שי לח"כ: שר החינוך הבא, לטיפולך המהיר
לשי פירון יש תוכניות גדולות לשינוי במשרד החינוך. אנשי חינוך מנסים לשרטט עבורו את הנקודות שדורשות טיפול, ותוהים אם תוכניותיו ישימות
צמצום מספר הבגרויות, החלת לימודי הליבה בכל מוסדות החינוך וצמצום פערים בין המרכז לפריפריה. לשר החינוך המיועד, שי פירון, יש הרבה תוכניות בקנה. אנשי חינוך מאמינים כי פירון יידרש לעשות שינוי בחשיבה, ובעיקר לארגן תקציבית את המשרד כדי להשיג את מטרותיו.
תקצוב שווה לכל תלמיד ללא קשר למיקום
ב"יש עתיד" סימנו מלכתחילה את תיק החינוך וייעדו אותו לרב פירון. לא בכדי נאבק יאיר לפיד עד הרגע האחרון בשביל מספר 2 שלו, וניצח בסופו של דבר. כעת יצטרכו במפלגה ליישם את מצע הבחירות שלהם ולפיו "על מערכת החינוך להוות מסגרת המאפשרת לכל תלמיד עתיד מבטיח". ואיך עושים את זה? מתחילים בהקצאת משאבים שוויונית לכל תלמיד, ללא קשר למקום המגורים שלו.
"הקשר בין מקום המגורים, דירוגו ומצבה הסוציו-אקונומי של משפחת תלמיד לבין יכולתו להגיע להשכלה גבוהה עדיין חזק ביותר", מסבירה חנה דורסמן, מנכ"לית עמותת חינוך לפסגות. "משרד החינוך פעל בעניין בשנים האחרונות, אך יש להגביר את ההשקעה על מנת לחזק את שוויון ההזדמנויות של התלמידים המגיעים מהפריפריה".
להשקפה זו מצטרפת גם פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, שטוענת כי הדרך לכך נעוצה בהתאמות נכונות. "כדי לטפל בחלשים צריך לפתח תוכניות מותאמות ולהכשיר מורים שיודעים לעבוד עם חלשים. מורה שמתאים לתלמידים מצטיינים או בינוניים - לא תמיד מתאים לחלשים", היא אומרת. "להגיד 'החלשים יהיו בכיתה קטנה ואותם ילמדו מורים בעלי תואר שני' זה לא מספיק. יש לבנות תוכנית שתאפשר לאתר מוקדם ככל האפשר את התלמידים החלשים ולהשקיע בהם".
תעודת בגרות? לא כולם חייבים
התאמות לצרכים הן כנראה שם המשחק. לדברי ליבמן, יש להפסיק את המרוץ לתעודת הבגרות כי לא כל ילד חייב אותה או יכול להשיג אותה. "פירון צריך להבין שמסלול הבגרות העיונית אינו מתאים לכל אחד", אומרת ליבמן, "יש ילד שיהיה טוב יותר בלעשות חשמל בצורה ירוקה ואינטליגנטית, מה נחות בזה? לא כולם צריכים בגרות עיונית, זו לא הוכחה לשום דבר".
עוד בחדשות ynet:
לנקודה הזאת התייחסה גם "יש עתיד" במצעה כשהצהירה כי תפעל להקמת בתי ספר טכנולוגיים המותאמים למאה ה-21, שיהוו מחצית ממספר בתי הספר בארץ ויאפשרו גם לתלמידים שאינם ניגשים לבחינות בגרות עיוניות לזכות בעתיד מקצועי. "אם הדבר הזה אכן יקרה מדובר במהפך גדול", אומרת ליבמן. "מעבר לעובדה שזה יעזור לתעשייה ולמשק, זה יעזור לתלמידים. לא כולם טובים בכול, ולא כולם יכולים לאהוב את הכול".
צמצום בחינות הבגרות: טוב או רע?
פירון לא הסתיר את כוונתו לצמצם את מספר בחינות הבגרות לארבע: עברית, מתמטיקה, אנגלית ומקצוע בחירה אחד. ואנשי החינוך בעד. "המצב הנוכחי, שבו יש כמות בגרויות עצומה, מביא לכך שהחינוך העל-יסודי מתרכז כמעט כולו בהכנה לבגרות, ומדובר במצב שלטעמי איננו יעיל ולא מביא לתוצאות המיוחלות", אומרת פרופסור לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך. "אמנם כדאי לשמור על הרעיון של מבחני הבגרות על מנת להשאיר מדד שווה לכל תלמיד וסטודנט בבואם לגשת ללימודים אקדמיים, אך אפשר וכדאי לצמצם את מספר מבחני הבגרות למינימום מסוים".
לדבריה, "ראוי במקביל לטפח בקרב התלמידים כישורי מנהיגות, יזמות וחשיבה ביקורתית שישרתו אותם בחיים במאה ה-21. ניתן כמובן להוסיף מקצוע אחד כבחירה, אך המגוון הרב של מבחני הבגרות הוא מיותר והוא מייצר לחץ - הן על התלמידים והן על המערכת".
