אודיה קורן: "ההומור שומר עליי מהמחלה"

המפגש עם אנשים שמגיעים אליך לקבל עזרה היא מיוחדת מאוד. מה שהתחיל אצלי לפני שנים בבחירת לימודי הרפואה, מבלי להבין את המשמעות האמיתית של המקצוע, הפך להתמודדות יום-יומית עם האחריות העצומה של טיפול נפשי לאלו שזקוקים לו, אחריות שלעתים מדירה שינה מעיני.

עוד על דיכאון:

10 מיתוסים על דיכאון שהגיע הזמן לנפץ

המגיפה השקטה: איזה טיפול הכי יעיל לדיכאון

האם אתה בדיכאון? שאלון לאיבחון עצמי

עולם הטיפול הנפשי הוא עולם מורכב במיוחד. יש בו הרבה מטפלים וסוגי שונים של טיפולים, וגם כאשר אנשים כבר מוכנים לעזור לעצמם, קשה לעתים למצוא את הפתרון הנכון והמתאים לבעיה. אבל מה שמפריע באמת אלו הם הבושה והסטיגמה, המונעים פעמים רבות מדי מאנשים למצוא מזור לכאביהם.

היה ברור שמשהו אצלה לא בסדר

המפגש עם הסטנדאפיסטית אודיה קורן היה מרגש במיוחד עבורי. לאתר הצילומים צעדה אישה מצחיקה, מלאת הומור, ומשעשעת באופן טבעי. במעבר לשיחה על אמה ומצבה הנפשי היא התגלתה גם כאדם בעל כושר רטורי מדהים. באופן טבעי לחלוטין היא מצליחה להגדיר במדוייק סיטואציות מורכבות ולספר עליהן באופן מעורר השתאות.

קורן היא בת לאם חולה בדיכאון, כך היא מגדירה את עצמה. אמה, היא מספרת, היתה אדם שונה, אישה מרשימה עם מחוייבות לילדיה, אבל לכולם היה ברור שמשהו אצלה לא בסדר. היו שנים בהן היא ואחיה לא ממש הבינו מה קורה איתה, אפילו חשבו שהיא חושבת רק על עצמה. זה לווה בכעס, כעס שאופייני לילדים המסתכלים על אימם אך לא לא מבינים את אותה.

קורן לא מוכנה להתבייש. היא מחליטה להשתמש במושג "מחלת נפש" כשהיא מתארת את אמה. "זו האמת", היא אומרת, "ואחרי שנים של הסתרה עדיף לעמוד מולה ולהכיר במציאות".

קורן מספרת כיצד רק בגיל מאוחר, כשאמה כבר יצאה לפנסיה, היא ואחיה פגשו פסיכיאטר שהסביר להם שלאימם יש מחלה, שיש לזה שם - ושיש גם טיפול. רק אז הבינה קורן כי אמה היא אדם חולה, ושהיא זקוקה לחמלה - לא לטינה. אז גם השתנתה ההתייחסות שלה אליה. לרגעים בשיחה היה נראה כי היא מכה על חטא עד היום, כשהיא מסבירה כמה הרצון והמשאלה לשנות את אמה גזלו ממנה אנרגיות.

מגיעים לטיפול רק בדקה ה-90

המפגש עם קורן היה בעל עוצמה. התוודעתי לאישה שיש בה חיבור בין עמדה חזקה ואיתנה לבין רגישות, אולי אפילו פגיעות. כשראיתי אותה באחת מהצגות הקאמרי, בתפקיד קומי, תהיתי עד כמה ההומור והמשחק טבועים בה, כעין תוצאה של חיים מורכבים בהם קיים פער בין מה שקורה במציאות לבין המשאלה הפנימית. במידה רבה, כמו כולנו.

מדי יום אני שומע על ילדים להורים שהתביישו או לא הסכימו לפנות לטיפול, ועד כמה לטיפול,

כשכבר קרה, הייתה השפעה על חייהם. במקרה שלה, הפניה של אמה לטיפול היתה מחוסר ברירה, כעין מצב שבו כמעט מאחרים את הרכבת. הניסיון הקליני מראה פעמים רבות שאכן טיפול בעיתוי מאוחר יעיל פחות, וקשה הרבה יותר. אודיה מספרת בפתיחות כיצד הבושה, הסטיגמה והחיים עצמם, מנעו מאמה להגיע לסיוע נפשי מוקדם יותר.

דיכאון הינה בעיה אמיתית בכל העולם. כמעט חמישית מאוכלוסיית העולם תלקה בה במהלך חייה, כלומר יותר ממיליון ישראלים. הדיכאון מתאפיין בסממנים רבים הפוגעים בסופו של דבר בתפקוד וגורמים סבל רב לאדם ולמשפחתו: מצב רוח ירוד, חוסר חשק וירידה בהנאה, שינויים בתיאבון ושינה, ירידה בריכוז ובזיכרון ואף מחשבות אובדניות.

לצערי רבים לא מגיעים לטיפול עד הדקה ה-90, כשניסיון אובדני קרה או עומד לקרות. הניסיון הקליני מראה כי דווקא התערבות מוקדמת יכולה למנוע מצבי קיצון ולהפחית סבל רב מהאדם ומשפחתו. הפתרונות הקיימים הם מרובים - חלקם פסיכולוגיים וחלקם תרופתיים, אך כולם הוכחו מחקרית כיעילים.