אמא, למה היא שמנה? קושיות מביכות של ילדים

ילדים צעירים פועלים מתוך סקרנות ותמימות. הם מדברים ישירות על מה שמעסיק אותם, בלי מסננים. לעתים הם תופסים אותנו לא מוכנים, מופתעים, מובכים ומגמגמים. אך באמצעות השאלות אפשר ללמוד מה מטריד אותם ומה עובר להם בראש. לעתים נגלה שהילד פיתח תפיסה מוטעית לגמרי לגבי נושא כלשהו או שהוא חרד ממצב מסוים, ורצוי ללמד אותו את העובדות, ובמקרה הצורך לעודד ולהרגיע. יש שאלות שהן הזדמנות ללמד את הילד שיעור חינוכי, מיני או ערכי, שיהיה אבן יסוד לדרך שעוד נכונה לו לחקור בעצמו את הנושא בפרט והעולם בכלל.

עוד בנושא חינוך בערוץ הורים :

"אני אמא טובה!": הגיע הזמן שתפרגנו לעצמכם

"תפסיק להתנהג כמו תינוק"; לעזור לילד להתבגר

אבא, למה כבר אין היום נסים?

אבל אבא, למה?

"ילדים הם סקרנים מטבעם ואין כמעט ילד שלא עובר את שלב ה'למה?' וה'איך?'", אומרת יערה גונן הלפרין, מנחת הורים ומשפחות. "סביב גיל שלוש ילדים מתחילים לגלות את העולם, מתעניינים ושואלים על מה שהם רואים ('למה לאיש הזה אין רגליים?', 'למה לאישה הזו יש קרחת?'). הסקרנות הטבעית הזו משמעותית להתפתחותם. חשוב לתת להם תשובה רצינית התואמת את גילם, את יכולת ההבנה שלהם ואת האמונה שלנו כהורים".

גונן הלפרין מסבירה שיש נושאים שמביכים אותנו כהורים. "אלה יכולים להיות נושאים שלנו כמבוגרים קשה להתמודד איתם, כגון: מוות או גירושים, או נושאים שאנחנו מעדיפים שהילד לא ידע עליהם. לעתים אנחנו רוצים לגונן על הילדים (ממוות, ממחלות, מפרידה וכדומה), ולעתים אנחנו חוששים שזה יעורר אצלם מחשבות ושאלות שעד עכשיו לא העסיקו אותם. כך למשל, בנושאי מין, יש הורים שמאמינים שאם הם לא ידברו על זה, הילד לא ישאל ולא יתעניין. זה כמובן רחוק מהמציאות.

"בנוסף, לא תמיד אנחנו יודעים מה לענות. על שאלות של ידע קל לנו יותר להשיב, וגם אם אנחנו לא יודעים את התשובה נוכל לחפש את המידע. אך כשהילד שואל שאלות שאין עליהן תשובה חד-משמעית, לעתים התשובה תלויה באמונה שלנו, בתפישת החיים ('את מאמינה באלוהים?', 'מה קורה לנו אחרי שמתים?'), לעתים השאלה מלחיצה אותנו ('למה את מעשנת?'), ולעתים השאלה נוגעת בנושאים רגישים ומפחידים שאפילו אנחנו לא רוצים לחשוב עליהם ('מי ישמור עליי אם תמותי?')".

לדבריה, כדי להשיב לילד בנושאים מאתגרים או מביכים, מומלץ קודם כל להקשיב לשאלה. כך אפשר לזהות מה באמת מעניין אותו ולספק תשובות המתאימות לרמת העניין וההבנה שלו. חשוב לענות על השאלות באופן קצר וענייני ולא להציף במידע. "נושאי השיחה ורמת התשובות משתנים בהתאם לגיל. חשוב לענות ברצינות, באופן פשוט וברור, ובשפה המותאמת ליכולת התפישה של הילד. ההסבר צריך להיות נכון מבחינה עובדתית ולהתייחס לשאלה. הילד הוא זה המכוון את רמת הפירוט, ואין טעם להציף אותו במידע.

