"בגין, תשובתך לא מספקת". כשנשיא ארה"ב לחץ

זה היה אחד הביקורים הדרמטיים ביותר של נשיא ארצות הברית בישראל מאז ומעולם. לא ביקור נימוסין והזדהות לקראת סוף קדנציה, לא השתתפות בהלוויה רשמית, לא נאום בפני סטודנטים. זה היה מסע דילוגים - ביקור שתכליתו היא גישור על הפערים, סגירת קצוות אחרונים ודילוג על משקעים בדרך להסכם שלום היסטורי בין ישראל למצרים. 34 שנים אחרי ביקורו בישראל של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר, ולקראת ביקורו בישראל השבוע של הנשיא המכהן ברק אובמה, חושף ארכיון המדינה פרוטוקולים של הדיונים הדרמטיים לקראת החתימה הסופית על הסכם השלום.

לקראת ביקור אובמה - דיווחים נוספים ב-ynet:

אובמה בירך את נתניהו: נקדם שלום וביטחון

הכי מאובטח בעולם: כך שומרים על ברק אובמה

האיש מאחורי המילים: כותב הנאומים של אובמה  

ביקור טעון. בגין, קרטר ובנות זוגם(צילום: יעקב סער, לע"מ)

כשנה וחצי לאחר ביקור סאדאת בישראל, וחצי שנה לאחר החתימה בקמפ דיוויד על הסכם המסגרת לכריתת הסכם שלום בין ישראל למצרים, הגיע הנשיא קרטר לישראל. הרקע לביקור, העריכו אז בארץ, הוא צורך מדיני אמריקני לייצוב המזרח התיכון לאחר נפילת השאה באיראן. עתה, ניתחו במשרד החוץ, רוצה קרטר במיסוד יחסי ארה"ב ומצרים והסכם עם ישראל הוא הדרך לכך. המוקשים שעמדו בדרך: נוכחות מצרית בעזה, האוטונומיה לפלסטינים וסוגיית הנפט - אספקת הנפט מאיראן לישראל נפסקה בגלל ההפיכה בטהרן, ומשדות הנפט בסיני נדרשה ישראל להיפרד.

"אמרתי לקרטר: מוכנים אנו לדון בשלבים". מתוך ארכיון המדינה

נשיא מצרים אנואר סאדאת היה נתון ללחץ מבית וחוץ, ולזעם בעולם הערבי, והדבר אילץ אותו להוכיח שהוא מחויב להסדר כולל באזור ולהבטחת זכותו של העם הפלסטיני. הוא התעקש על כינון יחסים דיפלומטיים רק לאחר בחירת מוסדות האוטונומיה הפלסטינית, ודרש להכניס נוכחות מצרית לעזה. בגין היה נתון ללחץ פוליטי וציבורי ממחנהו על הסכמתו לסגת מהשטח. הוא סירב להקפיא את כל ההתנחלויות לכל תקופת המשא ומתן ודרש שמצרים תכריז פומבית כי ההסכם גובר על התחייבויות מצריות למדינות ערב, שעשויות לגרור את מצרים למתקפה סורית.

"זה לא 'גמבל'" 

בדיון לקראת הביקור במשרד החוץ, נשאל דיין: "מבחינת קרטר, זה 'גמבל' (הימור) או הליכה על כמעט בטוח?". על כך השיב דיין: "בשני המקרים, בין שהוא ישיג הסכם שלום עם ישראל ובין שלא ישיג, המהלך שלו הוא נכון. הוא מוכרח לקבוע עכשיו את היחסים שלה (ארה"ב) עם מצרים ועם סודן ואיזו מדינה יכולה לעשות מה בשביל להבטיח יציבות או למנוע הידרדרות כמו שהייתה באיראן. הם צריכים את מצרים ומצרים צריכה אותם".

על סעיף האוטונומיה הפלסטינית, שעומד במחלוקת, אומר דיין: "ברור שאלה מילים, אבל אלה מילים שצריכות להוליד מציאות. ומה זה מציאות? אוטונומיה זה מין צ'רטר ובהחלטה מפנה במעמדו של יהודה ושומרון ועזה. אלו מילים, אבל מילים שנועדו תוך שנה להפוך למציאות אופרטיבית".

