על התערבות משרד החינוך, ומסרו: "אנו שמחים על כל דרך שתכליתה להרבות שלום בקהילות ולהביא להסדרה של ההפרדה אשר מתקיימת במקרים רבים בגלל רצון להיבדלות חברתית. אתגרה הגדול של הציונות הדתית יהיה להשיב את העובדות שנקבעו בשטח, בחזרה למצב הגון ונכון מבחינה חברתית, תורנית וחינוכית".
עם זאת טענו בתנועה כיהנחיות המסמך הן כלליות מאוד. "השאלה הגדולה היא כיצד הדברים יישומו בשטח. יש לוודא כי הם יפעלו לטובת כל הצדדים, מבחינה תקציבית ומנהלית, ולא לטובת צד אחד בלבד. לתפיסתנו, הנחת היסוד ההלכתית המעודדת הפרדה, הרמוזה במסמך, נובעת מתפיסות שאינן תואמות עמדות הלכתיות וערכיות המתקיימות בזמן הזה".