להקת ספיר: רבנים בריטים שרים "סלאם"
הרבה להקות בריטיות החלו את דרכם במנצ'סטר, וגם דני ברגסון ומיטשל גודמן הקימו בה את הרכב המוזיקה היהודית "ספיר". עם צאת אלבומם הראשון, הם אומרים כי העיסוק במוזיקה רק משפר את עבודתם כרבנים. קבלו ארבעה שירים בבכורה
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>
השניים, דני ברגסון, המשמש כרב בית הכנסת "פינר" בלונדון, ומיטשל וגודמן, העומד בראש המכון היהודי לחינוך מבוגרים במנצ'סטר, הקימו ב-2005 את ההרכב המוזיקלי "ספיר" שבימים אלה מוציא את אלבומו הראשון, "הדים", הכולל גרסאות כיסוי לשירים בעברית, שירים מקוריים וקטעים אינסטרומנטליים.
מלבד הצורך ללהטט בין העיסוק במוזיקה ובין תפקידם כרבנים, תוך ניהול סדר יום עמוס במיוחד, נדמה כי השניים לא חשים כל סתירה בין שני העיסוקים שלהם. "העיסוק במוזיקה רק משפר את העבודה שלנו כרבנים, שחלק ממנה היא לרומם ולשמח אנשים", אומר גודמן. "אנחנו מרגישים שהתשוקה שלנו למוזיקה נובעת דווקא מהמורשת היהודית שלנו".
העברית לא מהווה מכשול
כשברגסון לימד במכון היהודי לחינוך מבוגרים במנצ'סטר, שמע מחברים שהרב מיטשל גודמן, שלימד גם הוא במכון, הוא נגן גיטרה בחסד. "אמרו לי שהוא גיטריסט וירטואוז, ומאוד רציתי לשמוע אותו", הוא מספר. "ברגע שנפגשנו, גילינו שהחיבור המוזיקלי בינינו מעולה".
"התחלנו להופיע במקומות קטנים, ואחר כך גם במקומות יותר גדולים. הדברים פשוט התגלגלו עד שהגענו עד הלום", מספר ברגסון. "בהופעות האחרונות שלנו האולמות היו מלאים. אנחנו מרגישים ברי מזל שזכינו בתגובות כל כך נלהבות".
לדבריהם, לא רק יהודי בריטניה נמנים על הקהל שלהם. "תמיד חשבנו שהעברית עלולה להוות מכשול, אבל התברר שטעינו", אומר ברגסון. "מאז שהוצאנו את האלבום, קיבלנו פידבקים מעולים מאנשים בתעשיית המוזיקה הבריטית, שמאוד אהבו את השירים שלנו. זה מאוד מחזק אותנו".
ערבוב אקלקטי
למרות החיבור ביניהם, הרקע המוזיקלי של השניים שונה בתכלית. הרב גודמן למד לנגן ב"לונדון טכנולוג'י",
ובהמשך הופיע כנגן עם הרכבים שונים, הפך למורה מבוקש לגיטרה ואף כתב שלושה ספרי לימוד מוזיקה.
הרב ברגסון, לעומתו, למד אופרה באקדמיה הסקוטית למוזיקה, ומשמש כחזן בבתי כנסת ובאריעוים דתיים. בנוסף, היה בעבר אחד מחבריה של הלהקה הבין-דתית, "אול פיית'ס", שכללה שישה בני דתות שונות, וכמה משיריה הושמעו ברדיו הבריטי הארצי.
החיבור ביניהם מוליד מוזיקה שהיא לדבריהם "ערבוב אקלקטי של השפעות, רוק, פופ, ג'אז, ופולק". "אנחנו אוהבים לחקור ולאמץ רעיונות וז'אנרים חדשים, ומעדיפים שלא לתחום את עצמם בסגנון מוזיקלי מוגדר", אומר ברגסון.