בגין הבהיר לקרטר: "לא ניתן לחתום הסכם בזמן ביקורך"(צילום: יעקב סער, לע"מ)

ב-10 במרס 79' נחת קרטר בארץ. בפגישה קשה עם מנחם בגין, הבהיר בגין לנשיא כי לא ניתן לחתום עם ההסכם בזמן ביקורו בטרם יקיים דיון בממשלה על האוטונומיה בשטחים והצגת ההסכם בכנסת. מזכיר המדינה סיירוס ואנס מסר לדיין מזכר הבנה, הכולל גם ערבות אמריקנית לאספקת נפט. "המצרים לא ביקשו נייר כזה", אומר ואנס. דיין חייך: "הערבים רוצים לקבל את הסיוע אך בלי הנייר". על כך משיב עוזר המזכיר, אלפרד אתרטון: "יש להם התסביך של הקולוניאליזם".

ואנס מביע חשש גדול מהרצון להביא את ההסכם לכנסת. "זו בעיה חמורה לדעתי. איני מבין מדוע אינו יכול לחתום חתימה מלאה אפילו בראשי תיבות אם יש הסכמת ממשלה?". דיין מציע לחלק את ההסכם ולהשאיר את נושא השיחות על האוטונומיה בנפרד. "דיברנו כאן על כך שהמו"מ לגבי האוטונומיה יהיה שנה, ואי אפשר לבוא לכנסת שתאשר את זה לפני המו"מ".

"סאדאת נמצא תחת לחץ גדול". קרטר נוחת בישראל(צילום: יעקב סער, לע"מ)

"תנו לי לסיים". קרטר מבקש לסגור עסקה

משלחת ישראלית בראשות ראש הממשלה בגין נועדה ב-11 במרס עם הנשיא קרטר ומשלחתו. "יש דברים שאני אומר לא מנקודת מבט של ארה"ב, אלא התרשמותי האישית מפגישתי עם סאדאת", אמר קרטר לבגין. "יש בי תחושה עמוקה שהעם המצרי רוצה שלום. סאדאת מאוד נלהב שתקופת המשא ומתן קרובה לסיום. חוששני שאם לא נצליח בביקור הזה, ספק אם נצליח לסיים את המשא ומתן בעתיד".

עוד אמר קרטר כי "סאדאת נמצא תחת לחץ גדול, סעודיה מאיימת להפסיק את אספקת הנפט לארצו, הוא מתמודד עם נידוי וחרמות דומות לאלו שעמן מתמודדת ישראל". לדברי קרטר, העולם הערבי חושד שישראל רוצה לדחות את ביצוע תוכנית האוטונומיה. קריאת שר החקלאות אריאל שרון, אומר קרטר, ליישב מיליון וחצי יהודים ביהודה ושומרון, גורמת גם לקרטר עצמו לחשוד. "האוטונומיה היא תוכנית ישראלית", השיב בגין וטען כי הממשלה עומדת מאחוריה.

"אל תדלג על זה"

למחרת התקיימה פגישה נוספת, הפעם הופיעה מול קרטר ממשלת ישראל כולה. קרטר ביקש מישראל ויתורים נוספים, בעניין הנוכחות המצרית ברצועת עזה ונסיגה ישראלית מוקדמת מהשטח, כתנאי להשלמת כינון היחסים הדיפלומטיים. בגין מתנגד, משיב לנשיא כי ממילא הסעיפים העוסקים בנורמליזציה מבטיחים גישה מצרית לעזה לאחר חתימה, ועל כן מציע "להשאיר את הדלת פתוחה ואם ירדן לא תצטרף למגעים, נדון עם המצרים לבדם". קרטר לא מרוצה. "אני לא רוצה שתדלג על זה, זוהי סוגיה קריטית והתשובה שלך לא מספקת. רק פעם אחת ארה"ב לכל אורך המשא ומתן נקטה עמדה שהיא בעיניה מהותית ונוגעת ליושרתה וזוהי הנקודה הזו".

בגין אמר: "בכל הכבוד, אדוני הנשיא, זה לא כתוב בהסכמי קמפ דיוויד", וקרטר השיב: "תן לי לסיים. אם לא יהיה בידי ביטוח לכך שלצוותי המשא ומתן תהיה הגישה לתושבי רצועת עזה והגדה המערבית, לא אמלא את התחייבויותיי לציבור האמריקני, לפלסטינים ולמצרים. זהו נושא קריטי עבורנו ואתה צריך להחליט".