השר היוצא, גדעון סער, החליט בתקופתו על הקמת ועדה בראשות מנכ"לית המשרד, דלית שטאובר, שאמורה הייתה לדון בצמצום הבגרויות. הוועדה הייתה אמורה להגיש את מסקנותיה בחודש דצמבר, אך בפועל כמעט ולא התכנסה. "אני חושב שהכרחי מאוד לצמצם את הבחינות ולשנות את דרכי החינוך", אומר יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, יובל כחלון. "הרבה פחות שינון חומר ויותר למידה, יותר פרויקטים, מחקרים עבודות, כי יום אחרי בחינה אנחנו לא זוכרים שום דבר. היום אנחנו לומדים למען הציון ולא למען הלמידה. זה לא נותן לנו שום דבר, בשום מקצוע אנחנו לא לומדים משהו לחיים".
לימודי ליבה? כן, אבל בשיתוף ובדו-שיח
אחת מהנקודות שעליהן עמדו במפלגה של פירון היא הכנסת לימודי הליבה לכל מוסדות החינוך, כולל החרדיים. "לימודי הליבה מהווים חלק מהותי ביצירת מרקם חברתי משותף. העדרם פוגע בעתידם של הבוגרים ובעתידה של המדינה", נכתב במצע המפלגה, שהוסיפה כי מבחינתה, בתי ספר שבהם לא יילמדו לימודי הליבה - לא יזכו לתקציב מהמדינה.
"צריך לשבת בדיונים עם קבוצות רחבות של קהלים ולקבל הסכמה בנושא", מסבירה ליבמן. "זה קשה וזה ייקח זמן רב, אבל זה מחייב. אפשר להקים ועדה שתורכב מנציגים מכלל השכבות והמגזרים ולה יהיה את המנדט לקבוע שבית ספר לא יקבל תקציב חלקי או מלא אם לא ילמד את מקצועות הליבה. זה תפקידה של ממשלה. שאותה ועדה תחליט על גרעין שהוא חובה ושמעבר לאלה תהיה למוסד אוטונומיה לבחור את תוכנית הלימודים".
לשפר את מעמד המורה בעיני התלמיד
בתקופתו של גדעון סער במשרד החינוך נרשמו רפורמות גדולות בכל הקשור לתנאי המורים. "עוז לתמורה" ו"אופק חדש" שיפרו את מצבם, גרמו להוספת שעות לימוד בבית הספר וגם שדרגו את השכר.
פרופסור קסן סבורה שזה לא מספיק. "הכוונה היא לחיזוק מעמד המורים: מול התלמידים, מול ההורים ומול משרד החינוך", היא מסבירה, "מעמד המורה תלוי במשתנים רבים ובהם גם רמת הכשרתו, ולכן יש לפעול למתן חופש אקדמי ואוטונומיה ניהולית למכללות האקדמיות לחינוך. יש לקדם גם את הקטנת מספר התלמידים בכיתות הלימוד".
קסן טוענת כי המהלכים שאמור לעשות פירון דורשים אומץ רב וצריכים לכלול גם סדר תקציבי אחר. "חייבת להיות התייעלות ארגונית של המשרד ותקציבו", היא אומרת. "השר החדש יהיה חייב להעריך מחדש את נחיצותם של מוסדות חינוך או עמותות מתוקצבות למיניהן, ולהחליט באומץ על סגירתם של אלו שאינם נחוצים או שמנפחים את התקציבים והמנגנונים המערכתיים על חשבון מוסדות הליבה".
פרופסור צבי ארד, נשיא המכללה האקדמית נתניה, הוסיף: "יש ליצור השתלמויות למורי המתמטיקה, המדעים והאנגלית, שאינם בוגרי תארים במקצועות הלימוד שלהם - כדי להביאם לרמה האוניברסיטאית המקובלת באותו מקצוע. מורה למתמטיקה צריך להיות מתמטיקאי, ורצוי שמורה לכימיה יהיה כימאי".
להעביר את הגיל הרך לאחריות משרד החינוך
בממשלת נתניהו התגאו בחוק חינוך חובה מגיל 3, אולם צריך לזכור כי עד הגיל הזה, מי שאחראי על הפעוטות הוא משרד התמ"ת. ב"יש עתיד" מאמינים שיש להעביר את האחריות אליהם מגיל אפס, ומקבלים תמיכה בארגון גני הילדים הפרטיים. "בראש ובראשונה צריך להעביר לידי משרד החינוך את השליטה על מערכת החינוך החל מגיל לידה ועד לכיתה י"ב", אומרת הדוברת ד"ר שולמית ביסמנובסקי. "הילדים שלנו לא נולדים בגיל שלוש ולכן אין סיבה שעד אז הם יהיו תחת פיקוח של משרד התמ"ת, שאיננו פיקוח פדגוגי אלא טכני".לדברי ביסמנובסקי, פירון יצטרך להעלות את רמת איכות הלימוד אולם במקביל לשמור על הגנים הפרטיים בישראל. "העלאת האיכות מתחילה בצמצום מספר הילדים בכל גן ובגיל הרך בכלל", היא אומרת. "חשוב מאוד גם לאפשר למערכת הפרטית לשרוד. כיום כמאה אלף ילדים עד גיל 3 נמצאים במערכת החינוך הפרטית. אין פתרונות למספר זה במערכת הציבורית, ולכן חשוב לשמר את המערכת הפרטית".
לפנייה לכתב/ת 
