שתף קטע נבחר

 
צילום: ראובן שוורץ

מרוורס להילוך חמישי בפול גז / ניצחון מכבי ת"א

הבעיות של הצהובים עדיין לא נפתרו, אבל דייויד בלאט הצליח לעמוד במטרות שהציב לעצמו ולהשיג ניצחון ענק ביוון. אריה מליניאק מסכם את ה-67:73 על אולימפיאקוס, תוהה מה ההבדל בין מכבי לנבחרת הכדורגל וחרד לגורל הכדורסל האירופי

ב-1985 נסעה מכבי ת"א למשחק חסר סיכוי נגד בנקו די רומא, אלופת איטליה. עד לאותו יום, מכבי ת"א לא ניצחה מעולם באיטליה. שיטת המשחקים הייתה שונה מזו הנהוגה היום והפסד ברומא היה מחסל את סיכויי ההעפלה לשלב הבא.

 

עוד ב-ynet ספורט

   

אני זוכר את המשחק, כי כתבתי אז במקומון שנסגר ביום רביעי. הייתי חייב להוריד את הטור שלי 24 שעות לפני המשחק ולקחתי סיכון. כתבתי מאמר על שני עמודים, והסברתי למה מכבי ת"א לא הצליחה לעלות לשלב הבא. מכבי ניצחה, וניפצה סוג של תקרת זכוכית. מוטי ארואסטי ומיקי ברקוביץ' כעסו עליי מאוד. קיבלתי מכתבים זועמים מקוראים. לך תסביר להם שאת העיתון שהם קוראים ביום שישי, סגרו יומיים קודם לכן.

 

צפו בתקציר המשחק    (ערוץ 10)

צפו בתקציר המשחק    (ערוץ 10)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

גם אתמול מכבי הייתה עלולה לסגור את העונה האירופית באופן מעשי אבל היא ניצחה 67:73 את אולימפיאקוס. בין לבין, גם הזמנים השתנו. היום יש אינטרנט, וכשצפיתי בשידור המשחק בטלוויזיה, עקבתי בעין השנייה באתר האינטרנט

 של היורוליג אחר ההתפתחויות במשחק בין סיינה לבשיקטאש. למרות שסיינה הובילה בכמה נקודות, הייתה תחושה שהטורקים לא מוותרים, למרות שאיבדו מזמן כל סיכוי.

 

קבוצה צריכה לשחק בכל הכוח עד הסוף, גם לאחר שאיבדה סיכויים. אגב, זה נכון גם לגבי ברצלונה, שהבטיחה כבר את המקום הראשון בבית ותשחק בסיינה בשבוע הבא. זה הצד החיובי. הצד השלילי של היורוליג ניראה לפני שבועיים באיסטנבול ואתמול באולם "השלום והאחווה", שבדרך כלל יש בו הכל חוץ משלום ואחווה.

 

אם אפשר לשמוע בשידור משחק קובע לעלייה בהצלבה, את חריקות סוליות הנעליים של השחקנים ואת הוראות המאמנים, זה סימן שהעסק בקריסה.

 

מכבי ידעה ללכת לאיש החם בזמן הנכון. ריקי היקמן (צילום: AFP) (צילום: AFP)
מכבי ידעה ללכת לאיש החם בזמן הנכון. ריקי היקמן(צילום: AFP)

 

חוסר המוכנות של היוונים

ליאור אליהו היה מושבת אתמול. גם במשחק הקודם הוא בקושי שותף. בשני המשחקים זה כמעט לא הורגש,

 למרות שגם המחליף של אליהו – ניק קיינר מדלי, המשיך לתרום בערך כלום. דווין סמית' בעמדה 4 יוצר בעיה לשומרים שלו. הם בדרך כלל גבוהים ממנו, ולכן נשארים תקועים ברחבה ומשאירים לו זריקה חופשית מבחוץ.

