בלי עין הרע: האמונות הטפלות על הפסיכומטרי

בשעה טובה מועד אפריל של הבחינה הפסיכומטרית יוצא לדרך: ביום ראשון הקרוב (למרות שהמבחן מתקיים באופן מסורתי בימים האחרונים של חודש מרס, נהוג לכנותו "מועד אפריל") יגיעו מועמדים ללימודים אקדמיים לקמפוסים ברחבי הארץ במטרה להשיג את הציון הנכסף שיאפשר להם קבלה ללימודים - ובעיקר לחוג שבו הם חושקים.

פסיכומטרי - כתבות נוספות בנושא:

• מה לומד מי שהוציא 795 בפסיכומטרי?
• פסיכומטרי: לפעמים גם ארבע בחינות לא מספיקות
• למה הפסיכומטרי מלחיץ ואיך מתמודדים עם זה?
• טיפים לימים שלפני הבחינה הפסיכומטרית
  

עשו לייק לעמוד שלנו בפייסבוק ותישארו מעודכנים

אף שהבחינה מהפסיכומטרית מתקיימת חמש פעמים בשנה, מועד אפריל זוכה לביקוש רב בקרב המועמדים. הסיבה העיקרית לכך היא התיזמון: ציוני הפסיכומטרי במועד זה יספיקו למועמדים שמעוניינים להירשם למוסדות האקדמיים כבר בשנת הלימודים הבאה. יוצאים מן הכלל הם תלמידי רפואה ששלב הסינון הראשוני שלהם מתבצע כבר בימים אלה.

(צילום: מיכאל קרמר)

כיאה למסורת, סביב הבחינה הפסיכומטרית דבקו מיתוסים ואמונות טפלות במהלך השנים. בניסיון להרגיע את קהל הנבחנים ולעשות קצת סדר בשמועות, ביקשנו ממיכאל סגל, מנהל הדרכה בקידום, להסביר ולהפריך את שלל האמונות. בלי עין הרע, כן?!

המיתוס: כדאי ללמוד ביום האחרון לפני הבחינה כי כך זוכרים בצורה הטובה ביותר

האמת: כמו במיתוסים האמת בדיוק הפוכה: אחרי למידה ממושכת של כמה חודשים, דווקא רצוי לתת מנוחה לגוף, לנפש ולשכל. יותר משתלמדו משהו חדש ביום האחרון, תגלו נושא שמסתבר שאתם פחות שולטים בו. יום חופש עוזר להחזיר את התיאבון.

המיתוס: חייבים להשתמש בעיפרון מספר 2HB

האמת: האמונה התפלה הזו נכונה בצורה חלקית. אם תפנו למרכז הארצי לבחינות ולהערכה, תגלו שמומלץ להשתמש בעיפרון מסוג זה. אבל ההסבר לכך מעניין: ראשית, ההגדרה הזו מונעת שאלות נוספות בנוגע לאיכות העפרון, וחודים מסוג כזה או אחר. שנית, ייתכן שהעופרת הרכה יחסית נקראת בצורה תקינה יותר על ידי הסורק. עם זאת נראה כי הסורק ידע לקרוא את כל סוג של עופרת - אבל למה להסתכן?

המיתוס: שוקולד בזמן הבחינה תורם לריכוז ולכן כדאי להצטייד בחטיף

האמת: אמנם עלייה ברמת הסוכר תורמת לרמת הריכוז, אבל כמו בטבע, מה שעולה חייב לרדת. אחרי עליית מתח תגיע ירידת מתח ורצון לנמנם. לכן מומלץ להביא דבר מזון קטן, יבש וקל. המטרה היא לנסות ולהרגיע את עצמכם, וכן לתת לעצמכם משהו להתעסק איתו בסוף הפרק הרביעי. כשתרגישו שמגיעה לכם טפיחה על השכם מאמא - תאכלו פרי כזה או אחר.