"כדאי להימנע מלענות תשובות קצרות של 'כן' ו'לא', כדי שהילד לא ירגיש שההורה מנסה להתחמק ולצאת ידי חובה", מוסיפה גונן הלפרין. "בנוסף, כשעונים תשובות סתמיות כגון: 'ככה', 'לא עכשיו' או 'אחר כך', כשמתעלמים או כשעונים בחוסר סבלנות, יש סכנה שהילד יפסיק לשאול ולהתעניין. ילדים צריכים לקבל תשובות מההורים שלהם, כדי שההורים ייתפסו אצלם כמקור ידע אמין ובטוח שאפשר לדבר איתם על הכל.

"אם ההורה עסוק, הוא יכול לומר לילד: 'השאלה שלך חשובה. כשאסיים אענה לך'. חשוב כמובן לחזור לילד בזמן שהובטח לו. אם הילד שואל במקום ציבורי שבו לא נעים לדבר, אפשר לומר: 'שאלה מצוינת, אסביר לך בבית'. בכל מקרה כדאי שהתשובה תאמר באופן נינוח ורגוע, שתעביר לילד תחושת ביטחון, ושתספק אווירה שבה מותר ואפשר לדבר על כל דבר".

קיבצנו שאלות של ילדים בנושאים מביכים או מאתגרים – מין, מוות, מחלות ועוד, וביקשנו את עצתו של מוטי גלעם, עובד סוציאלי קליני, יועץ נישואים ומטפל משפחתי מוסמך, כיצד להשיב עליהן.

האם מתים מסרטן?

כשמישהו במשפחה חולה בסרטן, שאלות על מחלות ועל מוות עלולות לעורר אצל ההורה תחושת עצב, והנטייה הטבעית היא לגונן על הילד ולא לחשוף אותו לכך.

איך עונים? רצוי לומר לילד שחלק גדול מהאנשים שחולים בסרטן מחלימים, ושאתם מקווים שגם הדודה תחלים. אפשר לומר: "סרטן היא באמת מחלה לא פשוטה, הרופאים עושים הכל כדי לעזור לדודה. רוב האנשים שחולים בסרטן מחלימים, אבל לפעמים המחלה יותר חזקה מהאדם, והוא עלול למות".

מה קורה לנו בגוף כשמתים?

נושא רגיש שלא מומלץ לעסוק בו יתר על המידה.

איך עונים? אפשר להסביר במילים פשוטות ובקיצור, בהתאם לגיל הילד ולהבנתו, שקוברים את הגוף באדמה והוא נשאר שם. אפשר לומר שהלב מפסיק לפעום, שהידיים והרגליים כבר לא זזות, שהגוף לא מרגיש כלום, ושכבר לא כואב לו. אם הילד רוצה לדעת מה קורה עם הגוף אחרי המוות, התשובה תלויה באמונה של ההורה. אפשר לומר שהגוף נקבר באדמה, ולהחליט אם וכמה להתייחס לנשמה. רצוי לשים לב למה שאומרים, כי ילדים תופשים דברים באופן פשוט וקונקרטי. כשאומרים לילד בגיל שלוש-ארבע שסבתא עכשיו בשמים, הוא עלול לחשוב שכשנטוס במטוס נוכל לראות אותה.

אמא, איך באים ילדים לעולם?(צילום: index open)

אם תמותו בתאונת דרכים, מי יטפל בי?

זה יכול לעורר בנו תדהמה שפתאום הילד מוטרד מנושא המוות שלנו וההיעלמות שלנו מחייו.

איך עונים? רצוי להרגיע את החרדה. אין להציף את הילד בנתונים ובסיכויי הסתברות, או להילחץ ולהראות לו התרגשות מוגזמת. אפשר לומר לילד: "אל תדאג, לא יקרה לנו כלום. אנחנו נוסעים בזהירות ומשתדלים לנהוג לפי החוקים". כשהילד יגדל אפשר להרחיב בנושא בהתאם.

איך ילדים מגיעים לעולם? איך תינוק יוצא מהגוף של אמא?

ילדים סקרנים לדעת איך מגיעים תינוקות לעולם, כיצד פלא הלידה מתרחש ומאיפה בדיוק התינוק יוצא. הם נחשפים למידע מבלבל בהקשר לנושא זה מכל מיני גורמים. הורים רבים מתקשים לענות לילד על השאלה הזו, מעבירים נושא או שולחים אותו להורה השני. זו באמת שאלה מסקרנת, וחשוב לתת לילד הסבר כללי עליה, בהתאם להבנתו.

