שלחה הודעות זימה למאהב, ואיבדה את הכתובה
אישה ששלחה למאהבה הודעות שמתארות את בגידתה בבעלה, טענה שהיא מנסה להשיג שלום בית. בית הדין לא התרשם - ושלל ממנה את הכתובה
בתביעת גירושין שהגיש בעל נגד אשתו, טען כי לאורך שנות הנישואים התייחסה אליו האישה בהשפלה ובזלזול, ואף הודתה בכך במכתבים והבטיחה להשתנות. לפיכך, פנו השניים לייעוץ זוגי, אולם במהלכו נודע לו כי האישה בוגדת בו עם חבר לעבודה, ואינה רוצה שלום בית אמיתי - אלא להוציא ממנו כספים שלא מגיעים לה. הוא תבע אותה בבית הדין הרבני, ואף סיפק ראיות מפלילות.
להוכחת טענותיו בדבר הבגידה, צירף הבעל התכתבות בדואר אלקטרוני בין האישה לאותו חבר, הכוללת התבטאויות ארוטיות ואינטימיות שלא הותירו מקום לספק. הבעל הודה כי לאחר שגילה את דבר הבגידה והחליט להתגרש מהאישה, הכיר אישה אחרת ועבר להתגורר עמה כעבור שבועיים. האישה טענה מנגד כי היא רוצה שלום בית ומוכנה לכך במידה ויעזוב את חברתו החדשה.
בשלב זה חשף הבעל כי מזה כשלוש שנים, אשתו מנהלת נגדו תביעה בבית המשפט לענייני משפחה, בה היא מבקשת לחלק את הרכוש ביניהם מיידית - מה שמעיד לטענתו על כך שבקשתה לשלום בית אינה כנה.
במהלך הדיונים האישה טענה כי הייתה רעיה מסורה, אולם הבעל מאס בה לדבריה ולקח לו פילגש עוד בזמן שהיו יחד. לפיכך, אם אינו מעוניין בשלום בית, היא מבקשת לקבל את כתובתה וכן פיצוי בגין הבגידה. את תביעת הרכוש, טענה, הגישה כדי לשמור על זכויותיה.
משקרת ומעגנת
הדיין, הרב שניאור פרדס, קיבל את תביעת הבעל. בפסיקתו כתב כי לא ניתן לקבל את טענת האישה כי היא מעוניינת בשלום בית, שעה שתבעה חלוקה מיידית של הרכוש המשותף כולו. זאת במיוחד בהתחשב בכך שהרצון להשכין שלום בית כלל לא עלה בדיונים בבית המשפט לענייני משפחה. "האשה אינה דוברת אמת זה קרוב לשלוש שנים (!) רק כדי להשיג רווחים ממוניים, ובשל מטרה זו מעגנת את בעלה בכחש", כתב הדיין, שציין כי הבעל הוכיח ברמה מספקת כי הקשר בין אשתו לחברה לעבודה היה אינטימי.
"מתוך ההתכתבויות נראה כי לא רק שדיברו והתכתבו העד והאשה בעניני זימה, אלא אף נעשו על פי המתואר שם מעשים מכוערים ברמה הנמוכה ביותר ואף קוימו יחסי אישות נורמליים ובלתי נורמליים בין השניים", כתב הדיין.
משכך, נקבע כי הבעל רשאי לגרש את האישה לאלתר, ואילו היא אינה זכאית לכתובה או לפיצוי, במיוחד לאור המכתבים שהציג הבעל - בהם הודתה האישה כי לאורך השנים לא עשתה בשבילו דבר ולא העניקה לו חום ואהבה.
קשר ישיר בין התביעה בביהמ"ש לרצון בשלום בית
"לא ניתן לנתק בין התביעה בבית המשפט למשפחה לבין התביעה לשלום לשלום בית", מסבירה עו"ד לימור אביטן, העוסקת בתחום המשפחה. לדבריה, "לא יתכן מצב כי בשעה בה דורשת האישה את חלוקת הרכוש ופירוק המשפחה בבית המשפט, היא תתבע בבית הדין הרבני שלום בית. בהתנהלותה זו, הפרה האישה את חובת הכנות ותום הלב הנדרשת ממנה".בקשר לשלילת הכתובה, מוסיף עו"ד ישראל זלישנסקי, העוסק בדיני משפחה, כי "זו מהווה נכס הוני שהאישה זכאית לקבל בעת הגט, אולם כאשר מוכח שהתנהגות אישה עולה כדי 'מעשה כיעור', נשללת ממנה זכות זו". '"מעשה כיעור', הוא מדגיש, אינו חייב להגיע לכדי בגידה בפועל".
לפי עו"ד זלישנסקי, הכרעת בית הדין הרבני לא תמנע בהכרח את חלוקת הרכוש בביהמ"ש לענייני משפחה.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