(צילום: יריב כץ)

המיתוס: רצוי לסמן את תשובה מספר 3 בדף התשובות כשמנחשים

האמת: נשמע מפתה. אתם בסוף פרק ונותרו רק עוד כמה שאלות שלא הגעתם אליהן, תסמנו 3, לא? ובכן, אין תשובה אחת שעדיפה על תשובות אחרות. בפרקים מסוימים 2 היא תשובת המזל, ובפרקים אחרים התשובה הזוכה היא 1. לכן אם כבר החלטתם לנחש - רצוי שתבחרו תמיד את אותה התשובה. כך תוכלו לחסוך זמן - וגם תמקסמו את אחוזי הפגיעה.

המיתוס: לא מפסיקים את הבחינה גם בזמן מלחמה

האמת: האמונה נכונה בצורה חלקית בלבד. אם בזמן הבחינה לפתע האדמה רועדת, האזעקה רועמת או שקורה כל תרחיש בלתי סביר שכזה - המשיכו לפתור את הבחינה עד שייאמר לכם אחרת. הפסיכומטרי הוא מבחן חשוב, אך במקרים מועטים בלבד הבחינה נעצרה באמצע, או נדחתה. כלומר – הבחינה נעצרת לפעמים, אבל לא כדאי לצפות לזה.

המיתוס: אפשר להעתיק בבחינה אבל צריך למצוא מישהו בעל פרקים בצבעים זהים

האמת: בכל חדר בחינה יש כמה וכמה נוסחי בחינה, שבכל אחד מהם הפרקים מסודרים בסדר שונה בתכלית. לא היינו ממליצים לאיש להעתיק – אבל אם כבר החלטתם לעשות זאת אל תסתמכו על צבעים אלה או אחרים.

(צילום: אוהד אבידן קינר)

המיתוס: הפרק הכמותי הוא הקשה ביותר בבחינה

האמת: לא ברור איך אפשר בכלל למדוד קושי. אבל אם בוחרים כמדד לקושי דווקא ברף הציונים – הרי שבפרק המילולי הציונים נמוכים יותר מאשר בפרק הכמותי באופן קבוע. המסקנה: דווקא הפרק הכמותי נוח יותר לפתרון מאשר זה המילולי - והדבר נכון לדוברי כל השפות.

המיתוס: נשים פחות טובות בחלק הכמותי ואילו גברים בחלק המילולי

האמת: למרות שלא היינו רוצים לטעון לתובנות מגדריות, הסטטיסטיקה, שהיא דרכו של אלוהים לספר לנו על כוונותיו, גורסת כי נבחנים ממין זכר מוציאים בממוצע ציונים גבוהים יותר בשלושת החלקים הבאים: המילולי, הכמותי ופרק האנגלית. עם זאת, צריך לזכור שיותר נשים נבחנות בבחינה מדי שנה, עובדה שמשפיעה על יכולתנו להסיק מסקנות גורפות.

המיתוס: ככל שפותרים יותר תרגילים, הסיכויים להצלחה עולים

האמת: זה נשמע כמעט אינטואיטיבי; "אני אתאמן יותר, אני אצליח יותר, לא?". ובכן, לא ממש. כמו בכל אימון לקראת

תחרות, איכות האימון חשובה לא פחות מהכמות. ממחקרים עולה כי תלמידים צריכים לפתור תרגילים רבים כדי להצליח ולמקסם את יכולותיהם, אבל לא פחות חשוב מכך הוא לתחקר כראוי את השאלות ולפתור תרגול שמלווה לבחינה. יש נבחנים שפותרים רבבות תרגילים, אבל מאחר שאין הם לומדים מהם על ידי תחקור ואין הם פותרים תרגול שמלווה את הבחינה, הם מצליחים פחות.

המיתוס: הפסיכומטרי הוא מבחן אינטיליגנציה

האמת: הבחינה הפסיכומטרית בשמה המלא היא "מבחן כניסה פסיכומטרי לאוניברסיטה". מדובר בבחינה שהתכלית המרכזית שלה היא לנבא הצלחה בשנה הראשונה ללימודים. אין בה כדי ללמד או לנבא את רמת האינטילגנציה של האדם. יש אנשים אינטיליגנטים במיוחד שעשויים לא להצליח בבחינה - ולהפך. הבחינה מצדיקה את עצמה משנה לשנה רק מפני שהיא כלי ניבוי טוב לאוניברסיטאות ולמכללות.

יש לכם עוד אמונות טפלות או שמועות? טקבקו ושתפו אותנו!