"זהו נושא קריטי ואתה צריך להחליט". קרטר בדיון בירושלים(צילום: יעקב סער, לע"מ)

(צילום: AP)

בגין: "אדוני הנשיא, אנחנו נחתום רק על מה שאנחנו מסכימים לחתום עליו ולא נחתום על דבר שאיננו מסכימים עליו. אני מקבל את הרושם שאנחנו חייבים לחתום, לא אדוני - אם נסכים, נחתום. רק אם נסכים. זהו תנאי מוקדם. מה שאני אומר זה שנבצע במלואו את מה שכתוב בהסכם. אני חייב לחזור על זה שנית: לא כתוב בהסכמי קמפ דיוויד שקציני קישור מצרים צריכים להיות בעזה וקציני קישור ירדנים ביהודה ושומרון".

הפגישה הסתיימה בטונים צורמים, הצדדים התפזרו בתחושות קשות של מחלוקת. למחרת מתכנסת הממשלה לישיבה שבה מנסים השרים, שהיו עדים לוויכוח בין בגין לקרטר, למצוא את הנוסחה שתביא לצינון המתיחות ולפריצת דרך. "אינני חושב שצריך להשאיר זאת במתיחות וברוגז", אומר השר שמואל תמיר, אך טוען כי "הם (האמריקנים) מפעילים עלינו גם מכבש ונוצר מתח ומתיחות לא רצויה מתוך עצבנות". השר חיים לנדאו סבר כי ארה"ב מגלמת תפקיד לא הוגן. "הם מנהלים עכשיו בשם המצרים את המו"מ, זהו מו"מ מוזר מאוד. דבר כזה לא ראיתי בחיי. אני מזהיר את הממשלה שאין גבול לוויתורים והנסיגות, אם זו תהיה צורת המו"מ".

"מרתיח את דמי" 

בגין משתף את השרים בתחושותיו: "אני חייב לומר שאני יכול לשמור על קור רוח והוכחתי זאת היום, אני רוצה לומר שזה מרתיח את דמי היום, להעמיד בפנינו דרישה כזו היום? לחשוב על נסיגה שלא החלה ותחל כאשר נקבל ממנו את הפריווילגיה הגדולה שישלח לנו שגרירים שמחר הוא יכול לשלוח חזרה". קרטר, טוען בגין, לא מבין את הקשיים שעמם מתמודד ראש הממשלה. "אילו קורבנות הקרבנו למען אותו שלום, כאשר קוראים בגין-פטן זה לא קורבן, פגיעה?". על ההפרעות במהלך נאומו בכנסת מצד האופוזיציה הוסיף ואמר: "היה פעם דבר כזה בכנסת? לאופוזיציה החריפה ביותר שהייתה אי פעם בכנסת בתנועת החירות להפריע לראש הממשלה? הוא לא ראה מה מתרחש? וכי צריכים אנו לקבל כל דרישה? לו עשינו זאת - כי אז הייתה זו כניעה".

בגין שולל כניסת מצרים לעזה. "אסור לנו להכניס מצרי אחד שיטפל בתושבי עזה. כי אם נכניס מצרי אחד, מכירים אנו בכך שיש למצרים זכות כלשהי על עזה והוא הודה בפניי שאין לו שום זכות על עזה. לכן אין לשום משלחת מצרית מה לעשות שם ולטפל באוטונומיה, אוי ואבוי מה יהיה למשלחת הזאת ומה תעשה שם. אבל מבחינה פלסטינית, יום יבוא וזה יהיה נקרא מדינה פלסטינאית ואנו - האם עוצמים אנו עינינו מלראות?". יותר מכך, טוען בגין, "סאדאת רוצה דריסת רגל בשביל עצמו גם בעזה וגם ביהודה ושומרון, זה הפירוש המרחיק לכת יותר". השר יצחק מודעי מציע לבגין להשיב לקרטר: "אדוני הנשיא, אתה לא יכול לקבל מה שהחלטנו, זו עמדת ממשלת ישראל. אנו מאמינים שאתה לוחץ בכיוון לא נכון, כי פה הגעת לגבול".

חשש כבד מפגישה שתסתיים במפח נפש. בגין וקרטר(צילום: יעקב סער, לע"מ)

בגין מסכם: "לארץ ישראל לא ייכנס שום כוח זר, אנחנו ויתרנו על סיני והרב גורן אמר שסיני זה לא ארץ ישראל, הקרבנו קורבן, לרבות היישובים שאני כואב על כך 24 שעות ביממה, אבל כוח זר כלשהו בתוך ישראל - זאת לא. בקמפ דיוויד הסכמנו לזה, לאוטונומיה וקשרים הסכמנו. וכי מה יעשו המצרים בעזה? הם יהפכו את הרצועה הזו להר געש. ואלה ההוראות וכך הם מדברים, שזה הצעד הראשון לעצמאות הפלסטינאים. אחר כך ישלחו אותם גם ליו"ש".

