יהודים לא רוצים למכור ולקנות מכוניות מערבי
מחקר שנערך באוניברסיטה העברית מגלה כי יהודים נמנעים ממכירת מכוניות לערבים, ומעדיפים שלא לרכוש מהם. הסיבה העיקרית לאפליה: ההנחה כי ערבים נוטים להיות מעורבים במרמה. וממי מעדיפים הערבים לרכוש מכוניות משומשות?
מחקר שמתפרסם לראשונה ב-ynet מגלה: בעלי רכב יהודים נמנעים ממכירת מכוניות לערבים, ועוד יותר נמנעים מרכישת מכוניות משומשות ממוכרים ערבים. ניתוח תוצאות המחקר שנערך באוניברסיטה העברית מעלה כי ההנחה הרווחת היא שערבים נוטים יותר לרמות מיהודים, הנחה בה מחזיקים גם מוכרים ערבים. עוד עולה התוצאות כי ערבים משנים את שמם במודעות מכירה מסיבה זו, וכי צעירים, דתיים וחסרי השכלה מחזיקים בדעות נחרצות יותר כנגד עסקים עם ערבים.
אפליה ברורה נגד ערבים
המחקר שנערך על-ידי ד"ר אסף זוסמן, מהמחקה הכלכלית באוניברסיטה העברית בירושלים, עתיד להתפרסם בקרוב בכתב העת היוקרתי של האגודה הבריטית לכלכלה. המחקר כולל סקירה של תוצאות הפניות שהתקבלו ל-8,000 מודעות למכירת מכוניות משומשות שפורסמו באינטרנט, כאשר שמות המוכרים היו שמות של יהודים. לכל אחת מהמודעות נשלח זוג פניות פיקטיביות - אחת מהן של קונה בעל שם ערבי, האחרת של קונה בעל שם יהודי.
תוצאות השלב הראשון של הניסוי סיפקו עדויות חזקות לכך שמוכרים יהודים מפלים כנגד קונים ערבים, שכן שיעור התגובה לפניות היה גבוה ביותר מ-20% כאשר הפונה היה בעל שם יהודי. כמו כן נמצא כי עוצמת האפליה הייתה תלויה בתמריצים כספיים: כאשר הקונה הערבי הציע למוכר את המחיר הנקוב במודעה, הוא זכה לשיעור תגובה זהה לזה של קונה יהודי שביקש הנחה של 5-10% ביחס למחיר זה.
על מנת להבין לעומק את הסיבות בגינן הפלו המוכרים היהודים את הערבים, ערך ד"ר זוסמן סקר טלפוני לאותם מוכרים, מבלי שיידעו כי הסקר קשור לפניות אותן קיבלו. בחלק הראשון של הסקר נאספו נתונים סוציו-דמוגרפיים, בחלקו השני נבחנו עמדותיהם של הנסקרים ביחס לערבים תושבי ישראל.
תוצאות הסקר הראו כי שיעור גבוה מבין המוכרים היהודים מחזיק בעמדות שליליות כלפיי ערביי ישראל, וכי קיים מתאם גבוה בין עמדות המוכרים כלפי ערבים, למאפיינים סוציו-דמוגרפיים שלהם:
- מוכרים צעירים, דתיים וחסרי השכלה, היו שליליים יותר בעמדותיהם כלפי ערבים
- גברים הפגינו עמדות שליליות יותר מנשים כלפי ערבים.
שילוב הממצאים של שני חלקי הניסוי, הצביעו על כך שעוצמת האפליה הייתה תלויה בעיקר בתפיסה של המוכרים היהודים, כי ערבים נוטים לרמות יותר מיהודים. באוו זמן, יהודים שדחו באופן מוחלט את הטענה כי ערבים נוטים יותר לרמות, היו היחידים שלא הפלו כנגד הקונה הערבי.
לדברי ד"ר זוסמן, ממצא זה מעיד כי האפליה ממנה סובלים הערבים אינה נובעת בעיקרה מדעה קדומה נגד בני מיעוטים ומהסתייגות ממגע איתם, אלא קשורה למידת האמון שרוכשים לאוכלוסיה הערבית. "אמון משחק תפקיד מפתח בשוק, ולכן ניתן לצפות כי המוכר יעדיף להיכנס למשא ומתן עם הקונה מהקבוצה הנתפסת בעיניו אמינה יותר", אמר.
בניסוי נוסף שערך ד"ר זוסמן, הציב החוקר יותר מ-350 מודעות פיקטיביות למכוניות משומשות באותו אתר בו נערך הניסוי הראשון. במחצית מהמודעות צוין שם של מוכר יהודי, ביתר המודעות צוין שם של מוכר ערבי. עוצמת האפליה נמדדה על-ידי מספר שיחות הטלפון הנכנסות, ומספר מספרי הטלפונים הייחודיים מהם הגיעו שיחות אלו.
גם ניסוי זה הצביע באופן מובהק על אפליה כנגד מוכרים ערבים: מודעות שהוצבו על-ידי מוכר ערבי, זכו בממוצע רק לחצי ממספר השיחות בהשוואה למודעות שהוצבו על-ידי מוכר יהודי. הסקר הטלפוני שנערך לקונים פוטנציאליים לאחר מכן, מצא גם במקרה זה כי המקור לאפליה הוא התפיסה שערבים רמאים יותר מיהודים.
גם ערבים מפלים נגד ערבים
ממצא מעניין נוסף מהמחקר הוא שגם קונים ערבים מפלים כנגד מוכרים בני קבוצתם האתנית, אם כי במידה פחותה בהשוואה לקונים יהודים. "הממצא לפיו גם ערבים מפלים את בני עדתם בשוק הרכב, מחזקת את הסברה כי האפליה לא נובעת בעיקרה מסלידה מערבים, אלא משיקולים הקשורים לאמון" מסביר ד"ר זוסמן.
אחת מהתוצאות של האפליה בשוק המכוניות המשומשות, כפי שמצא ד"ר זוסמן במחקר נוסף, היא שמוכרי מכוניות ערבים משמיטים מהמודעות שהם מפרסמים את שמם בשיעור גבוה פי שלושה בהשוואה ליהודים, וזאת במטרה לטשטש את מוצאם ולהגדיל את ההסתברות למצוא רוכש לרכבם.