דוקר גדי ויכמן: "אני תמיד עם סכינים, זו שריטה"
הצעיר שנאשם כי רצח את ויכמן בגינה בב"ש טען בעדותו: "לא תיארתי שהוא יאבד את חייו". לדבריו הוא נהג להסתובב עם סכין: "יש לי פרנויות". התובעת עימתה אותו עם העובדה שהוא הועסק כקצב וידע היכן לדקור. השופטים יצאו לסיור בזירת הרצח
"עשיתי תנועה עם הסכין. לא תיארתי לעצמי שהבנאדם יאבד את החיים שלו", כך העיד היום (ב') בבית המשפט עדן אוחיון, הנאשם ברצח גדי ויכמן בגינה ציבורית ברחוב בר ניסן בבאר שבע בחודש מאי שעבר. לאחר העדות יצאו חברי הרכב השופטים הדן בתיק לסיור בזירת הרצח. סגנית נשיא המחוזי בבאר שבע, רויטל יפה כ"ץ, והשופטים יורם צלקובניק ואריאל אגו, התלוו לנציגי המשטרה ולאלמנתו של ויכמן, מיכל לוי. הנציגים סיפרו על האירועים באותו לילה, והאלמנה מיכל לוי סיפרה על הרצח מזווית ראייתה. בהמשך עלו השופטים לדירתה, משם צפתה באותו לילה באוחיון דוקר למוות את בן זוגה.
משפט הרצח של גדי ויכמן - כתבות נוספות ב-ynet:
- אלמנת גדי ויכמן העידה: "הוא לא נגח, נגחו בו"
- שחזור הדקירה בב"ש: "הוא לא שם כיפה כשרצח"
- חברת הנאשם ברצח: "גדי ויכמן התקפל וברחנו"
- גדי ויכמן נקבר. אלמנתו זעקה: "איפה גדי?"
בעדותו מוקדם יותר בבית המשפט שִחזר אוחיון (18) את האירוע וסיפר על ההחלטה לשאת עליו סכין כשהלך לפגוש את חברתו מ' בגינה הציבורית: "שמתי את הסכין עליי, לצערי הרב. יש לי קצת לחץ, פרנויות. יש לי בעיה קצת כשאני יוצא עם סכין מחוץ לבית. יש לי תיקים קודמים על זה".
ויכמן, בן 36 במותו, נרצח בסביבות השעה 2:00 בלילה שבין שישי לשבת, 5 במאי, כשירד לגינה הסמוכה לביתו כדי לבקש מקבוצת צעירים לשמור על השקט. אלמנתו מיכל ותושבים אחרים המתגוררים באזור פנו למשטרה כמה פעמים באותו לילה והתלוננו על רעש שעלה מהגינה. אחרי שהפניות לא הועילו, החליט ויכמן לרדת לגינה בעצמו ולהתעמת עם הצעירים.
בעדותו סיפר אוחיון ששתה אלכוהול לפני שהגיע למקום: "עשיתי לי כוס וודקה בדרך לפארק. ישבנו בפארק והתקשרתי לחבר שלי שיבוא. בזמן השיחה כנראה שדיברתי בקול. אנשים שותים קצת ולא שומעים. האלמנה, שלא יצא לי להתנצל בפניה... ישבנו שם והיא יצאה מהמרפסת ואמרה 'תהיו בשקט. תעופו מפה. אתם תעשו רעש מתחת לבית של אימא שלכם. הזמנתי משטרה'. אמרתי לה שזה לא מקום פרטי שלה, 'כנסי לבית'. המנוח יצא מהמרפסת ואמר תעופו מפה כולכם לפני שאני יורד למטה. אמרתי שהמשטרה זה החוק ואם המשטרה תחליט להעיף אותי מפה אלך".
אוחיון המשיך: "היה סוג של עימות מילולי. לא התייחסתי כל כך. פתאום ראיתי מישהו קופץ מעל הגדר והולך אליי בהליכה מהירה. התקדמתי אליו צעד-שניים. ישר קיבלתי... לא ידעתי אם זה נגיחה או פיצוץ. עפתי אחורה. ראיתי מטושטש. סחרחורת. בזמן שנפלתי נפלה לי הסכין מהצד. התרוממתי ופקחתי עיניים. ראיתי אותו בכיוון שלי כאילו בא להמשיך לתקוף אותי".
התובעת, עו"ד אליזבת אברהם, טענה כי הסכין לא נפלה אלא הוא שלף אותה, אך הוא התעקש שניסה לדקור את ויכמן ברגליו: "כנראה שהוא רכן לכיווני. הוא קיבל את הדקירה במקום".
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- "שיחות חדר המורים" נחשפו: "רכילות ושפת רחוב"
- קרובי הרב שנהרג הטיחו באוגדונר: "היה מחדל"
- צועדת לי-ם למען הדיור הציבורי: "רוצה את ביתי"
- תעשה היסטוריה? לסבית רצה לראשות ניו יורק
אוחיון: לא נרדמנו כל הלילה
לאחר העימות נמלט אוחיון מהמקום, ולדבריו למד על מותו של ויכמן מהתקשורת. לחברתו הורה לא לדבר על המקרה עם איש: "הייתי המום. ברחתי. פחדתי. כל מי שנמצא איתי.
החלפתי בגדים. היינו אני וחברה שלי אצלי בבית ואז הלכנו לבית שלה. לא נרדמנו כל הלילה. הייתי המום עדיין מהמקרה".
למחרת הגיע קצין מודיעין לביתו של אוחיון, שטען שהוא לא יודע מה אירע בגינה: "הוא אמר לי 'טוב'. קם והלך".
בחקירה הנגדית עימתה אותו עו"ד אברהם עם גרסאותיו השונות שמסר במשטרה, בהן בין היתר הכחיש כי היה מעורב באירוע. אוחיון הועסק כקצב במרכול, ועו"ד אברהם עימתה אותו עם הנושא: "במסגרת עבודתך אתה יודע איפה צריך להכניס את הסכין כדי שתחתוך".
על חיבתו לסכינים אמר אוחיון: "מה לעשות שיש לי איזו שריטה. אני הולך כל הזמן עם סכין כי יש דברים שקורים בחוץ ורואים את זה ביום-יום".
לפנייה לכתב/ת 