איך עונים? אפשר לומר את האמת באופן רגוע ובהתאם לגיל הילד: "לאבא יש פין ולאמא יש פות. אבא מעביר לאמא זרע, שמתחבר לביצית. נוצר עובר ואחרי תשעה חודשים נולד תינוק". אם להורים קשה להסביר, הם יכולים להיעזר בספרי ילדים מתאימים. אין צורך להרחיב יותר מדי, אלא לתאר ברמה הבסיסית כיצד נוצר עובר ואיך מתפתח תינוק ברחם.

אסור לאף אחד לגעת בי?

נושא הגוף הוא נושא רגיש, ומומלץ שלא להגזים בדיבור ובפירוט עליו.

איך עונים? חשוב להסביר לילד באופן כללי שהגוף שלו הוא ברשותו, ושאם מישהו נוגע בו או עושה לו משהו לא נעים - מותר לילד להפסיק את זה. חשוב להעביר לילד מסר שמספרים הכל לאמא ולאבא, ושהם תמיד יעזרו לפתור את הבעיה. חשוב מאוד לעודד את הילד לסמוך על התחושות שלו לגבי מה נעים לו ומה לא - גם אם זה אדם קרוב.

למה אתם עירומים ושוכבים ככה?

להיתפס בשעת מעשה זהו מצב מביך שמעלה שאלות ולעתים אפילו פחד אצל ילדים. מה אתם עושים? למה השמעתם קולות או שכבתם זה על זה כשיש הרבה מקום במיטה שלכם?

איך עונים? תלוי בגיל הילד, אך ודאי לא להתחיל להסביר מה בדיוק עושים. אפשר לומר: "אבא עשה לאמא נעים" וכדומה. אם השאלות ממשיכות, רצוי להחליף נושא. גם אם אתם מובכים מול הילד, זה לא נורא. תעברו הלאה, זה חלק מהחיים.

שאלות על זוגיות

אמא, את מי את יותר אוהבת, את אבא או אותנו?

לא אמורה להיות מבוכה כאן בכלל - זו שאלה לגיטימית.

איך עונים? "אני אוהבת את כל המשפחה", "לכולם יש מקום בלב של אמא" וכדומה. לא להסתבך בחלוקה את מי פחות ואת מי יותר.

למה אתם רבים? אתם תתגרשו?

כל עוד המריבה סבירה ואינה טעונה מדי, צריך להתייחס אליה בטבעיות, להשיב לשאלה ברצינות ולתמוך בילד.

איך עונים? אפשר לומר: "מותר לריב", "אל תדאג, אנחנו לא מתגרשים", "אנחנו רבים כמו שאתה רב עם חברים שלך לפעמים, ואז אנחנו משלימים וסולחים זה לזה".

למה אבא של שיר עזב את הבית? זה יכול לקרות גם לכם?

הורים מתקשים לעתים להסביר לילד מדוע זוגות נפרדים, אף על פי שזה שכיח וילדים חשופים היום לתא משפחתי שמשתנה.

איך עונים? אפשר להשיב: "אנחנו לא יודעים בדיוק למה, אבל כנראה שהם כבר לא החברים הכי טובים כמו שהיו פעם", או: "לפעמים הורים כבר לא מסתדרים ביניהם, וכבר לא נהנים לגור ביחד ולהיות ביחד. לכן, האבא עובר לגור בבית אחד והאמא בבית אחר. הם עדיין אוהבים מאוד את הילדים שלהם ונשארים אבא ואמא שלהם, אבל הם כבר לא אוהבים זה את זה ולא רוצים לגור יחד".

ומה אם תתגרשו?(צילום: shutterstock)

בנים יכולים להתחתן עם בנים ובנות עם בנות?

חשוב להתייחס לנושא ברוגע ולנסות להשיב בהתאם, מכיוון שמבחינת ילדים רבים זהו גילוי חדש.

