מיץ חיפושיות: הצד המצחיק של הביטלס

השבוע לפני חמישים שנה הגיע הלהיט הראשון של הביטלס לראש המצעד הבריטי ("Please Please Me"). מלבד המוסיקה שפרסמה אותם, ארבעת המופלאים מליברפול התפרסמו בחוש ההומור שלהם: במילות השירים, בהופעות, ראיונות וכמובן קומדיות בכיכובם. הם גם היוו השראה לעשרות פרודיות במרוצת השנים. לרגל היובל, יערוך מועדון הסרט המופרע אירוע הצדעה מיוחד בסינמטקים שיכלול הרצאה מלומדת על הביטלס בקומדיה, ובסיום המהומה יוקרן על מסך הקולנוע עותק חדש של סרטם "לילה של יום מפרך".

חיפושיות במנוסה. "לילה של יום מפרך"

"לילה של יום מפרך" היה אמור להיות קומדיה בכיכובם של פול מקרטני, ג'ון לנון, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר, אבל הבמאי ריצ'רד ליסטר נתקל בבעיה. הם מוזיקאים מחוננים, אבל לא ממש שחקנים. מלבד זאת, העולם מכיר אותם בשמותיהם הפרטיים, ויהיה מוזר לראות אותם משחקים דמויות אחרות. כך עלה רעיון יצירתי להפוך את החולשה ליתרון. הביטלס יופיעו בסרט כשפול, ג'ון ג'ורג' ורינגו ישחקו את עצמם. הסרט תיאר יום בחייהם וכך נולד הסרט המוקומנטרי הראשון בעולם - כלומר קומדיה שיש בה שילוב של תסריט עם חומר תיעודי.

התסריטאי אלוּן אוון הוצמד לביטלס במהלך מסע הופעות שלהם בצרפת, ומתוך המציאות כתב את הדמויות שלהם: לנון הוא המתחכם, מקרטני הוא החמוד, האריסון הוא השקט והביישן, ורינגו הוא שטותניק ונוגה. החיים של הביטלס היו כל כך מטורפים שחוץ מתוספות קומיות זה באמת נראה כמו יום בחייהם.

הפתיחה של "לילה של יום מפרך"

בפתיחת הסרט החליט ליסטר לעשות משהו שלא נעשה קודם בקולנוע, וצילם מעריצות אמיתיות רודפות אחרי חברי הלהקה. לשם כך לקחו את הביטלס לרחוב סואן ו"שיחררו" אותם לחופשי. המעריצות התחילו לרדוף אחריהם, והמצלמות צילמו. במהלך השניות הראשונות אפשר לראות את האריסון נופל ומכנסיו נקרעו, אבל הוא מיד קם, צחק והמשיך לרוץ. זה היה רגע אמיתי, אז הוא נשאר בסרט. להקרנת הבכורה הגיעו כל ארבעת הביטלס, אבל איש מהם לא נשאר עד סוף הסרט מחשש שמה שקרה בסצנה יקרה במציאות.

לסרט קראו בהתחלה "הביטלס" ואחר כך "ביטלמאניה", עד שרינגו סטאר חזר מותש מיום הקלטות ארוך ואמר "זה לילה של יום מפרך". חבריו נדלקו על הרעיון. צלצלו לחברת ההפקות והציעו להם את זה, אך נענו שהשם הזה לא נשמע טוב. לנון לא ויתר, וביקש שהמפיקים יפנו למזכירות שעובדות בחברה. הן התלהבו, ובאותו לילה הולחן השיר שהפך להיסטוריה. הסרט עלה חצי מליון דולר והרוויח שמונה מליון ובכך הפך לסרט הרווחי ביותר עד אז.

עם עזרה מחברים

אחרי הצלחת "לילה של יום מפרך" נשאלו הביטלס והבמאי ריצ'רד ליסטר מה יהיה הסרט הבא שלהם. הם לא רצו עוד סרט תיעודי, ולו מהסיבה הפשוטה שרוב הדברים שעשו (או עישנו) בחיים האמתיים שלהם היו אסורים להקרנה בקולנוע. הפעם הסרט צולם בצבע, וליסטר רצה שלג'ורג' הריסון יהיה תפקיד גדול יחסית מכיוון שנתגלה בתור השחקן הטוב ביותר ברביעייה.

בתחילה נכתב תסריט למערבון בכיכובם שמתרחש בטקסס, ובו הם רבים על לב בתו של קאובוי, אולם הביטלס וליסטר רצו ליצור משהו מצחיק יותר, וההשראה היתה הסרט "מרק ברווז" של האחים מארקס. הם גם רצו לשלב פרודיה על סרטי ג'יימס בונד, ולסיום הודיעו: "זה מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב שנצלם באיי בהאמה".

