דו"ח בנק ישראל: בטוח שאנחנו מדינת רווחה?

קיימים שפע של מדדים שנועדו לבחון את המצב הכלכלי במדינה: מדד החשבונות הלאומיים שמודד את הצמיחה, מדד המחירים לצרכן, סקרי כוח אדם המודדים את רמות האבטלה וכיוב'. אך כיצד ניתן למדוד את רמת הרווחה שמציעה המדינה לתושבים? לשאלה זו מנסים כלכלני בנק ישראל למצוא תשובה בדו"ח השנתי של הבנק, שיוגש בשבוע הבא לראש הממשלה ולנשיא.

• מי אשם במינוס? לסלוח ולצאת לרווחה כלכלית
  
• דו"ח בנק ישראל ל-2011: הממשלה העמיקה הפערים
  
• הפילוסופיה של הכלכלה: מדינת הרווחה מתה
  

"זה זמן נשמעת הטענה שגם אם יש בתל"ג (תוצר לאומי גולמי, המשקף את הצמיחה במשק - א"ל) כדי לשקף את היקף הפעילות הכלכלית בשווקים, הוא אינו משקף נאמנה את הדברים החשובים לפרטים: היינו השינויים במצבם הסוציו-כלכלי וברמת הרווחה שלהם", נכתב בדו"ח.

התל"ג גודל, רווחת האוכלוסייה נשארת מאחור(צילום: אבי רוקח)

חוקרי בנק ישראל בדקו את דירוגה של ישראל לפי שני המדדים הללו בשנים 2011-2000 והשוו את דירוגה לצמיחה הכלכלית של המשק באותן שנים. מההשוואה עולה כי בעוד שהתוצר צמח בעשרות אחוזים בשנים הללו, איכות החיים בישראל והרווחה של האזרחים השתפרו רק במעט. "התוצר לנפש במדינות המפותחות בכלל, ובישראל בפרט, גדל יותר מאשר רמת הרווחה", נכתב בדו"ח.

בדו"ח בנק ישראל משנת 2004, מופיעה הצעה חלופית לשני המדדים הקיימים. הדו"ח הציע לשלב בין מדד ההתפתחות האנושית (HDI) לשורה של קריטריונים כגון שיעור שביעות הרצון מן החיים ואינדיקטורים בתחומי הכלכלה, החינוך, הבריאות, איכות הסביבה וההון החברתי.

תוצאות המדד הזה מלמדות כי באופן כללי, קיים קשר בין צמיחה לרווחה. רוב המדינות שבהן נמדדה צמיחה גבוהה מהממוצע, הציגו גם נתונים גבוהים מהממוצע בפרמטרים אחרים, ולהיפך.  היוצאות מן הכלל, הן איטליה וביפן, שבהן התוצר לנפש קרוב לממוצע בעוד שאיכות החיים נמוכה מהממוצע לפי מדד ה-OECD. מנגד, בפינלנד ובדנמרק התוצר לנפש קרוב לממוצע, אך איכות החיים גבוהה מהממוצע לפי אותו מדד.

אשר לישראל, בחמישה ממרכיבי המדד היא גבוהה מהממוצע ובשישה היא נמוכה ממנו, כאשר התוצאה המשוקללת נמצאת מעט מתחת לממוצע, הן בצמיחה כלכלית והן ברווחה.