בחני עצמך: אין לך אגו בעבודה? את סמרטוט

את מקצוענית, את טובה בעבודת צוות, את ותיקה בתפקיד, את אהודה מאוד ואת לא נותנת לאימהות לגרוע מהשקעתך בעבודה. יופי. יש רק בעיה אחת: למרות כל מעלותיך אלה, גם הפעם דילגו עליך בסבב המינויים, בדיוני השכר ואף בחלוקת הבונוסים.

לטורים הקודמים של אורית-קלייר ארזי :

די לצביעות: יש בעיה עם נשים עובדות בגיל פוריות

עשו לייק לעמוד הפייסבוק של ערוץ הכלכלה והצרכנות והישארו מעודכנים

את עומדת להתפוצץ ולא מבינה למה זה קורה לך. אז תקשיבי טוב: הנה עשר הסיבות המרכזיות. בדקי עצמך עליהן, ולגבי כל אחת ואחת, השיבי לעצמך על השאלה: האם במצב המתואר את מתנהגת כאישה סטראוטיפית שהיא במקרה גם עובדת/מנהלת, או כמו עובדת/מנהלת אמיתית, שהיא במקרה, גם אישה?

טעות מס' 1: להיות "אימא" לסובבים אותך

נשים רבות מציגות בעבודה, מבלי משים כלל, התנהגויות של נותנות שירותים. זוהי זליגה של התפקידים ה"טבעיים" מהבית, הכוללים דאגה מתמדת לרווחתו הפיזית, הרגשית והמנטלית של הזולת בכלל, ועל חשבון רווחתן הן, בפרט. ככל שנשים הן פחות שיוויוניות עם בן הזוג בגידול הילדים ובניהול הבית, כך ברירת המחדל השירותית שלהן היא קיצונית יותר, ולכן גם זליגתה אל עולם העבודה רבה יותר ומכשילה יותר.

בחני עצמך:

במהלך יום העבודה השוטף או בישיבות עם עמיתיך לצוות או עם מחלקות אחרות בארגון, האם את היא זו שממהרת להציע שתייה, הולכת להכין את הקפה ומגישה אותו לנוכחים, גם אם את שווה להם במעמד ואף בכירה מהם בתפקיד, בגיל או בוותק?

טעות מס' 2: צורך שיתפסו אותך כ"נחמדה"

ה-קושי וה-מכשלה הגדולים ביותר לנשים בעבודה, שמקורו בהן עצמן, הוא העיסוק האובססיבי, במודע ושלא במודע, במידת היותן אהודות על הסביבה.

האם את מייחסת חשיבות לכך שיתפסו אותך כ"נחמדה"?

האם הגדרה עצמית או סביבתית כ"עניינית" או "בולודוזרית" נשמעת לך קרה או תוקפנית?

האם ההקפדה "להיות נחמדה" באה על חשבון השגת מטרותיך, למשל, כשאת לא עומדת על שלך כדי לא לעורר התנגדות?

האם חשוב לה שכולם יאהבו אותך ואת נלחצת מכל רמיזה לקונפליקט בינך לבין מי מהצוות?

האם נטייתך הראשונית היא לשמש בתפקיד המגשרת/ מפשרת/מאפשרת/ יוצרת הרמוניה בצוות?

זכרי: עם "נחמדה" לא הולכים למכולת. אבל כן שולחים אותה להכין קפה. וזה רק יחזיר אותך לטעות מס' 1.

עם "נחמדה" לא הולכים למכולת(צילום: shutterstock)

טעות מס' 3: לא מעזה שיהיה לך "אגו"

הקלות הבלתי נסבלת שבה נשים מוחלות על כבודן האישי והמקצועי, מצטברת לסחף פוליטי מסוכן במעמדן בעבודה. הטיעון החביב עליהן כצידוק לכך הוא "אין לי אגו". אז הנה מבזק חדשות: מי שאין לה אגו היא סמרטוט ארגוני.

