נשים אמיצות חושפות: מה ההריון עשה לגוף שלי
ככה אני נראית אחרי לידה: הבטן שתפחה, החזה שנפל ושלל סימני המתיחה. ההריון עושה שמות בגוף האישה - אך ארבע נשים אמיצות מוכיחות במוסף "זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות" שבמקום לנסות לטשטש, עדיף להפסיק להתבייש
כשפנינו לקוראי הפייסבוק של "ידיעות אחרונות" והצענו לנשים שילדו בשנתיים האחרונות להצטלם בתחתונים ובחזייה, לא ציפינו להיענות גדולה. האמת? הופתענו. אמהות רבות שמחו על ההזדמנות לחשוף בגאווה בטן בולטת, צמיגים במותניים, חזה לא מושלם. ארבע מתוכן זומנו לסטודיו כדי להצטלם עם איפור, עיצוב שיער וסטיילינג (מישהו צריך לבחור חזייה מתאימה), אך ללא שמץ של פוטושופ. אז ככה נראות אחרי לידה אלה שלא קוראים להן גל גדות. כלומר, רובנו.
כבר ביקרת בערוץ הריון ולידה שלנו?
מתגעגעת לבטן שלי
מרתה גרינפלד (28) מרמת-גן, נשואה ואמא לליאם (עשרה חודשים), מעצבת אופנה במקצועה "וכרגע עקרת בית נואשת, אבל מבחירה, שמטפלת בילד מול פייסבוק:"
אני שוקלת אותו דבר כמו לפני ההיריון, כנראה בזכות ההנקה. לא עשיתי שום דבר מיוחד בשביל זה. עשרה קילוגרמים ירדו מיד ושבעה במשך הזמן, אבל אני מתגעגעת לבטן השטוחה שלי. פעם הייתה לי בטן שטוחה והיום יש לי בטן בולטת וצמיגים בצדדים. בגלל הצמיגים אני לא יכולה ללבוש את החולצות הצמודות שלי מפעם, אם כי חשבתי שיהיה יותר גרוע.
אני עדיין תקועה עם הפס הכהה באמצע הבטן. לראשונה בחיי קניתי בגד ים שלם, בגלל הפס. הלוואי שבקיץ הקרוב הוא ייעלם ואני אוכל לחזור לביקיני שלי. אה, והתווסף לי גם צלוליט. אגב, יש לי נשירת שיער מטורפת. כמו לכולן, לא? חוץ מזה, נראה לי שהציצי הולך ליפול עוד. הוא כבר נפל מאז שאני מיניקה פחות – ירדתי מידה שלמה בחזייה ונראה לי שהתהליך יימשך.
כשאגמור להיניק אלך לחדר כושר. זה לפחות מה שאני אומרת לעצמי, כי מעולם לא הייתי בחדר כושר. אני לא טיפוס פעיל ובהיריון זזתי עוד פחות, רוב הזמן ביליתי על הספה עם המחשב על הברכיים בפוזת עצלנים קלאסית. אבל כל עוד אני מיניקה – אני לא אעשה כלום, כי הבהילו אותי שדיאטות וספורט יגרמו לזה שהחלב ייגמר, ואני נהנית להיניק.
בתחילת ההנקה קניתי חזיות חדשות כדי להשוויץ בחזה הגדול שנהיה לי, ואחר־כך חזרתי לקודמות. קניתי גם כמה שמלות חדשות כי אני לובשת פחות ג'ינסים, בגלל הבטן הבולטת. בהיריון הבא אולי אזלול פחות נוטלה. לא זללתי בטירוף בהיריון, אבל כן הרשיתי לעצמי לאכול יותר קינוחים מהרגיל. כל בוקר, למשל, התענגתי על ופל בלגי עם נוטלה ואמרתי לעצמי שזה בשביל הילד.
