8 ראיונות בשעה: הטרנד החדש בשוק העבודה

לפעמים נדמה שראיון עבודה דומה לדייט ראשון - מתלבשים יפה, מנסים לעשות רושם חיובי ולהדגיש את הצדדים הטובים, אך לא תמיד בטוחים שהצלחנו. כמובן שהראיון גם מלווה בהתרגשות לא קטנה. שיטת ראיונות חדשה לוקחת את הדימוי של הראיון כדייט ראשון כמה צעדים קדימה ומציעה סוג של "ספיד-דייטיניג" (speed dating) בו המועמד עובר מספר מסויים של תחנות ראיון אשר בכל אחת מהן הוא פוגש מראיין שונה ועובר ראיון קצר.

עוד על ראיונות עבודה - במדור קריירה :

• מיוחד לפסח: 4 התכונות הרעות של המראיינים
• רוצים להצליח בראיון העבודה? התכוננו אליו
• "אין לי חולשות!". דברים שאסור להגיד בראיונות
  

השיטה שנקראת MMI - multiple mini-interview, פותחה בקנדה לפני כעשור ככלי מיון לבתי ספר לרפואה. מטרתה היא לשפר את קורלציות המיון כך שיתקבלו סטודנטים בעלי יכולות מתאימות לתחום. זה החל כפיילוט באוניברסיטת McMaster, תפס תאוצה בעקבות התוצאות החיוביות והפך לשיטת המיון המרכזית. מאז התפתחה השיטה, הגיעה לבתי ספר לרפואה ברחבי העולם ובישראל, ואף התרחבה לתחומים נוספים.

איך זה עובד?

ב-MMI טיפוסי ימצאו כ-9-8 תחנות ראיון עם מראיין שונה בכל אחת, שמציב בפני המועמד  סיטואציות ושאלות שונות. כל מראיין מהווה חלק מהפאזל הכולל ויש לבנות היטב כל אחת מהתחנות כך שתתקבל תמונה מלאה של המועמד. מכאן, על כל הראיונות יחד להיות מקיפים כך שכל הפרטים הדרושים יאספו, אך גם ממצים כך שלא יחזרו על עצמם.

שיטת האבחון בכל תחנה כוללת טווח רחב שקיים בכל ראיון עבודה. האבחון יכול להתבצע באמצעות שאלות סטנדרטיות כמו "מדוע אתה מתאים לתפקיד" או "מדוע אתה רוצה אותו"? תוך דיון בדילמות אתיות שמלוות את המקצוע, עד לסימולציה בה למשל, המראיין משחק לקוח והמועמד נדרש לתת לו שירות.

בדומה לספיד דייטינג טיפוסי, בו יש מפעיל שמצלצל בפעמון כשתם הזמן - גם ב-MMI יש צורך במנהל שיוודא את התפעול התקין, בתוך כך את זמני התחנות והמעבר ביניהם. המועמדים עוברים באופן מעגלי את כל תחנות הראיון כך שאם אורכה של כל תחנה הוא 8 דקות וישנם 9 מראיינים, כל מועמד חווה הערכה של 72 דקות.

בסך הכל כל מועמד חווה הערכה של 72 דקות(צילום: shutterstock)

מתי כן ומתי לא?

השיטה לא מתאימה לכמות נמוכה של מועמדים או לכאלה שמגיעים "בטפטוף". כמו בספיד דייטינג  אמיתי, נדרש קהל בסדר גודל מסוים וזמן מוגדר שבו מקיימים את הראיונות.

בנוסף נדרש פיתוח מקדים. להבדיל מספיד דייטינג, שבו אין מראיינים שמעניינת אותם תמונה סופית כוללת שהתקבלה ממועמד כזה או אחר, ב-MMI עוברים המרואניים מתמונות חלקיות של מועמד לתמונה אחת כוללת בסוף התהליך. כדי שהמעבר הזה יקרה באופן חלק, יש להבנות את הראיונות והדבר דורש זמן פיתוח ואף זמן הכנה של המראיינים לקראת התהליך.

היתרון העיקרי בשיטה, הוא שמחקרים מ-2009 ומ-2004 מעידים שהיא עובדת ומצליחה לסמן את המועמדים המתאימים ביותר לתפקיד. בנוסף, היא מבטלת את התירוץ של "לא הייתה לי כימיה עם המראיין"  - מכיוון שהמועמד פוגש וכמה מראיינים, ההשפעות של "כימיה" בין אישית מתבטלות כמעט והטיות המראיין פחות רלוונטיות מכיוון שיש לפחות 9 מעריכים שונים.

עד כמה שזה נשמע מפתיע, יתרון נוסף הוא הוזלת העלויות ביחס לראיון רגיל. אמנם כמות לא מובטלת של מראיינים צריכים להקדיש את זמנם לביצוע הראיונות, אך בסופו של יום המראיין רואה מספר רב של מועמדים בזמן קצר, בראיונות שמתקיימים במקביל, תוך שימוש יעיל בכל הידע שצברו כל המראיינים יחד על המועמד כדי לקבל את התמונה המלאה.  

מהצד של המועמדים - למרות החשש שהמועמד ירגיש שהוא לא מצליח לבטא את עצמו ב-8 דקות ראיון, מחקר מ-2009 מראה שהמועמדים דווקא חשים שהשיטה הוגנת, מאפשרת ביטוי ואפילו מהנה.

הכותבת היא פסיכולוגית חברתית-תעסוקתית, מנכ"לית בסיס להערכה www.basisle.co.il,  http://www.facebook.com/basisle

בהכנת הכתבה סייעה הפסיכולוגית שני אלמוג