שרון: "אני מכיר את עזה" 

שר החקלאות אריאל שרון מביע את התנגדותו הנחרצת לנוכחות קציני קישור מצרים בעזה. "יש כאן מעט חברים המכירים את רצועת עזה, ואילו מכירים אותה היו מבינים מה זאת אומרת משלחת מצרית בעזה. זה לא יהודה ושומרון, המשתרעת על שטחים נרחבים, אלא דבר קטן מאוד. ביום אחד זה יכול לעורר סערה ולשלהב את הדמיון. על כן לא אתן ידי בשום פנים ואופן לקציני קישור ושום משלחת אחרת שתהיה שם".

עזר ויצמן: "אתה רואה כל הזמן נגד עיניך את רשאד אשאווה (ראש עיריית עזה דאז. ר"מ)".

שרון: "למזל כולנו רשאד אשוואה רואה גם אותי כל הזמן נגד עיניו".

(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

החשש הכבד בתום הישיבה היה ממפח נפש. העובדה שנשיא המעצמה הגדולה בעולם שם את כל כובד משקלו וממתין בבית המלון לפריצת דרך שלא מגיעה ושעשוי לחזור על עקבותיו בידיים ריקות, עוררה חשש כבד בישראל. ראש הממשלה פרש למעונו בלב כבד וחש ברע. למפגש הבא בהמשך היום בין הצוותים קרטר כבר לא הגיע. בראש המשלחת האמריקנית עמד מזכיר המדינה. לקראת תום הישיבה, הפתיע ואנס בהצעה חדשה - שני הנושאים השנוים במחלוקת, הנוכחות המצרית בעזה והנפט, לא יוזכרו בהסכם. זה בדיוק מה שרצתה ישראל. "כמו הבדיחה על הרבי והעז", אמר סגן ראש הממשלה יגאל ידין, "הוציאו את העזים מההסכם". שרי הממשלה מצאו נוסחה מתאימה לפתרון מצוקת הנפט הכוללת ערובה אמריקנית ל-15 שנה, ישראל ניאותה להקדים את שלבי הנסיגה בתמורה להסכמת סאדאת לחילופי השגרירים.

"החדשות הנפלאות בחיי" 

בין הפרוטוקולים שחשף הארכיון, מופיעה שיחת הטלפון שהתקיימה בין קרטר לבגין ב-14 בחודש. "יש לי חדשות טובות בשבילך", אמר בגין לקרטר, "שתי הסוגיות המהותיות נפתרו וקיבלו את הסכמת רוב הקבינט". "אלו החדשות הטובות ביותר שקיבלתי בחיי", השיב קרטר, "חדשות נפלאות". בגין שטח בפני הנשיא את הצעדים הפוליטיים הבאים, האישור הסופי בממשלה ובכנסת והעבודה העומדת בפניו בימים הקרובים לשכנע את חברי הליכוד והקואליציה. "זוהי דמוקרטיה בפעולה", אמר לנשיא והתנצל על שיעוליו בטלפון. "מצטער אדוני הנשיא, אני מקורר".

הלחץ עבד. מעמד החתימה על הסכם קמפ דיוויד(צילום: איי פי)

מברק משרד החוץ המגיע מוושינגטון לירושלים מעדכן את ההנהגה בפגישתו של קרטר עם מנהיגי הקונגרס שבה עדכן הנשיא האמריקני בתוצאות מסע הדילוגים. "עם סאדאת אפשר לגמור תוך מחצית השעה", אמר קרטר. "סאדאת עוסק בבעיות הכלליות, מדבר במושגים רוחניים ומשאיר את הפרטים

 לטיפולו של שר החוץ. בגין, לעומת זאת, רוצה לעבד את כל הפרטים בעצמו". לדבריו, סאדאת אמר כי איננו מבין את דרישת ישראל לעגן בסעיף רשמי כי להסכם השלום עדיפות על הסכמים שחתמה מצרים עם מדינות ערב. "ההסכם עם ישראל ממילא יקבל עדיפות, מה גם שהסכמים קודמים שחתמה מצרים נחתמו בידי נאצר", ציטט קרטר את סאדאת.

ב-22 במרס 1979 אישרה הכנסת את הסכם השלום עם מצרים. טקס החתימה הרשמי התקיים ארבעה ימים אחר כך על מדשאת הבית הלבן.