מחמיאים לי הרבה שאני לא נראית כמו מישהי אחרי לידה, וחסר להם אם היו אומרים את ההפך. רק אמא שלי לפעמים מעירה לי שהחולצות שלי כבר לא מתאימות, שהן לילדות. ולפעמים אומרים לי שעכשיו, כאמא, אני צריכה להוריד את הפירסינג, אבל מה פתאום!?
מתגעגעת לג'ינס הישן
סופי סגל (33) מבאר־שבע, לבורנטית בסורוקה, נשואה ואמא של מתן (בן ארבע) ועדי (בת שנתיים):
בהיריון האחרון עליתי בערך 20 קילו, והם עדיין איתי. אני מכורה לפחמימות, והרשיתי לעצמי להתפרע עם הרבה מקדונלד'ס, שווארמות, שניצל וצ'יפס, סנדוויצ'ים גדולים ובלי הרבה ירקות.
רציתי להיות זהירה יותר עם האוכל בהיריון השני, אבל לא הצלחתי לעמוד בזה. אוכל הוא נחמה, והייתי בגישה של 'מגיע לי'. אמרתי לעצמי שבהיריון מקובל להשמין ואחריו אני כבר ארזה. איכשהו, שנתיים אחרי שהילדה נולדה, אני עדיין נראית בהיריון. נשארו לי הרבה קילוגרמים עודפים שמתרכזים בעיקר בבטן, חזה נפול, ראש שהתמלא שערות שיבה ואקנה, שאני מתכננת לטפל בה ברצינות.
בארון מחכה לי ג'ינס של לי קופר שממתין שאוכל להיכנס לתוכו, אבל יש פער של 20 קילו בינינו, ונכון לעכשיו אין לי כוח פנימי להיפטר מהם. למה? כי צריך למצוא את הזמן. כדי לרזות צריך לבשל כפול – לעצמי ולבית, לתכנן מראש ולקחת אוכל בריא לעבודה, וכרגע אין לי זמן ואין לי כוח לזה.
למזלי, בעלי מאוד אוהב אותי עגלגלה. פעם הייתי מידה ,42 עגלגלה בטוב טעם, היום אני מידה .46 רק אמא שלי אומרת לפעמים שאני חייבת לרזות בשביל הבריאות. ברור לי שזה מסוכן, אני כבר יודעת שיש לי שומנים גבוהים בדם.
למה אני הכי מתגעגעת? למותניים שלי. היו כאלה.
את המגפיים, שכבר לא נסגרים, לקחתי לחנות שישימו לי גומי מאחורה. כשאני לובשת שמלות בערב אני משתמשת במחטב, ובמהלך היום אני שמה כל מיני חגורות שקניתי, שקצת יסתירו את הבטן. קניתי גם מכנסיים וחזיות גדולים יותר.
מה עוד נשאר לי מההיריון, חוץ מעודף משקל? חשק לעוד היריון, שמתוכנן לזמן הקרוב. מה שבטוח, אחרי ההיריון השלישי, שאמור להיות האחרון, אני אנסה לחזור לעצמי הישנה.
ברור לי גם שאחרי הלידה השלישית אעשה הרמת חזה. הינקתי כמה חודשים, והחזה שלי הוא אחד הדברים שאני הכי אוהבת בגוף שלי.
מתגעגעת להיות חתיכה
חגית בז'רנו (36) מקיבוץ גשר־הזיו, בעלת מספרה בחצר ביתה, נשואה ואמא של נועה (שש וחצי) הילה (שלוש(, איתמר (שנה וחצי) ומיקה (שלושה חודשים):
כרגע אני לא עובדת, ככה שכל היום אני בבית בטרנינגים, וכשאני מסתכלת בראי, קשה לי. אני לא אוהבת את המראה הזה, אבל כשאני רואה את הילדים שלי – זה שווה הכל, עם כל הצער. אחר־כך אני אצום וארזה. כשאני מחליטה, אני יכולה לחיות מארוחה אחת ביום ולרזות.
אני יודעת שהגוף לא יחזור להיות מה שהיה ומתמקדת בלהיות אמא, אבל אני מתגעגעת להיות רזה וחתיכה.
