לא תמיד שתל עדיף: מתי עדיף לשמור על השן
עששת, מחלות חניכיים או תאונות הם הגורמים העיקריים להרס שיניים טבעיות ולהחלפתן בשתלים. מהם היתרונות של השתלים, מתי לא כדאי להתעקש על השיניים הטבעיות ולמה יש מקרים בהם השתל לא נקלט? רופא שיניים מומחה מסביר
מתי לשמור על השן ומתי להחליף אותה בשתל? זו דילמה שרבים מתחבטים בה, במיוחד בתקופה זו בה מאכלי עונת החגים, מציבים בפנינו אתגר לא קטן בדמותם של שיניים שבורות ולא מעט כאבים.
עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
למה השיניים נהרסות?
הסיבות העיקריות לאובדן שיניים הן עששת, כלומר הרס כותרת ו/או שורש השן או לחילופין מחלת חניכיים לא מטופלת כתוצאה מפעילות בקטריאלית. אולם בעידן המודרני של רפואת השיניים קיימים לרשות הרופא המטפל אמצעים שונים לשמר שיניים פגועות.
קיראו עוד על בריאות השן
- בעיות שיניים שמופיעות אחרי גיל 65 - ואיך להישמר
לדוגמה, האם בעיית החניכיים סביב שן מסויימת היא פתירה או האם שן ספציפית או מספר שיניים או קשת שלמה ניתנות לשימור בגלל מחלת חניכיים מופשטת. במקרה זה, יתייעץ רופא השיניים עם מומחה לחניכיים שתחום מומחיותו הוא שימור שיניים עם מחלת חניכיים .
אם לשן יש מעורבות ופגיעה בתעלת השורש, ייתכן ורופא השיניים יבחר להתייעץ עם מומחה לטיפולי שורש שיפרט את סיכויי ההצלחה של טפול השורש הקיים או באם יש צורך בטיפול שורש חוזר או אולי בטיפול שורש כירורגי משלים.
לעתים קרובות, העלות הגבוהה הכרוכה בשימור השן ואי הוודאות של תוצאות הטיפול האופטימלי בשן או מספר שיניים היא כזו שרופא השניים יבחר לעקור את השן ולהתקין במקומה שתל. בהנחה שהתנאים הגרמיים והאנטומיים בפה הם כאלו שאכן מאפשרים התקנת שתל.
מה במקום שן טבעית?
קיימת לרשות הרופא אמצעים שונים לתיקון (רגנרציה ) של רקמות התאחיזה של שן פגועה ושימורה באמצעות חומרי רגנרציה, ליצירת עצם עצמית במקום בו הונחו. כמובן בהתאם לסוג הפגיעה בשן.
ברור לנו היום ששתל הוא תחליף מלאכותי לשיניים הטבעיות, וכזה הוא נחות לעומת השן המקורית. שתל אינו רגיש לפגיעה עששתית שכן הוא עשוי משגשוגת טיטניום, ולכן במטופל המציג רמת עששת גבוהה שתל יהווה אלטרנטיבה עדיפה עלפני גשר המחייב הקרבה והרס של שיניים סמוכות ההופך אותן פגיעות יותר לתחלואה דנטאלית עתידית.
בנוסף לכך, הרס נרחב של שורש שן באזור האסטטי, לדוגמא חותכת בודדת יחייב עקירת השורש הפגוע וביצוע שתל על מנת להימנע מפגיעה אפשרית בשיניים הסמוכות.
כמו כן, במטופל הסובל ממחלת חניכיים ומאבד שיניים כתוצאה ממחלת חניכיים יש יותר סבירות לבעיות חניכיים בטווח הזמן הרחוק סביב שתלים.
היכולת שלנו לטפל במחלת חניכיים סביב שתלים היא מוגבלת יותר לעומת טיפול במחלת חניכיים סביב שיניים טבעיות, ולכן כאשר מאובחנת מחלת חניכיים מומלץ לטפל בה ולנסות לשמר את השיניים הקיימות ולדחות ככול האפשר את התקנת השתלים.
השתל יכול להתנהג באופן בלתי צפוי
כיום בעידן של רפואת השיניים המודרנית קיימים לרשותנו עזרים רבים בתחום ההדמיה המאפשרים לנו הכרה של המגבלות האנטומיות ומצאי העצם הקיים להתקנת שתלים.
התקנת שתל מחייבת כמות עצם מספקת במימד האורכי והרוחבי שכן השתל הוא בעצם דיבל המוחדר לתוך הלסת. לעתים יש צורך בהגדלת נפח העצם כשלב מקדים להתקנת השתלי ם ולעיתים ניתן לבצע את התקנת השתל בוזמנית עם התיקון הגרמי באמצעות חומרי רגנרציה שונים .
לבניית העצם נעשה שימוש בחומרים ממקור חי או סינטטי וממברנות כגון: Bio-Oss וממברנות קולגן כדוגמת Bio-Gide . קומבינציה זו של חומר מילוי וחייץ ביולוגי מאפשרים תהליכי התגרמות עצמית באתר המיועד .
חשוב לזכור שלמרות הידע הרב שנצבר בתחום השתלים הדנטאליים והשיפורים הרבים שחלו בשנים האחרונות כמו החדרת שתלים בטכניקות לא פולשניות תוך שימוש בסטנטים או תבניות ממוחשבות מוכנות מראש להחדרת שתלים המבוססות על תכנון ווירטואלי, הרי ששתל הוא עדיין תחליף לשן הטבעית ולעיתים הוא מתנהג באופן לא צפוי.
כלומר לעתים אנו מגלים דלקת ואובדן עצם רב פתאומי סביב שתל עד כדי אובדן השתל שלא תמיד אנו מסוגלים להסביר את הגורמים שהביאו לכך .
לסיכום, תנו לשן הטבעית את מירב הסיכויים שכן שתל הוא רק תחליף.
הכותב הוא מומחה לפריודונטיה
לפנייה לכתב/ת 
