עתירה לבג"ץ: לפצות קרובי אתיופים שמתו בדרך
גורמים במגזר האתיופי מאשימים את המדינה ברשלנות על רקע העיכוב בהעלאת יהודים אתיופים מסודן בשנות ה-80, ודורשים לפצות את קרוביהם של הנספים בארץ ובאתיופיה. "האחריות למחדל שהוביל לטרגדיה לא הופנמה", נכתב בעתירה
עוד בערוץ החדשות:
פיגוע בשומרון: בת 3 נפצעה אנוש מיידוי אבנים
השלדים בארון האפיפיור: "שתק כשהחונטה רצחה"
"העמותה לזכר יהודי אתיופיה שנפטרו בסודן בדרך לציון", שהגישה את העתירה בשם המשפחות, דורשת כי המדינה תכיר בקרובים של כ-5,000 בני העדה האתיופית שמתו בסודן בדרכם לארץ ישראל, כמשפחות "אסירי ציון, הרוגי מלכות או מי אשר נפלו בדרכם לארץ ישראל". המדינה כבר מקיימת מדי שנה טקס ממלכתי לזכר הנספים בכ"ח באייר, יום ירושלים, ובמרס 2007 חנכה לכבודם אנדרטה בהר הרצל - אולם לפי העותרים, כל זה לא מספיק.
בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד שמואל סעדיה ועמית המפל, מתואר כיצד בין השנים 1980–1984 החלה, "ביוזמת ואחריות ממשלת ישראל", נהירה של יהודי אתיופיה ש"במשך שנים ערגו וחלמו לעלות לישראל" לעבר סודן, בדרכם ארצה. שם הם המתינו במחנות זמניים ומנובמבר 1984 עד ינואר 1985 הועלו כ-8,000 מיהודי אתיופיה ב"מבצע משה", שהסתיים טרם זמנו בשל חשיפת עלייתם החשאית של יהודי אתיופיה דרך סודן לישראל. רק ב-1991 חודשה העלייה במסגרת "מבצע שלמה" ואז הועלו יותר מ-14 אלף אתיופים.
לטענת העותרים, בפרק הזמן הזה נותרו במחנות כ-15 אלף יהודים ש"סמכו על מדינת ישראל שתוביל אותם לחוף מבטחים אך עזרתה לא הגיעה". במקום, כך נכתב בעתירה, "סבלו היהודים
בני העדה האתיופית ממעשי התנכלות, אונס ושוד רצחני, ומתו ברעב, מאוכל מזוהם וממגפות". לעתירה צורפו תצהירים של בני העדה שאיבדו את קרוביהם ורשימה של שמות רבים מהנספים.
"האחראים לא הפנימו את אחריותם למחדלים שהובילו לטרגדיה של יהדות אתיופיה בדרך להגשמת חלומם", האשימו העותרים, "טרגדיה שצרובה עד היום על לבם של עשרות אלפי שאריהם שנמצאים הן באתיופיה והן בישראל". הם ציינו גם כי כל הפניות והמאמצים לגרום לרשויות להכיר בזכויות השארים ובני המשפחות לא נשאו פרי, ולא היה להם מנוס אלא לעתור לבג"ץ.
לפנייה לכתב/ת 
