העמק הנעלם: הנוף בהחלט לא ייעלם מעיניכם

המלך הבלתי מעורער של הר הגלבוע הוא אינו שאול המלך אלא אירוס הגלבוע האצילי. הוא החל לפרוח בתחילת מרס ואם תמהרו תספיקו לראות אותו מאיר את הגבעות הסלעיות של הגלבוע באור יקרות סגול.

אכן, תחילת האביב היא שעתו היפה של הגלבוע, המוני בית ישראל עולים אז אליו לרגל והם יודעים היטב למה. הרי אין הרבה מתחרים לנוף העמק החקלאי הנשקף מההר ולעשב הירוק שמעוטר בפריחה בשלל צבעים.

עוד טיולים באזור בערוץ התיירות:

• טיול בעמק: להתגנב למשטרה, להתלבש כמו פעם
• גלגלי ההיסטוריה: להרחיב אופקים על אופניים
• אטרקציות לילדים ביזרעאל: לקטוף, ללטף, לשתות
  

את התצפית מהר ברקן כדאי לעשות עם תנ"ך ביד, כי תמצאו בו עלילות מחזה שאירעו בכל פיסת ארץ שתבחרו להביט לכיוונה. אם תרצו לברוח מההמונים שממלאים את החניונים המוכרים תוכלו להיעלם בשביל העמק הנעלם.

השביל יוריד אתכם אל עמק חרוד, תחילה במתינות ואחר כך בתלילות חצופה. בדרך מחכות לכם תצפיות עוצרות נשימה, עוד מנה הגונה של פריחה, וסיפורים מכוננים בתולדות היישוב. מסלול שיש בו הכל.

• למפת הטיול בלגבוע - לחצו כאן
  

מרבד שטיחים צבעוני בעמק חרוד(צילום: שמעון לב)

איך מגיעים?

נוסעים בכביש 667, דרך נוף גלבוע. פונים על פי שילוט, אל חניון הר ברקן.

לנקודת הסיום

החניון ליד תל יוסף הישנה נמצא בקצה דרך עפר המסומנת בצבע אדום. הדרך מסתעפת מדרך הרוסה

היוצאת מכלא שאטה ומובילה לחפציבה. כ-2.5 ק"מ מדרום לכלא שאטה לכיוון חפציבה, במקום בו הדרך מתעקלת מזרחה, פונים ימינה (מערבה) ונוסעים כ-1 ק"מ עד לחניון.

אפשר להגיע גם מכיוון קיבוץ חפציבה אליו מגיעים מכביש 669. ממש לפני הכניסה לקיבוץ פונים ימינה (מערבה) לכביש הישן. במקום בו הוא מתעקל צפונה יורדים ממנו שמאלה לדרך עפר המסומנת אדום ומובילה מערבה. נוסעים בה כק"מ עד לחניון תל-יוסף הישנה.

הר ברקן

שילוט ברור מוליך מן הכביש המטפס אל מעלה הגלבוע, אל ריכוזי פריחת האירוסים סביב הר ברקן. החנייה היא בחניון העליון, מדרום לכביש (ימינה), וההפנייה של השילוט לחנייה במורד הגלבוע, בדרך לעמק הנעלם, מטעה. על כן השאירו את הרכב בחניון הר ברקן.

על פסגת הר ברקן (1) יש מצפה נוף מוסדר המשקיף לעמק בית שאן והרי הגלעד, לצפון השומרון, לחלקים האחרים של רכס הגלבוע ולעבר גבעת המורה, הר תבור ועוד חלקים מהגליל התחתון המזרחי.

מהתצפית כדאי לעקוב אחר שביל מסומן אדום, לעבור דרך גת עתיקה ובור מים ולרדת לכביש של דרך נוף גלבוע. חוצים את הכביש בזהירות וממשיכים למטה על פי הסימון האדום. השביל רצוף שלטים ישנים, חלקם הגדול כבר אינו רלוונטי, המספרים מעט על צמחי הסביבה. במהלך חודש מרץ כדאי לחפש על ההר ובקטע השביל שמתחת לכביש את מקבצי אירוס הגלבוע.

פורח באביב במלוא הדרו. אירוס הגלבוע(צילום: שמעון לב)

נוף העמק

השביל יורד ביערות האורן שנטעה קק"ל, בדרך שלל כלחים, כלניות ואחריהן נוריות. כשיוצאים

מהיער נגלית תמונה עוצרת נשימה של עמק חרוד, והקיבוצים תל יוסף ועין חרוד, וכן מבט צפונה אל הר שאול, חציו מיוער וחציו קרח.

מבט למטה גם יגלה, בשדה שמאחורי בריכות הדגים, את הציור העונתי בשדה החיטה. בכל שנה זורע וחורש פטר וינר את השדה שלו בהתאם לציור השנתי שהוא מתכנן, והתוצאה לפניכם. יורדים במתינות חוצים דרך רכב מסומנת כחול.