איך עונים? אפשר להסביר על סוגים שונים של משפחות, לפי גיל הילד: "יש כל מיני משפחות בעולם, חלק עם אבא ואמא כמו שאצלנו, וחלק אחרות – עם שני אבות או עם שתי אמהות".

שאלות על אקטואליה

למה יורים עלינו טילים? כל הערבים רעים?

המציאות הישראלית מאתגרת ולעתים קרובות אנחנו נדרשים לקיים שיחות עם הילדים כדי להבין מה הם יודעים על העולם שבו הם חיים. הנטייה שלנו שלא לחשוף אותם לתכנים "כבדים" יכולה לגרום להם לפתח תיאוריות משלהם.

איך עונים? אפשר להסביר מהו סכסוך בין מדינות, וכמובן להפריד בין מתונים לקיצוניים משני הצדדים בשפה פשוטה. למשל: "יש כאלה שפותרים סכסוך או מריבה בדיבורים, כמו שלמדתם בגן, ויש כאלה שחושבים שאפשר לנצח רק בכוח".

אמא, אם אבא ימות במלחמה תתחתני שוב?

זוהי שאלה שעלולה לגרום לאם לבהלה, לרתיעה, לפחד או לזעזוע.

איך עונים? חשוב להרגיע את הילד, העסוק כנראה במצב שליווה את המדינה בחודשים האחרונים והוא משליך זאת לביתו שלו. צריך לומר לו שאבא יחזור בשלום ושהכל יהיה בסדר, ושקשה לנו לדעת מה יהיה בעתיד (הזדמנות עבור הילד להתמודד עם אי ודאות).

סבתא, נכון שיום השואה הוא היום שלך?

שאלות סביב השואה עולות אצל ילדים כשמתחילים לשוחח עימם על כך בגן. למשל, הגננת ביקשה מהילדים לשאול אם יש במשפחה ניצולי שואה. אמא של אחת הילדות סיפרה לה שסבתא היא ניצולת שואה, וכשהילדה פגשה את סבתה היא רצה אליה בשמחה: "סבתא, נכון שיום השואה הוא היום שלך?".

איך עונים? אכן רגע מביך, אבל עם ילדים שום דבר לא צריך להפתיע, והתמימות היא מה שיפה בהם. אפשר להסביר: "כן, זה היום שבו סבתא נזכרת בדברים הרעים שעשו הנאצים ליהודים, ואנחנו מכבדים ומציינים איתה את יום השואה".

למה שאבא יהרוג את הילדים שלו?

המציאות חזקה מכל דמיון וילדים חשופים לא פעם לתכנים קשים שעלולים להטריד את שלוותם. צריך לסנן חדשות בפני ילדים צעירים.

איך עונים? "הוא כנראה השתגע, לא עושים דברים כאלה. זה מעשה חמור מאוד ונדיר".

שאלות על מצב כלכלי 

כמה כסף אתם מרוויחים? אנחנו עשירים או עניים?

שאלות כאלה מטרידות גם אותנו, ולעתים הלחץ מורגש בבית. להורים רבים לא נוח לספר לילד מה מצבם הכלכלי ואילו חששות ניצבים בפניהם.

איך עונים? יש להרגיע ולומר לילד שהכסף לא ייגמר: "אנחנו לא עניים. אבא ואמא מרוויחים מספיק, ואם נצטרך נצמצם בהוצאות ונקנה בהתאם לכסף שיש לנו".

למה אבא לא עובד?

אם מתייחסים לדברים בפשטות זה לא מביך - זו המציאות.

איך עונים? "אבא כרגע לא עובד, אבל אנחנו מאמינים שימצא עבודה בקרוב. לפעמים אין עבודה, אבל הדברים מסתדרים". חשוב תמיד להפחית חרדה ולסיים בטון אופטימי.

שאלות על מראה חיצוני ועל מוגבלויות

למה האישה הזאת שמנה כל כך?

מומלץ להסביר לילד שזה לא מנומס לשאול שאלה על אדם בפניו, מכיוון שזה עלול להעליב אותו.