האם את הופכת למזכירה גם כשאת לא? למשל: מתנדבת, או מסכימה להיות מנודבת, לרשום ולסכם את דברי המשתתפים בישיבה.

האם את קוראת לעצמך ולעמיתותיך, כמו גם מניחה לסביבה שיקראו לכן, "בנות", במקום בשם התפקיד המקצועי (רופאות, מורות, מזכירות)? שימי לב שלגברים בעבודה לעולם לא יקראו "בנים". זה לא מקרי. למה להוריד עצמך לכינוי המתאים לגיל בית הספר כשאת אשת מקצוע בוגרת?

האם את מסכימה בקלות לקבל שם תפקיד (title) נחות יחסית למהות התפקיד האמיתית? למשל: "אחראית" או "רכזת" או "מתאמת" גם כשהתפקיד הוא ניהול לכל דבר? שימי לב: לעולם יהיה הטייטל של גברים מנהל-משהו. גם אם הם פועלי ניקיון, הטייטל יהיה, למשל, מנהל תפעול.

טעות מס' 4 : מאשימה את המעסיק (גם) בסוגיית הטייטל

נא חזרי לפרקים: 1 - מי שהכי מכשיל נשים כיום, הן הנשים עצמן,  2 - די לצביעות: יש בעיה עם נשים עובדות בגיל פוריות, 3 - נשים יקרות, עליכן לבחור: שליטה בבית או שוויון? ואל תמשיכי הלאה לפני שתפנימי אותם.

טעות מס' 5 : ביטוי רגשי במקום ענייני

מדהים איך שטעות זו נפוצה גם אצל הבכירות ביותר. אם ישאלו אותן הן לא יודו בכך, אבל ההוכחה היא במציאות.

האם את עושה שימוש בפעלים של רגשות, למשל: אומרת " אני מרגישה ש...", במקום "אני חושבת ש..."?

טעות מס' 6 : מגיבה לקונפליקט או ביקורת ב... בכי

זו הקצנה של הטעות הקודמת. קורה לא אחת ולא שתיים, במהלך קבלת משוב מאכזב או אף גרוע מן הבוס/ית, או לאור מתח גלוי או סמוי עם עמית/ה לעבודה.

אל תתפרקי בגלל ביקורת(צילום: shutterstock)

טעות מס' 7 : העדר נחרצות גם כשהיא מוצדקת

בחני עצמך:

האם את נמנעת מאמירה חד-משמעית גם כשיש לך הידע והניסיון המצדיקים אותה? למשל, "אני יודעת ש...", "אני אומרת לך ש...".

טעות מס' 8 : לא מדברת בשפה תוצאתית

בחני עצמך:

האם את נמנעת משימוש במילות ציווי, ובמקום זאת נוטה להשתמש במילות שאלה או בקשה? למשל: "בואו ננסה להיפגש" או "מתי נוח לך להיפגש" במקום "חובה להיפגש" או "מתי ניפגש".

האם את נוטה לשימוש נרחב בהקטנות מילוליות כמו "ככה", "קצת", "לנסות", "להשתדל"?

האם את נוטה לשימוש בשמות עצם תהליכיים במקום פעלים של עשייה? למשל: "תהליך" במקום "משימה", "הפרוייקט יהיה" במקום "יתבצע" או "ינוהל".

טעות מס' 9 : קישוט לא הולם של הסביבה שלך

בחני עצמך:

האם חדרך עתיר בקישוטים ועיטורים עד שכמעט לא ברור שהוא משרד בו מתבצעת עבודה מעשית?

האם לאי-מיילים שאת שולחת את מצרפת מיני חתימות מצוייצות, כמו זרי פרחים נפתחים, סמיילים מרקדים, משפטים על אושר וציטוטי שירה?

טעות מס' 10 : מכנה נשים אסרטיביות "ביץ'"

תאמינו או לא, רוב מי שעושה שימו בשם התואר הנורא הזה הוא נשים. וכלפי מי? כלפי נשים שאינן נופלות לכשלים המתוארים כאן ומיישמות את הנדרש אחד לאחד.