"טוב", ענה ליסטר, "נכתוב סצנות שמתרחשות בבהאמה. אבל למה זה מאוד מאוד מאוד חשוב?". חברי הביטלס השיבו: "כי עוד לא היינו שם".

הטריילר של "HELP!"

כך הביטלס הפכו את הצילומים לחופשה. מאותה סיבה נכתבו סצנות של החלקה על השלג בהרי האלפים. כשהוציאו את ציוד הסקי, ניגשו הביטלס נבוכים לליסטר, ואמרו "אנחנו לא באמת יודעים להחליק על השלג". ליסטר נתן להם את המגלשיים ואמר: "אין זמן טוב יותר מעכשיו ללמוד, תפסו לכם גבעה ובהצלחה". בזמן שהם החליקו, ליסטר שלח שלוש מצלמות כדי ללכוד את הרגעים ששולבו על רקע השיר "Ticket to ride".

כך נולד הסרט "HELP!" - קומדיית הרפתקאות עם עלילה מטורפת: רינגו עונד טבעת מכושפת ולא יודע שבכך גזר על עצמו להפוך לקורבן. גורו הודי שצופה בהופעת הביטלס מבחין בה, ושולח את אנשיו כדי לקחת אותה מהמתופף. הביטלס בורחים להרי האלפים ומשם, לא תאמינו, לאיי בהאמה. בחורה הודית יפהפיה מסייעת להם: היא מוכנה לבגוד בעמה כדי לעזור לביטלס להמשיך ליצור מוסיקה.

סצנה מתוך "HELP!"

לביטלס היה להם כיף להשתטות וזה ניכר בסרט. ליסטר הבין מהר מאד שאין טעם להכריח אותם ללמוד טקסטים בעל פה. כפילים של הביטלס נשלחו כדי להרחיק את הקהל מאתרי הצילום, מעצבת השיער בסרט הודתה שחתכה קווצות מהשיער של ג'ון ושלחה למעריצות. והביטלס שהתחילו באותה תקופה להשתמש בחשיש לא ממש הבינו מה קורה סביבם.

ולמעריצי הלהקה, הנה כמה פרטים שבגללם הסרט נחשב היסטורי:

• בפעם הראשונה בצילומי הסרט הזה האריסון נחשף לכלי נגינה הודי בשם סיטאר, שיהפוך לכלי נגינה מרכזי בהמשך דרכו המוסיקלית.
• היתה זו ההופעה הראשונה של השחקנית אלינור ברון בקולנוע, ובהשראתה כתב מקרטני את השיר "אלינור ריגבי".
• בסרט ישנו קטע בו הרביעייה מתחפשת בשדה התעופה, ולנון נראה לראשונה עונד משקפיים עגולים, שיתפרסמו בעתיד כ"משקפי ג'ון לנון".
• במהלך הצילומים פול מקרטני זימזם שיר מטופש שהמציא. בשלב מסויים ליסטר ביקש ממנו שיפסיק עם זה, כי אי אפשר להתרכז ככה בעבודה. מילות השיר היו "scrumbled eggs" (ביצים מקושקשות). אחר כך מקרטני החליף את המילים ושמר את הלחן, כך נולד הלהיט "Yesterday".
• הקליפים בסרט היו פורצי דרך בז'אנר ושנים אחר כך קיבל הבמאי ליסטר פרס מ-MTV על היותו אביו הרוחני של הערוץ.
  

חקיינים מצוירים

רעיון נוסף שעלה היה ליצור סדרה קומית לכל המשפחה באנימציה בכיכובם של הביטלס, כדי להביא את הקסם והמוזיקה שלהם גם לילדים. לסדרה קראו "The Beatles" והיא הציגה את הרפתקאות הרביעייה. 38 פרקים הופקו בין השנים 1965-69, ואלו שודרו בשבת בבוקר. שמות הפרקים נקראו על פי שמות השירים של הלהקה, והעלילה התבססה על מילותיהם. כל עלילה הסתיימה בשיר כדי שכל המשפחה תוכל להכיר אותו. מדובר בנסיון מוצלח ראשון לייצר אנימציה מאנשים אמיתיים (מה שנעשה בהמשך עם קומיקאים אחרים כמו מיסטר בין ואפילו "מכסחי השדים", להם יוקדש המועדון בחודש הבא).