בעצם כבר יותר משלוש שנים אני בהיריון, ולא כל־כך רזיתי בין ההריונות. כבר כמה שנים אני עם בגד ים שמלה כזה, בגלל ההריונות. בהיריון הראשון עליתי יותר מ־30 קילו. איך? נהניתי מכל הפינוקים שבעלי היה מביא לי – פיצות, אוכל סיני, לחמניות, מקלות שומשום, גלידות. אפשר להגיד שטרפתי. בהיריון האחרון עליתי 17 קילו. כרגע יש לי 20 קילו מיותרים.
לא נשאר כלום מהציצים שלי. את הבנות הינקתי חצי שנה, ועכשיו אני עדיין מיניקה. אני טוטאלית, גם באמהות שלי, אבל אני חולמת לעשות ציצי חדש.
כשיגיע הקיץ, אני מקווה להתחיל לעשות הליכות. בעבר הקפדתי על זה, והיום אני לא מספיקה. למה כל־כך קשה לאמהות לרזות? זה העניין של הזמן והעניין של לתקוע את השאריות של הילדים. את אוכלת כפול בעצם, ארוחה שלמה מהשאריות אחרי כל מה שאכלת כל היום, וזה לא מעט.
יש אנשים שלא מזהים אותי. אני אחת שידועה בזה שאני תמיד נראית טוב, אבל מי שמכיר אותי יודע שאני ארזה ואחזור לעצמי. העיקר שבעלי מקבל אותי גם ככה.
מתגעגעת לספינינג
ליאור קריצמן (28) מבית־יצחק, עובדת בחברה למסחר ומטבע חוץ, כרגע בחופשת לידה, אמא של התאומות גפן וגיא (שלושה חודשים):
ילדתי תאומות בתאריך ,12.12.12 חודש לפני הזמן. כשהן היו בפגייה בקושי ישנתי ובקושי אכלתי. מאז הלידה אין לי זמן, לא לספורט ולא בכלל, וזה מה שעומד ביני לבין החזרה המלאה לעצמי.
פעם הקפדתי על אימוני ספינינג שלוש־ארבע פעמים בשבוע, אבל האימונים בערבים, ובינתיים אלה השעות הקשות עם הבנות וזה בלתי אפשרי. הייתי חוזרת לזה הרגע, ואני מאמינה שאחזור לעצמי עם הזמן.
נשארו לי: פס כהה במרכז הבטן שהולך ודוהה, סימני מתיחה, צלקת מהניתוח הקיסרי שיוצרת מין מדרגה בבטן, טוסיק שגדל קצת וצמיגים שלא היו קודם. אולי זה הקילו וחצי האחרונים, נתקעתי איתם.
אני מתגעגעת למצב הטרום־צמיגים שלי, לחזה שהיה טיפה יותר עומד, לכל מה שההיריון הרס.
אנשים אומרים לי "איזה יופי רזית," לא מאמינים שאני אחרי היריון ועוד של תאומות. רק אמא שלי וסבא וסבתא כן מעירים לפעמים שנשארה לי קצת בטן.
בגלל שהבטן מפריעה לי, אני מתלבשת קצת פחות צמוד, וכשקניתי עכשיו שמלה לאירוע, הקפדתי שהיא תהיה עם מחטב. בכללי אני נכנסת לבגדים שלי, אבל חשוב לי שהחולצות לא יהיו קצרות מדי וזה חייב קניית חולצות חדשות, במידה יותר גדולה.
אני לא מתכוונת לעשות דיאטה, אני אוכלת מה שבא לי, וזה אוכל בריא. בהיריון עליתי 15 קילו ואכלתי לפי תפריט שהרכיבה לי תזונאית, ממש לא זללתי. אולי פה ושם קצת שוקולד, אבל בקטנה. יחסית לזמן הקצר שעבר מאז הלידה אני מרוצה מהגוף שלי, חשבתי שאעלה הרבה יותר במשקל ושייקח לי המון זמן לרדת.
לפנייה לכתב/ת 