נשקף מכל פינה בגלבוע. עמק חרוד(צילום: שמעון לב)

עין הסמל

אחר כך מגיעים אל עצי תאנה ומעיין חרב מתחתיהם. מקום זה נקרא עין הסמל (2). משה רוזנפלד היה סמל במשטרה הבריטית של הכפר שאטה, היכן שיושב היום קיבוץ בית השיטה. בסוף 1935, עוד לפני תחילת המרד הערבי, הוא נפל למלכודת מארב שהכינה לו כנופיה ערבית קרוב לכאן, נורה ונהרג.

רוזנפלד היה דמות נערצת על יושבי העמק. בראש הכנופייה שתכננה את המארב עמד ערבי מסוריה ששמו היה ע-זאדין אל קסאם. אל קסאם נהרג על ידי הבריטים לאחר מצוד, ודמותו משמשת עד היום השראה לארגונים הלוחמים הפלסטיניים, כמו הזרוע הצבאית של החמאס שנקראת גדודי א-זאדין אל קסאם ורקטות הקסאם.

המעיין הזה הוא אחד הבודדים הנובעים על מדרונו הסלעי של ההר, הוא נובע, רק בשנים ברוכות גשם, מתוך נקרה רדודה. יש מעיינות רבים ושופעים שמוכרים היטב למטיילים באזור, כמו מעיינות הסח'נה, עין שוקק, עין מודע ועוד, כולם נובעים למרגלות ההר, בעמק.

אחד מהמעיינות הנובעים למרגלות הגלבוע. עין מודע(צילום: אמיר שור, קק"ל)

שביל הפריחה

השביל ממשיך מערבה על אותו קו גובה, חולף על פני מערה טבעית - שבתוכה כנראה הסתתרה הכנופיה שארבה לרוזנפלד. נוף עוצר נשימה של העמק מלווה מכאן ואילך את ההליכה.

שלל פריחה בצדי הדרך, כל פרח בעתו. צבעונים, נוריות וצהרונים בסוף החורף. מגיעים למפגש שבילים ולנקודת תצפית יפהפייה על שמו של סרן רמי בן-צבי ז"ל, שנפל בלבנון. מי שמעוניין במסלול מעגלי יפנה שמאלה לשביל המסומן בשחור ויעלה איתו כל הדרך להר ברקן. בשביל להגיע לעמק הנעלם והלאה ממשיכים למטה על פי הסימון האדום.

העמק הנעלם

למרגלות חורשה נטועה מתחילים בירידה התלולה באמת. במעברים הקשים, ויש לא מעט כאלה, הותקנו לטובת המטיילים ידיות מתכת. יורדים מפלון אחר מפלון בזהירות ובאחראיות, ותוך כדי גם נהנים מהאתגר הספורטיבי.

לאחר מעקף תלול משמאל של אחד מהמפלים, מגיעים לעצי חרוב שצמחו בתוך נקיק קטן ומוסתר (3), שנטוי על מחצית גובהו של המדרון ולא ראינו אותו מלמעלה. בנקיק המוצל מטפטפים, בשנים גשומות, מעט מים מסדקי הסלע, והקרקע שבו שונה מזו של רוב המדרון החשוף.

העציץ הטבעי הזה מצמיח צומח רב ומכונה בפי המטיילים "העמק הנעלם", שהוא שם מקובל בפי מטיילים לפחות לעוד עשרה מקומות בארץ, בין החרמון לאילת. למי שפיתח ציפיות ופנטזיות על עמק נסתר מהאגדות נכונה אכזבה גדולה.

יש עוד מקומות עם אותו שם בארץ. העמק הנעלם(צילום: שמעון לב)

המשך הירידה האתגרית

השביל ממשיך לרדת לעמק בתלילות, בין הסלעים, לעתים בעזרת יתדות ומעקות. מסיימים בעמק חרוד,

ולאחר הליכה קצרה בין פרדס אשכוליות מצד אחד ושדה חומוס מצד שני, מגיעים לחניון ולגזלן שלמרגלות אתר ההתיישבות הראשון של תל יוסף (4).

תל יוסף, שנקרא על שמו של יוסף טרומפלדור, נוסד בידי גדוד העבודה הנודע בשנת 1921. כעבור שמונה שנים הועתק למקומו הנוכחי, מעברו הצפוני של כביש העמק, שהוא שכן לעין חרוד. בימי המאבק בבריטים היה בו בסיס של הפלמ"ח ובסיס יציאה להקמת ישובי חומה ומגדל. היום יש בו מוזיאון לתולדות גדוד העבודה.

כדאי לדעת

הירידה התלולה על מדרונו הצפוני של הגלבוע עלולה להתגלות כמסוכנת למדי בימים של בוץ. כדאי לפיכך להימנע מלטייל כאן יום-יומיים אחרי גשם.

המסלול חשוף ברובו לשמש ולכן אין לטייל בו גם בימים חמים. מומלץ לטייל בחודשים פברואר, מרץ ואפריל, חודשי שיא הפריחה בגלבוע.

רצוי לדאוג מראש לרכב בנקודת הסיום. המסלול מוגדר בינוני מפני שהירידות התלולות יהיו מאוד קשות לילדים קטנים. 

לעוד טיולים בפסח היכנסו לאתר מפה