חנוך דאום מסביר: כך נגמלים מהפורנו

ילדים, הכתבה הזו איננה בשבילכם: התכנסנו כדי לעסוק בפורנו.

אני אינני צופה בפורנו. באמת. זה לא עושה לי שום דבר. אולי במקום לא מודע אני מקנא בחניתות הארוכות של השחקנים, אולי אני רגיש מדי לתובענות המינית של השחקניות. השורה התחתונה היא שהכול קצת בוטה לי מדי.

ודווקא בגלל התכונה המוזרה שלי - שהרי רוב מוחלט של בגירים בעולם המערבי נכנס לאינטרנט בעיקר בשביל פורנו - מותר לי לומר דבר מה מאוד לא פופולרי: הפורנו שטף את העולם בכמות המאיימת להטביעו.

עוד בגליון סוף השבוע המיוחד של "7 ימים":

כך שתל המוסד מכשיר האזנה בכיסא של אבו מאזן

ד"ר אורי ורניק מסביר לי שהדבר הראשון שהוא אומר למכורים שמגיעים אליו לטיפול הוא שזו לא אשמתם. זה המנגנון. ככה נבראנו. אנחנו גברים כמו הגברים שחיו בעולם הקדמון. נועדנו לחפש אישה כדי להתרבות. המנגנון האבולוציוני שלנו נועד לנצל הזדמנויות, הבעיה היא שאנחנו חיים בעולם של אינסוף הזדמנויות, ומי שלא מצליח להערים על המנגנון הטבעי שלו ולבנות מערכת חלופית, ימצא עצמו במהרה מככב בסרט "אוננות עם שחר" ולכוד בעולם שכולו פורנו.

ורניק הוא פסיכולוג קליני ומטפל מיני ידוע ואדם נחמד. לאחרונה הוציא ספר מעניין שנקרא "שינוי ברוח קלילה". השאלה הראשונה שאני שואל אותו היא מדוע לגמול אנשים מפורנו. מה הבעיה עם ההתמכרות הזו. הרי לא מדובר בסמים שהורסים את הגוף או בהימורים שהורסים את הבית.

הדוקטור מצדיק אותי. בסיס הטיפול שלו הוא בדיוק ההנחה שאין שום בעיה עם פורנו, כל עוד האדם אינו מרגיש שיש עם כך בעיה.

 אבל ברגע שמישהו פונה אליו, הוא מציע פתרון. ברגע שאדם מרגיש שבגלל הפורנו חייו אינם חיים, יש בעיה. מה הכוונה בכך שחייו אינם חיים? שהוא לכוד בלופ כזה של פורנו מהבוקר עד הלילה, שהוא מעדיף את זה על החיים האמיתיים, שזה בא במקום קשרים אמיתיים עם העולם בחוץ, שזה בא במקום יחסי מין, שזה מחליף חיי חברה, שזה ממלא שעות רבות ופוגע בקשריו עם בני המשפחה, פוגע בתפוקה בעבודה, משתלט על החיים ומחליש אותם. וכאלה אנשים, מתברר, יש לא מעט.