"חבילת המצות קטנה": מעמד הביניים לפני פסח

מבט בוחן נוסף על מוצרי הצריכה שעל המדפים, השוואת מחירים, הקטנת כמויות וחיסכון תמידי - מעמד הביניים הישראלי נערך לחג הפסח המתקרב כשמול עיניו לא רק תחושת חגיגיות וחופש, אלא גם יוקר מחיה שמכביד על כלכלת הבית בנושאים שבעבר היו קונצנזוס. "פעם היינו מטיילים בחג עצמו, מבלים באטרקציות, אבל על זה נוותר", סיפר תושב הקריות ל-ynet. "כל המחירים כפולים עכשיו, אז לא נראה לי שנטייל. אולי לאיזה פארק ליד הבית".

עוד בערוץ החדשות של ynet:

לשתות כוס תה עם האיש שהרג את אבא שלי

משכורתו של אבי במפעל קוצצה ואשתו עובדת כמטפלת. השניים מגדלים ילדה כבת שש וצפויים לחסוך את עלויות אירוח ליל הסדר ולחגוג אצל החמות. "זה גם לכאורה חיסכון, אבל ברור שנביא דברים איתנו, אתה לא יכול לבוא בידיים ריקות", הסביר. "בקניות לקראת החג מסתכלים שלוש פעמים על כל דבר שרוצים. בודקים אם באמת צריך, משווים מחירים, חוסכים בבסיס. אם אני לא צריך חבילת מצות גדולה, אז אקנה את הקטנה ביותר שאפשר".

משפחת בר יהושפט. "דירה היא בגדר חלום"(צילום: עידו ארז)

רותי גבאי. "מינוסים על מינוסים"

בני מעמד הביניים מוגדרים ככאלו שהכנסתם נעה בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית למשק בית (כ-5,500 שקל לאדם בחודש). לפי מחקר של מרכז אדווה, חלקו של המעמד הבינוני הישראלי בכלל ההכנסות במשק ירד בעשורים האחרונים, כמו גם בעלותו על רכוש. שיעור הבעלות על דירה בעשירון השכר החמישי, לדוגמה, ירד מ-76.1% ב-1992 ל-65.9% ב-2010.

"אנחנו בודקים את המחירים ומשתדלים לא להתפרע. כי היום הכול יקר", סיפרה רותי גבאי (53), אם לארבעה ילדים שתקיים את הסדר בביתה. "השנה נסתפק בבשר בקר במקום כבש. הסל של השנה הוא לא של שנה שעברה. אנחנו משתדלים להצטמצם, ולהשאיר את העיקר לערב החג. בעיה לוותר כי זה פעם בשנה". גבאי עובדת כמנהלת משפחתון ובעלה מאבטח בשכר נמוך. "אנחנו קונים על חשבון מינוסים על מינוסים. זה לא פשוט. אבל מתנות אני עדיין קונה רגיל - רק למי שקרוב אליי".

אבי (46) יארח השנה את כל המשפחה. "שלושים איש. וכשאתה מארח כמות כזו של אנשים אתה צריך עזרה. אז אח אחד מביא כסף. אח אחר מביא שתייה. זה בגלל המצב הכלכלי". הוא ואשתו, הורים לארבעה ילדים, עובדים ומגדירים עצמם כבני מעמד הביניים. "שניים מהילדים גדולים אז הם קונים לעצמם. זה מוריד מהנטל, אבל במחירים כיום זה כאילו קניתי לארבעתם. החג הזה הוא על טהרת הבשר. אין הרבה מה לאכול. ובשר זה יקר. חבל על הזמן".

לפי דו"ח העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי, חלקן של המשפחות העובדות העניות בקבוצת המשפחות בגיל העבודה גדל בשנים האחרונות. בנוסף, נרשמה עלייה חדה בחלקן של משפחות עם שני מפרנסים ויותר - יחידות שהיו ידועות שנים רבות כחסינות מפני עוני.

"לחיות ממה שיש"

"אנחנו לא מסכנים ולא מתבכיינים, אנחנו מעמד ביניים גאה שעובד קשה לפרנסתו אבל הקיום כאן הופך ליותר ויותר בלתי אפשרי", ביקש להדגיש אורן בר יהושפט (34), שיחד עם הכנסת רעייתו ענבר ממוקם כמעמד ביניים ישראלי טיפוסי. "החגים הם בהחלט עלייה בהוצאות. אנחנו קונים בצמצום ומקצצים, אבל אנחנו לא צריכים את החגים כדי לדעת שצריך להתנהל בזהירות", סיפר.

השניים - הורים לשני ילדים בגיל 6 ו-3 - מחזיקים בשתי משרות כל אחד. "זו הדרך היחידה לשרוד. ההוצאות הן נטל כבד אז חוסכים במה שאפשר ומבטלים נסיעות וקניות שלא חייבים. בסופו של דבר ההכנסות נשארות אותו דבר כשמסביב הכול מתייקר", הסביר אורן, והגדיר רכישה פוטנציאלית של דירה כ"חלום" בלבד. "נורא שזה המצב בארץ ואכזרי לומר אבל הרצון שלנו בילד נוסף נתקל במציאות כלכלית

שלא מאפשרת את המימוש שלו".

לדברי אוריאל לדרברג, מנכ"ל עמותת פעמונים שמייעצת לאזרחים בקושי כלכלי, "במיוחד לקראת חג החירות מורגשת סוגיית יוקר המחיה והעלייה במחירי המוצרים הבסיסיים. אני קורא לממשלה להקל את כובד הנטל הכלכלי על משקי הבית ולדאוג שיותר משפחות יצליחו לסגור את החודש ולעבור את החג מבלי ליפול לבור כלכלי". הוא הוסיף כי "על המשפחות לשמור על חירותן - לא ליפול בשעבוד החובות והאשראי הבלתי מבוקר, לקנות רק מה שנחוץ, לתכנן מראש את הוצאות החג ולדעת לחיות ממה שיש ולא ממה שאין".

בני הזוג אלה ומתי אוליאל (30) מקיבוץ מפלסים שבמועצה האזורית שער הנגב ילדו לפני שלושה חודשים את בתם הבכורה. "אשתדל לקנות פחות בחג הזה. הבת שלי הכי יקרה לי בעולם אבל גם לגדל ילדה זה דבר מאוד יקר. אני מעריכה שבחודש אני מורידה מהקניות מוצרים שפעם היו רק עבורי ועבור בעלי בשווי של לפחות 200 שקל לטובת מוצרים בשבילה, אז מן הסתם גם בפסח הזה אקנה פחות דברים כאלה לטובת מוצרים לילדה".