בית המשפט: בכביש אין טעויות, יש רק רשלנות

כל תאונה מעידה על רשלנות ומהירות מופרזת? לפני שנה נהג ע' במכונית היונדאי שלו בחיפה. השעה הייתה שתיים לפנות בוקר, והכביש היה רטוב מגשם. לפתע סטתה המכונית, עלתה על אי תנועה והתהפכה. מה גרם לתאונה? ע' טען כי מהירותו הייתה חוקית, והסיבה היא טעות נהיגה. בכתב האישום שהוגש נגדו נטען כי רשלנותו היא שגרמה להתהפכות.

ומה פסק בית משפט? זה קבע כי עצם סטיית המכונית ואיבוד השליטה מעידים כי ע' נהג בצורה רשלנית, ובמהירות מופרזת ביחס לנסיבות.

"אין זה חשוב שהנאשם נסע במהירות אשר היא המהירות המותרת"(צילום: חגי אהרון)

לחץ על הבלמים בפתאומיות

השופט שלמה בנג'ו מבית המשפט לתעבורה בחיפה, מונה שורה ארוכה של סיבות אפשריות לתאונה של ע'. "יתכן שנסע במהירות מופרזת, או שלא האט את מהירות נסיעתו נוכח העיקול שהיה לפניו והיותו של הכביש רטוב", כותב השופט. "אף יתכן כי לחץ על הבלמים בצורה פתאומית, ובשים לב לתנאי מזג האוויר החורפיים, גרמה תגובה זו לתאונה. (גם) יתכן שהפנה את הגה המכונית בתנועה חדה".

ע' לא הכחיש כי יתכן שטעה. גם עורך דינו ציין כי "יתכן שטעה בעצם הלחיצה על דוושת הבלימה, ומה שהיה צריך לעשות זה ללחוץ לסירוגין. יתכן כי טעה גם בהיגוי". אלא שכל זה אינו הופך אותו למי שאשם ברשלנות. חשוב לציין כי יש חשיבות רבה לאשמה המיוחסת לע' - החוק קובע עונש חמור משמעותית למי שמורשע ברשלנות, לעומת מי שהוכח כי נהיגתו הייתה רק חסרת זהירות. 

אם כן, כיצד מבדילים בין מי שרק טעה ונהג בחוסר זהירות, ומי שאשם ברשלנות של ממש? לדברי השופט בנג'ו, "היסוד העובדתי של עבירת הנהיגה ברשלנות בא לידי ביטוי במעשה או מחדל בהשוואה לנהג סביר". או במלים פשוטות, את התנהגותו של הנאשם צריך לבחון מול מעשיו של נהג סביר - מה היה עושה נהג שכזה באותם תנאים, והאם יכול היה להיות מודע לתוצאות האפשריות של טעות נהיגה?

המהירות החוקית אינה רלוונטית

"אין זה טבעה של מכונית להחליק על גבי הכביש מאליה", מבהיר השופט בנג'ו, ומציין כי הכביש עצמו היה תקין ומואר היטב, ובבדיקה של המכונית לא נמצאו ליקויים. "עצם ההחלקה מעידה שהנאשם לא נקט אמצעי זהירות נאותים... נהג סביר לא היה נוסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך במזג אוויר חורפי, הוא היה צופה סיכון החלקה, ובהתקרבו לעיקול היה מעט את מהירות נסיעתו עד מאוד (ו)ככל הדרוש, על-מנת למנוע החלקה ואיבוד השליטה".

בעניין זה ראוי להזכיר כי הנהג טען שמהירות נסיעתו לפני התאונה הייתה בהתאם לחוק, כ-50 קמ"ש בלבד. אלא שלדברי השופט בנג'ו, המהירות המותרת על-פי חוק אינה רלוונטית בנסיבות אלה. "אין זה חשוב כלל וכלל שהנאשם נסע במהירות אשר היא המהירות המותרת. חובתו לפי הדין הייתה לנסוע במהירות המתאימה לתנאי הדרך. העובדה שהחליק מעידה קטגורית כי לא נהג בהתאם לתנאי הדרך ובמהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך".

ומכאן קצרה הדרך להרשעתו של ע'. "רק באורח נס לא קופדו חיי אדם כתוצאה מכך", מסכם השופט בנג'ו. "במצב דברים זה, קמה חזקת רשלנות רבתי על הנאשם אשר לא רק שלא נסתרה, אלא שהראיות מראות - כמו גם גרסתו של הנאשם עצמו במשטרה - שלא הייתה כל סיבה סבירה לאיבוד השליטה, לבד מנהיגה במהירות ובאופן שלא תאם את תנאי הדרך".