 

סמית' עשה אתמול שלוש פעולות קריטיות, כאשר היוונים חזרו לפיגור 3 נקודות בלבד ושיוועו לסל. נכון שהשלשה האחרונה הייתה מקרית ומחוסר ברירה, אבל בסוף סופרים נקודות, וסלים מקריים הם חלק מהמשחק. ברוב הדקות הייתה קבוצה אחת ששיחקה כדורסל, ומולה אוסף של שחקנים שמתחזים לאלופי אירופה. דיויד לוגאן, יוגב אוחיון ושון ג'יימס, פשוט הורידו ליוונים את המכנסיים במחצית הראשונה.

 

כשהוא נכנס לבעיית עבירות, ההגנה של מכבי בצרות. שון ג'יימס (צילום: AFP) (צילום: AFP)
כשהוא נכנס לבעיית עבירות, ההגנה של מכבי בצרות. שון ג'יימס(צילום: AFP)

 

קל להבחין אם מדובר בקבוצה או באוסף של שודדים בטרנינג. שלוש פעמים הכניסה מכבי ת"א את הכדור מתחת

 לסל היווני. זה מצב שמתורגל באימונים. ההגנה יכולה לעבור לאזורית כדי להבטיח שלא תחטוף סל ממטר. קורה שפעם אחת ההגנה מתבלבלת. אבל שלוש פעמים לקבל סל ממטר אחרי הכנסת כדור מתחת לסל, זה מראה על חוסר מוכנות מינימלי.

 

בישראל משחקים שחקנים פחות מוכשרים מאשר באירופה, אבל המאמנים הישראלים מכירים את מכבי ת"א הרבה יותר טוב ממאמנים אירופים. בשתי ההתקפות האחרונות היוונים איבדו פעמיים את הכדור. הם לא הגיעו כלל לזריקה, למרות שהחץ בשולחן המזכירות החזיר להם כדור ביניים.

 

המטרות של בלאט

הפוזה שיש על שחקני אולימפיאקוס, היא כיסוי לפער העצום שיש בין המעמד שלהם – אלופי אירופה, לבין הכדורסל העלוב שהם משחקים. 3 דקות לפני הסיום, בפיגור 3 נקודות, היו ליוונים 3 כדורים. 3 פעמים הם לא הצליחו להגיע לזריקה!

 

באמת האמין? דייויד בלאט (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
באמת האמין? דייויד בלאט(צילום: אורן אהרוני)

 

הכל מתחיל בהגנה, ודיויד בלאט סימן אתמול "וי" על כמה מטרות: 1. חיסול מוחלט של ספאנוליס. 2. יתרון מוחלט בריבאונד במחצית הראשונה. 3. הולכים לשחקן ש"חם". דיויד לוגאן קלע 16 נקודות ב-11:25 דקות משחק בלבד. יחד עם יוגב אוחיון וריקי היקמן, השאירו ליוונים רק 12 החטאות לכדורים חוזרים. במחצית הראשונה היה למכבי מכבי ת"א יתרון 11:20 בכדורים החוזרים.

 

אני לא יודע עד כמה דיויד בלאט האמין במה שהוא אמר, כאשר הציב לפני חמישה שבועות מטרה: 5 נצחונות ב-5 משחקים. הבעיות שהיו עדיין לא נפתרו: כאשר שון ג'יימס נכנס לבעיית עבירות, ההגנה של מכבי מתפרקת, פלאניניץ' אינו מחליף ברמה, שחקני החוץ לא יציבים, והייתה בעיה בהובלת הכדור. תוסיפו אובדן בטחון אחרי הפסדי בית על חודה של נקודה, ותבינו כמה קשה לעבור מרוורס להילוך חמישי בפול גז.

 

תקראו לזה מסורת, תחת או מזל. הכל נכון. לכמה קבוצות באירופה יש את זה? אם לנבחרת הכדורגל היה קמצוץ מה-ווינריות הזאת, פורטוגל הייתה יוצאת מרמת גן עם 2:4 ולא עם 3:3.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים