לעשות רוח גם בעולם התעסוקה

מדעי הרוח נתפשים לא אחת כתחום שטוב לנפש אך אינו רלוונטי לשוק התעסוקה. בעידן שבו סטודנטיות וסטודנטים מצפים שלימודיהם באקדמיה ישמשו להם מקפצה לעולם העבודה או המחקר, חוגי לימוד כגון פילוסופיה, היסטוריה ותלמוד נדחקים לטובת חוגים אחרים המבטיחים מקצוע ופרנסה. ההתייחסות הסטריאוטיפית למדעי הרוח כאל לימודים שאי אפשר להפיק מהם תועלת מעשית היא שגויה, עושה להם לא מעט עוול ומוציאה את דיבתם רעה.

מדעי הרוח אכן אינם מתיימרים להעניק הכשרה פורמאלית לעבודות שונות, לא לכך נועדו ולא זו מטרתם. מנגד, אם נסתכל סביבנו נגלה כי הצורך בתחומים רבים של שוק העבודה בהכשרה פורמאלית הולך ופוחת. בעולם הדינמי שבו אנו חיים, שינוי רודף שינוי ומה שאנחנו יודעים היום עשוי להיות במהרה חסר ערך.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

אוי אוי אוי, המורה לא אוהבת את הבן שלכם / זיו תדהר

מורשת חסרת ברק / יחיעם ויץ

את מקומה של ההכשרה הפורמאלית מחליף הצורך בחשיבה מתודולוגית, ביכולת לבחון את העולם בראייה ביקורתית ומנקודות מבט שונות, לנתח ביעילות את הררי המדע המציפים אותנו ולהבחין בין עיקר לתפל. ההיכרות של עובדים עם תוכנת מחשב כזו או אחרת מהותית פחות כיום מיכולתם להיות יצירתיים. מעסיקים יכולים להכשיר את עובדיהם לבצע מטלות טכניות שונות, ואולם אף אם רצו היו מתקשים להקנות להם דמיון ומעוף.

הפקולטה למדעי הרוח היא המקום המתאים והטוב ביותר לרכוש כלים כה נחוצים ולא טריוויאליים כגון חשיבה מעמיקה ויצירתית ויכולות ניתוח. הרי מהם לימודי היסטוריה אם לא הבנת תהליכים מורכבים והתוודעות לדרכי קבלת החלטות? מהם לימודי פילוסופיה אם לא פיתוח יכולות החשיבה? ומהם לימודי אמנות אם לא ניתוח אינטגרטיבי של תכנים ומסרים המופיעים במגוון צורות והקשרים? שם חלופי הולם למדעי הרוח הוא מדעי החשיבה, ואם יש משהו שנחוץ כיום בעולם העבודה הוא אנשים חושבים.

בנוסף לכך, בשנים האחרונות תרים יותר ויותר גופים, ארגונים ועמותות אחר עובדים בעלי כושר הנהגה המסוגלים להוביל תהליכים חברתיים. אין קורס או חוג לימוד המסוגלים ללמד צעירים בשלושה צעדים קלים כיצד להפוך למנהיגים חברתיים, אך ברור כי המפתח לפיתוח מנהיגות חברתית הוא פיתוח תודעה חברתית ביקורתית. נושא זה עובר כחוט השני במדעי הרוח, העוסקים רבות בתשתיות היסוד של המרקם החברתי והתרבותי שלנו.

גם אלו החוששים מכל סיבה שהיא להתמקד אך ורק במדעי רוח, יכולים ליהנות ממגוון רחב של תחומי לימוד במוסדות המובילים להשכלה גבוהה. הם יכולים לשלב חוג מתחום הרוח עם חוג מפקולטות אחרות או לעשות בהמשך דרכם תארים מתקדמים מפקולטות אחרות. אין מניעה למשל שסטודנט ישלב בין לימודי מוסיקולוגיה ללימודי פיזיקה או ילמד בלשנות וימשיך בשלב מאוחר יותר ל-MBA. להיפך, ככל שסטודנט ייחשף למבחר גדול יותר של דיסציפלינות, כך יעשיר יותר את עולמו וירכוש כלים ומיומנויות שיסייעו לו בעולם העבודה.

בשבועות האחרונים החלה ההרשמה לשנת הלימודים הבאה במוסדות הלימוד האקדמיים. אני מציע בחום לכל צעיר וצעירה המעוניינים לבוא בשערי האקדמיה וחושבים על אופק תעסוקתי, לבחון לעומק את מגוון תחומי הלימוד שמציעות הפקולטות למדעי הרוח. מעבר לחוויה האינטלקטואלית שמעניקים מדעי הרוח, חשוב שיידעו שגם בראייה הפרקטית והתעסוקתית, רוח היא לא מילה גסה.

ועל כל השיקולים החשובים הללו אוסיף ואומר כי עבור מרבית האנשים, שנות הלימודים באוניברסיטה הן הזדמנות שלא תשוב להרחיב אופקים. זהו הזמן להיחשף אל רעיונות מעוררי השראה ופליאה ולגלות את הגבהים שאליהם יכולה להמריא הרוח האנושית. אין מקום טוב יותר לעשות זאת מאשר במדעי הרוח.

פרופ' מנחם בן-ששון, נשיא האוניברסיטה העברית

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il