יעלון צפוי להאריך את כהונת גנץ לשנה רביעית

במשך ארבע שנים חיכה משה (בוגי) יעלון בסבלנות כדי להחליף את אהוד ברק כשר הביטחון, ובין השניים זרם לא מעט דם רע. אחת ההחלטות המשמעותיות הראשונות שצפוי יעלון לקבל מדגישה את הבדלי הגישה בין השניים - והמרוויח יהיה הרמטכ"ל בני גנץ, שכהונתו תוארך ככל הנראה בשנה נוספת לארבע שנים.

יעלון תומך בהארכת הכהונה לגנץ, שדורשת החלטת ממשלה אך לא צפויה בקרב השרים התנגדות להמלצתו של השר. הרמטכ"ל ה-20 מונה ב-14 בפברואר 2011 לשלוש שנים, עם אפשרות להארכת הכהונה "בנסיבות מיוחדות". בעקבות פרסום הידיעה ב-ynet, מסר מקור ממשלתי מהימן כי שר הביטחון היוצא אהוד ברק סיכם לפני שבועות אחדים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כי כהונתו של הרמטכ"ל גנץ תוארך בשנה נוספת כפי שמאפשר החוק. לדברי המקור, נתניהו קיבל ללא היסוס את המלצתו של שר הביטחון היוצא אולם שניהם החליטו לפרסם רשמית את דבר הארכת כהונתו של גנץ רק אחרי שתושבע ממשלה חדשה. מסיבה זו טרם פורסם רשמית שהממשלה תתבקש על-ידי ראש הממשלה לאשר את הארכת הכהונה.

עוד חדשות ב-ynet:

נתניהו מגיע לפרס: "לקראת מהומה בליכוד"

לשתות כוס תה עם האיש שהרג את אבא שלי

סוגיית משך כהונת הרמטכ"ל ואפשרות הארכתה הייתה ממוקדי הסכסוך בין ברק לרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. שר הביטחון הקודם הודיע אז שלא יאריך את כהונת אשכנזי לשנה חמישית, אחרי שבעת מינויו (בזמן השר עמיר פרץ) נקבע לראשונה משך כהונה של ארבע שנים, עם אפשרות לשנה נוספת.

יעלון מכיר את הנושא על בשרו. בעת שהיה רמטכ"ל החליט השר שאול מופז בצעד חריג שלא להאריך את כהונתו מעבר לשנה השלישית. זה קרה כמה חודשים לפני יישום תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ששהוביל ראש הממשלה אריאל שרון, שיעלון נחשב לאחד ממתנגדיה. כעת יש לו אפשרות להוציא לפועל את השקפתו ולפיה רמטכ"ל צריך לכהן ארבע שנים על-פי חוק. שלוש שנים הן פרק זמן קצר מדי לטעמו.

החוק לא מגדיר משך כהונת רמטכ"ל, ועד ל-2007 הדבר גם לא נקבע בהחלטת הממשלה על המינוי. היה מקובל למנות לשלוש שנים ולהאריך לשנה רביעית. ב-2007 לראשונה צוין שאשכנזי יכהן לארבע שנים, עם אפשרות להארכה "בנסיבות חירום".

אחרי הסכסוך הגדול, בעת שביקש למנות את יואב גלנט ב-2010, השר ברק הסביר לשרים את רצונו לקצוב את כהונת הרמטכ"ל: "58 שנים השלוש פלוס אחת עבד למופת. אין סיבה לא לחזור לזה. הרמטכ"לים היו תמיד עצמאיים, עכשיו היה ארבע שנים - וראיתם מה קרה". בקשת ברק התקבלה אז, אך יעלון לא השתתף באותו דיון.

בדו"ח על פרשת הרפז, שנולדה מהעימות הקיצוני בין ברק לאשכנזי, המליץ מבקר המדינה לקבוע בחוק את משך הכהונה ואף להתחשב בשיקולים השונים שנובעים ממתן אפשרות לארכת הכהונה או מהיעדרה. כעת ייתכן שיעלון יוביל מהלך חקיקה שלראשונה בתולדות המדינה יקבע במסמרות את הסוגיה שנותרה עד כה בערפל, וחשיבותה לניהול הצבא והביטחון רבה מאוד.