איך עונים? אפשר להסביר שבני האדם נולדים שונים - אחד שחום והשני בלונדיני, אחד גבוה והשני נמוך, ולכן גם מבנה גוף יכול להיות שונה. בהמשך אפשר להסביר לילד, ולא בפני האישה, שחשוב לאכול בריא ולעשות פעילות גופנית כדי לשמור על הגוף. בבית כדאי לשוחח עם הילד על כללי נימוס, למשל: לא להצביע על אנשים ולא לשאול עליהם שאלות בעודם עומדים מולנו.

מה קרה לו ברגליים? (על אדם נכה בכיסא גלגלים)

מציאות קשה שלצערנו ילדים נחשפים אליה לא פעם.

איך עונים? אפשר להסביר לילד שהאיש הפך לנכה מסיבה כלשהי, או שאולי הוא נולד ככה. כדאי להסביר בהזדמנות זו על ילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים, על האתגר וכוח הרצון של האיש הזה ועל ההתייחסות השווה שיש לתת לכל בני האדם באשר הם, גם אם חסרים להם רגל או יד.

זה כואב להיות ילד שונה/ סובל מפיגור?

שאלה מעין זו מעידה על הסקרנות של הילד.

איך עונים? "זה לא כואב לו. יכול להיות שיש לו בעיות בגלל הפיגור, אבל יש לו גם הרבה דברים יפים וטובים".

ענת מזמינה אותי, אבל אני לא רוצה לבוא אליה.

כהורים, אנחנו רוצים לגדל את הילד שלנו על ערכים של אמת ושל חברות ועל אידיאלים טובים. במקרים מסוימים, שקר לבן יכול למנוע פגיעה בחבר, אבל יש להיזהר ממנו ומהמסר שיעבור לילד. חשוב שלא להשתמש בטקטיקה הזו יותר מדי פעמים.

איך עונים? "את יכולה לומר לענת שהיום זה לא מסתדר, ושאולי תבואי בפעם אחרת", או: "תגידי לה שהיום את מעדיפה להישאר בבית שלך, או שתאמרי לה שאת לא רוצה לבוא".

האם להלשין על ילד ששיקר למורה?

על פי אמות המידה של ההורה, כך גם תחושת המבוכה, אבל זה לא בהכרח חייב להיות מביך.

איך עונים? אפשר לכוון את הילד מעט כדי שילמד להחליט, מכיוון שאין אמת מוחלטת, אבל לא חייבים לתת פתרונות. רצוי לשאול אותו מה לדעתו נכון לו לעשות: "מה נראה לך נכון? מה אתה רוצה לעשות?", או: "לא יודעת חמוד, מה אתה אומר?", כך מחדדים את ההתלבטות, כדי שיחשוב עם עצמו על ההשלכות של הפתרונות.

שאלות אישיות

אמא, את מאמינה באלוהים?

לא כולם מאמינים באלוהים, ולכן זו שאלה קשה, במיוחד כשהילדים מתחילים ללמוד תורה ואנחנו לא רוצים לבלבל אותם עם הסברים שעלולים לסתור את מה שמלמדים בבית הספר.

איך עונים? לא לעשות מזה עניין. אפשר לומר: "אני אישית לא מאמינה ואבא מאמין, כל אחד בוחר את הדרך שלו".

אפשר גם לשאול: "מה נראה לך?". לא הכל ברור בחיים, וכך יש להציג את זה - לאפשר התלבטות ובחירה. פשטות זאת מילת המפתח.

אבא, היית תלמיד טוב?

כולנו רוצים לשמש לילדינו דוגמה ומופת, אבל לא תמיד אנחנו באמת כאלה. לעתים הורה שהיה תלמיד מצטיין יכול לפתח ציפיות גבוהות מאוד מהילד שלו, ואילו הורה שהיה תלמיד בינוני יכול להראות לילד שלו שיש בו גם צדדים מצטיינים פחות.

איך עונים? ההורה יכול לומר: "היו לי פה ושם קשיים, כמו לכולם. אהבתי ללמוד, אבל לא הכל. כמעט כמוך".

למה אתם מעשנים? זה לא בריא!

הילד צודק ואנחנו כהורים רוצים להפגין כלפיו אחריות לבריאות שלנו ושלו.

איך עונים? "אתה צודק, זה לא בריא לעשן ואנחנו נשתדל להפסיק".