האירופים מרוויחים יותר? הם יותר יעילים

יצאנו לחירות? בנק ישראל פרסם לאחרונה מספר קטעים מתוך הדו"ח השנתי שהוא מפרסם לציבור הרחב. אחד הקטעים המעניינים ביותר נוגע למחקר אודות פריון העבודה במשק הישראלי - התפוקה שמצליח לייצר כל עובד בשעה נתונה. המסקנה של בנק ישראל היא שפריון העבודה בישראל נמוך ב-24% מזה של כלל מדינות השותפות בארגון ה-OECD אליו הצטרפנו לא מזמן.

• דו"ח בנק ישראל: בטוח שאנחנו מדינת רווחה?
• מי אשם במינוס? לסלוח ולצאת לרווחה כלכלית 
• הפילוסופיה של הכלכלה: מדינת הרווחה מתה
  

פריון העובד לא מושפע רק מממיונותו והשכלתו, אלא גם מהרמה הטכנולוגית ויעילות הניצול של גורמי הייצור שמסביבו. בראייה יותר רחבה אפשר לקבוע כלל אצבע, לפיו גוף עסקי רציונלי לא ישלם לאורך טווח זמן תמורה לעובד על תרומה שערכה נמוך מהפריון שלו. מדוע קביעה זו חשובה? מאחר שהיא מהווה את הבסיס לתסכול שחווה מעמד הביניים בישראל: היעדר יכולת לגמור את החודש.

אחת הסיבות למחאה החברתית, שלא עלתה לדיון מעמיק ויסודי, היא היעדר מיומנויות הנחוצות מצד ציבור העובדים בישראל עבור צרכי המשק הישראלי. חיזוק לטענה זו מקבלים גם מקריאת הדו"חות שפרסם מרכז טאוב בשנים האחרונות, וכן ממחקר ישן יותר שפרסם בנק ישראל בשנת 2011, ממנו עלה כי פריון העבודה של חברות יצואניות גבוה ב-32% מזה של החברות הלא יצואניות.

נתונים אלה מאפשרים להגיע למסקנה, שכל שקל שהממשלה תשקיע בעידוד הייצוא של תעשיות בהן לישראל יש יתרון יחסי על פני מדינות אחרות - רק ישפר את מצבו של המשק. בנוסף, אם מגזר הייצוא תורם תרומה משמעותית לפריון גבוה - אזי קיימת חוסר יעילות במגזרים אחרים במשק ובעיקר במגזר הממשלתי. עידוד הייצוא יכול לספק סיבה למעבר למשק יעיל יותר, כך שעובדים מתחומים פחות יעילים יעברו לעיסוק בתעשיות יצואניות. 

(צילום: Shutterstock)

הסיבה ליוקר המחייה: פריון נמוך

בנק ישראל רומז בדו"ח, כי בעיית הפריון קשורה בקשר הדוק לבעייה אחרת שהייתה הבסיס למחאה החברתית - יוקר המחייה. בחינה שערך בעבר בנק ישראל גילתה כי רמת המחירים של הצריכה הפרטית בארץ במונחי שוויון כוח קנייה (PPP) גבוהה יחסית לשאר מדינות ה-OECD - זאת כאשר מביאים בחשבון את העובדה שרמת ההכנסה לנפש בישראל נמוכה מהממוצע במדינות החברות בארגון.

אם לא די בכך, נראה שאנחנו, הישראלים, עובדים הרבה מדי ומפיקים מעט מדי. ממוצע שעות העבודה למועסק בישראל עומד על 37.1 שעות בשבוע, נתון גבוה יחסית לממוצע ה-OECD שהוא 33.6 שעות בשבוע. המסקנה הברורה היא שלעובד הישראלי הממוצע יש פוטנציאל לשעות פנאי רבות יותר, לצד עבודה בשכר גבוה יותר. למרות קצב הצמיחה הגבוה של המשק הישראלי בשנים האחרונות, לא הצליחה כלכלת ישראל להגיע למידת יעילות כמו זו של ממוצע מדינות ה-OECD.

בנק ישראל מודה במחקר שלו כי מספר שעות העבודה למועסק בארץ, גבוה בהשוואה בינלאומית ואף מציין שאם מספר שעות העבודה יצומצם - הפריון במשק צפוי לעלות. דרך אחרת להעלות את הפריון היא לדאוג לתשתיות ראויות של השכלה וידע שתואמים את היתרון היחסי של המשק הישראלי בתחום הטכנולוגי.

כדי שקולות המחאה החברתית לא יחזרו על עצמם, חייבת הממשלה החדשה לשים לעצמה למטרה את העלאת הפריון של העובד הישראלי. נכון שמדובר בתהליכים המתמשכים על פני שנים, אך יעד של העלאת הפריון במשק הישראלי תאפשר באמצעות פחות שעות עבודה להשיג יותר תוצר.

מי שיהנה יותר מכולם משיפור בפריון במשק הישראלי - הם ציבור העובדים, שיצליח לספק תפוקה גבוהה יותר וברמות שכר גבוהות יותר, תוך שהוא משאיר לעצמו יותר זמן לשעות פנאי.