"תמונה חדה": ככה עושים דוקו

מה קורה לגיבורי הסרטים התיעודיים שאנו צופים בהם אחרי תום הצילומים? איך משפיעה עשיית הסרט על האנשים המשתתפים בו? כיצד נחשפו יוצרי הסרטים לסיפורים דרמטיים מהחיים? ומהן הסוגיות האתיות שעמן נדרשו להתמודד במהלך העבודה עליו? על שאלות אלה ואחרות מנסה לענות הסדרה החדשה "תמונה חדה", שתעלה הערב (22:00) לשידור בערוץ הראשון.

מה עוד קורה בערוץ הטלוויזיה של ynet:

חדשות האירוויזיון: כל השירים נבחרו, ויש גם במה

"בית ספר למוזיקה 2": זוכה גדולה, טונים צורמים

נוכחותה של הסדרה על המרקע משמעותית דווקא היום, כאשר הקולנוע התיעודי הישראלי הולך ותופס מקום מרכזי בשיח העולמי (ע"ע מועמדותם לאוסקר של "שומרי הסף" ו"חמש מצלמות שבורות"). העובדה שמרבית הצופים אינם מודעים להיבטים האסתטיים והאתיים שעומדים בבסיסה של היצירה התיעודית, הופכת את עיסוקה של התוכנית ב"מאחורי הקלעים", לחשוב ומאתגר.

צנוע וקשוב. דרור קרן(צילום: רפי דלויה)

הפרק הראשון מוקדש לשני סרטים. האחד, "השיעור", סרטה של ענת צוריה (מבכירות היוצרות התיעודיות בארץ), מביא את סיפורה של אישה ערביה החושפת את הטרגדיות בחייה בפני המורה לנהיגה שלה. הסרט השני "להיות כמו אבי", מאת הבמאית ענבל שפרינצק, עוקב אחר שלושה נערים פליטים מאריתריאה הלומדים בפנימייה וחולמים להשתלב בחברה הישראלית.

השחקן דרור קרן, בהנחיה צנועה וקשובה, פוגש את יוצרות שני הסרטים וגיבוריהם, ומברר עמם מה השתנה בחייהם מאז. התוצאה היא מעין "סרט המשך", המבקש להראות כי הסיפורים שמביאים הסרטים התיעודיים לעולם אינם נחתמים במקום שבו מסתיימת ההקרנה.

למרבה הצער, הפער שבין מועד השידור של הסרטים (שניהם הוקרנו לאחרונה בערוץ yes דוקו) לבין התוכנית שדנה בהם, עלול להפוך את העיסוק לעקר ובלתי ברור ללא מעט צופים. ואולם, שיבוצם הנבון של קטעים מייצגים המלווים את ההתייחסות מספק את הרקע הנדרש, וממילא השאלות שעולות תוך כדי השיחה נדמות רלוונטיות למחשבה והעשייה הדוקומנטרית בכללה, ולא רק לסרטים הנידונים.

יהיה גם מגזין. דרור קרן (צילום: רפי דלויה)

התוכנית כוללת גם חלק מגזיני שיוקדש לדיווחים מפסטיבלים המיועדים לקולנוע דוקומנטרי בארץ ובעולם וכן ליווי של סרטים תיעודיים בתהליך העשייה. הפרק הפותח מייחד, אגב כך, מקום ליצירתו הענפה והחשובה של הדוקומנטריסט ניר טויב ("החווה הסינית – רשומון") שהלך לעולמו מוקדם יותר השנה.

התוכניות שהקדיש הערוץ הראשון לעשייה התיעודית בארץ ליוו, על פי רוב, את תחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים, והתייחסו בעיקר לסרטים המתמודדים (גילוי נאות: שימשתי כיועץ לכמה מהן). הערוץ אף הקפיד בשנים האחרונות לשדר את הטקס. ייחודה המסתמן של "תמונה חדה" הוא באופן שבו בכוונתה להפוך את היצירה הדוקומנטרית הישראלית לנוכחת מעבר להקשר ספציפי או נישתי. הקולנוע התיעודי מייצר מרחב אידיאולוגי, אתי ואסתטי שונה מזה המוכר מצפייה בסרטים בדיוניים, והתוכנית החדשה (יש לקוות) תעניק לו ביטוי.