הסדרה עיצבה מחדש את דמותם של הביטלס בציבור, רק שלהם לא היה קשר לזה. למעשה הם די שנאו את הרעיון, וחקיינים דיבבו את הקולות שלהם. לנון אמר פעם "גרמו לנו להראות כמו משפחת קדמוני המחורבנת". רק שנים אחר כך, בצפייה מחודשת, הודה מקרטני שמדובר בסדרה מבריקה. הנה קטע מהסדרה, זו גרסה מצויירת ל"שדות תות לנצח", כן, מוסיקה פסיכדלית לילדים. תהנו:

צוללת צבעונית

יוצרי הסדרה רצו ללכת עוד צעד קדימה ולהפיק סרט אנימציה באורך מלא עם הביטלס, אולם אלו ממש התנגדו, למרות הכוונה להפיק משהו חדשני ובעל משמעות. זה לא שכנע את פול, ג'ון, ג'ורג' ורינגו שהיו ממש חשדנים, ועשו הכל כדי לא לשתף פעולה עם הסרט "צוללת צהובה". אחרי נסיונות כושלים להביא אותם להקלטות, הבינו היוצרים שהם מאבדים זמן, והשיגו שחקנים שידבבו את חברי הלהקה. הם התקשו למצוא מישהו שיישמע כמו ג'ורג'. אחד האנימטורים אתר את האדם הנכון בפאב, הזמין אותו לאודישן, ובכך הושלם ליהוק הקולות.

בכל הנוגע למוזיקה, עמדו לרשות היוצרים שירי האלבום "סרג'נט פפר", והם היו אמורים לקבל עוד ארבעה חדשים. הביטלס בחרו את אלו שנחשבו לדעתם לארבעת השירים הכי גרועים שיצרו ועוד לא פורסמו. אחד מהם הוא"All Together Now". ואז התעוררה בעיה חדשה - מסתבר שלייצר סרט כזה ייקח ארבע שנים.

כדי להגביר את הקצב גויסו למעלה ממאתיים איש לפרויקט, רבים מהם היו סטודנטים לאמנות שצבעו במשמרות את הסרט, כמו חוברת צביעה. האולפן פעל 24 שעות ברציפות וכך הושלמה העבודה תוך 11 חודשים. היתה תחושה שעובדים על משהו מאד מצחיק ומאד מהנה. האנימטורים הרגישו שהגיעו לעבודת החלומות, ליצור סרט מצוייר ללהקה שהם כל כך אוהבים, ועוד לצלילי שירי הביטלס שהתנגנו ברקע.

לקט קטעים מ"צוללת צהובה"

כשהביטלס צפו בסרט הגמור, הם כל כך התפעלו שהם אמרו: "טוב, אנחנו רוצים להופיע בסרט". אבל הסרט היה כבר גמור. לכן צילמו עוד קטע קצר בהשתתפותם בו הם מדברים אל הקהל בקולנוע, ושרים איתו בפעם האחרונה את השיר: "All Together Now", כשהמילים מופיעות בשש עשרה שפות, כולל עברית.

לצד הסרטים והסדרות שנוצרו בהשתתפות חברי הביטלס ובהשראתם, הלהקה השפיעה גם על יוצרים אחרים לאורך השנים. בתוכנית "סאטרדיי נייט לייב" ניסו לאחד אותם, אריק איידל מ"מונטי פייתון" יצר פרודיה עליהם, בקומדיה המטורפת "סודי ביותר" נזכרו בהם, וכך אנחנו במועדון הסרט המופרע, בו ניתן תשובה סופית לשאלה: "האם פול מקרטני מת?".

מערכון בהשתתפות הביטלס בטלוויזיה הבריטית, 1964, לרגל יום הולדתו ה-400 של שייקספיר

אלון גור אריה הוא במאי, תסריטאי ומרצה ב"מועדון הסרט המופרע " ברחבי הארץ. ביום שבת, 23 במרץ יוקדש האירוע בסינמטק תל אביב לביטלס בקומדיה עם הסרט "לילה של יום מפרך". הארוע יגיע לסינמטק ירושלים ביום ה', 28 במרץ.

בסינמטק חיפה יערך ערב שיוקדש לאדי מרפי ביום ה', 21 במרס, עם הסרט "מגלה את אמריקה". אירוע שיוקדש לקומדיות המוקומנטריות שעבדו על העולם יערך ביום ה', 11 באפריל עם קומדיית הפולחן "ספיינל-טאפ". מופע סטנד-אפ של חבורת היפופוטם לפסח עם הקומדיה הישראלית "המוסד הסגור" יערך בסינמטק תל אביב ביום שישי, 29 במרץ בחצות, וגם בסינמה סיטי ראשון לציון  ביום ד', 10 באפריל עם תומר שרון כאורח.