תשע שנות סרבנות גט - פיצוי של 200 אלף שקל
בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצוי של 200 אלף שקל לאישה שבעלה סירב לתת לה גט מאז שנת 2000, אך התחשב רק בשלוש השנים האחרונות - מכיוון שהבעל ניסה בתחילה לגשר על הסכסוך
האם פיצוי לאישה שנפרדה מבעלה בשנת 2000, אך רק בשנת 2009 הסכים בעלה לתת לה גט, צריך להיות מחושב לפי התקופה המלאה? בסוגיה הזו דן לאחרונה ביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים, בעקבות תביעת נזיקין שהגישה האישה נגד בעלה בסך 1.5 מיליון שקל.
בני זוג נישאו בשנות ה-80. בשנת 2000 נפרדו והאישה עזבה את הבית יחד עם 12 ילדיהם. הבעל הגיש תביעה לשלום בית, אך זו כשלה וכעבור שנה הגישה האישה תביעת גירושין.
בית הדין הרבני קיים דיונים רבים בין בני הזוג. בשנת 2006 קבע כי אין כל סיכוי לשלום בית, אך הבעל לא הגיע למועד שנקבע לסידור הגט, ובשנת 2008 כבר חויב בגט. לבסוף, הצדדים התגרשו רק לקראת סוף שנת 2009, ולאחר שהאישה הגישה נגד הבעל תביעה לפיצוי נזיקי של 1.5 מליון שקל.
בתביעתה, טענה האישה כי מרגע שהגישה את תביעת הגירושין, לא היה כל סיכוי לשלום בית. מכאן שסירוב הבעל לגט לאורך תשע שנים פגע בזכויותיה לקיים את חייה כרצונה ולהקים משפחה חדשה.
הבעל טען מנגד כי כלל לא סירב להתגרש, אלא קיווה לחזור לחיי נישואין ועשה לשם כך מאמצים רבים. כאשר הבין שזה לא יקרה, ביקש להגיע להסדר גירושין צודק לפני הגט.
נסיון תמים או סרבנות?
בפסק הדין, השופט בן-ציון גרינברגר קבע כי יש לחלק את התנהלות הבעל לשתי תקופות. הראשונה בין השנים 2000 ו-2006, אז קיבל השופט את טענות הבעל לפיהן ניסה להגיע לשלום בית. במהלך התקופה ניסו גם בני הזוג להגיע להסכמות בנוגע לרכוש ולילדים. התקופה השנייה נקבעה מהיום בו בית הדין הרבני המליץ לצדדים להתגרש בשנת 2006, ועד מתן הגט בפועל שלוש שנים לאחר מכן.
באשר לתקופה הראשונה, נקבע כי עצם הגשת תביעת גירושין אינה מחייבת את הבעל להסכים מיידית לגט, וטבעי שינסה תחילה להגיע לשלום בית ולאחר מכן להסכם גירושין ראוי, ומשכך לא מדובר בסרבנות.
עם זאת, פסק השופט כי בשלב בו גם בית הדין הרבני לא ראה כל סיכוי לשלום בית והמליץ לצדדים להתגרש, הבעל לא היה רשאי להשתמש בדרישותיו לקיום הסדר כ"כלי סחיטה". מכאן שממועד זה, עקשנותו כבר הייתה נגועה בחוסר תום לב, ופגעה בכבוד האישה ובחירותה לנהל את חייה כרצונה. בכך התייחס השופט גם לתקופה הארוכה בה חיו בני הזוג בנפרד. משכך נקבע כי בתקופה השנייה התרשל כלפי האישה.
לבסוף החליט השופט כי האישה זכאית לפיצוי בעבור שלוש שנים ושלושה חודשי סרבנות בלבד, וקבע כי הבעל ישלם לה 202.5 אלף שקל. מכיוון שרוב סכום התביעה נדחה (1.5 מיליון שקל), לא נקבעו הוצאות.
קביעה שקולה? המומחים חלוקים
נוכח פסיקת בית המשפט, מומחינו חלוקים לגבי החלטת השופט. לדברי עו"ד גיתית נחליאל, העוסקת בתחום המשפחה, "קשה להשלים עם הקביעה שהרשלנות החלה רק בשנת 2006. מדובר באישה שהגישה תביעת גירושין בשנת 2001, לאחר שנה של פירוד, ואין זה סביר שתצטרך לחכות חמש שנים עד שסרבנות הבעל תהפוך לרשלנות".
מנגד, עו"ד אילנה בן שושן-גורן, שגם היא עוסקת בדיני משפחה, סבורה כי "פסק הדין ראוי, מאזן בין זכות האישה לקבל את גיטה אל מול זכות הבעל לנהל משא ומתן על חלוקה רכושית, כאשר בית המשפט קובע מהו הזמן הסביר, אשר מעבר לו ייחשב המסרב כרשלן המפר חובה חקוקה".
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
